נשיכה צרפתית: על "ז'ורז' ברסאנס שר בעברית"
ספר תרגומים חדש חושף שז'ורז' ברסאנס לא היה עוד שאנסונייר חביב בכובע בָּרֶט כפי שהוצג לנו בעבר, אלא אנארכיסט, גאון, פרובוקטור וחובב זונות. יונתן גת כבר מתחיל לשנן קללות בצרפתית
''ז'ורז' ברסאנס שר בעברית'' , עברית: ראובן וימר, איורים: ז'אק וינונסקה, הוצאת דורון ספרים
"ז'ורז' ברסאנס שר בעברית" עטיפת הספר
"הפחד הגדול שלי הוא שאנשים יפסיקו להיות מיוחדים. מתוך לחץ חברתי, הם יתחילו להיות דומים יותר ויותר אחד לשני. בעיני, אין דבר נורא מזה" (ברסאנס בראיון בשנות ה-70)
תחשבו לרגע על שאנסון צרפתי. אתם כנראה כבר שומעים אקורדיון ברקע. אולי גם מהרהרים על פגישה רומנטית, מריחים אדי קפה מהביל, דורכים על עלי שלכת ובוהים בגשרים שמעל נהר הסיין. יפה. אז מבחינת ז'ורז' ברסאנס, אתם ממש לא בכיוון.
תחשבו על זונות. על הרבה זונות. על בגידות וניאוף ותרבות רחוב ואלכוהול זול. על פקידי ממשל מושחתים, על אספסוף טיפש ומוסת וגם על מוות. לא לשכוח את המוות. בתנאי שאתם חושבים עליו בהומור כמובן. עכשיו הגעתם למקום הנכון. תתחילו לזמזם:
אֶל הַמָּוֶת אֶקְרָא, מְחַכֶּה לוֹ כְּבָר כָּאן,
אֵיךְ לֹא בָּא לִי לִחְיוֹת, מְחַפֵּשׂ לִי קַבְּרָן
שֶׁיִּמְכֹּר לִי חֶלְקָה, הַמְּחִיר לֹא בְּעָיָה.
פִּילַגְשִׁי נִתְפְּסָה בִּזְרוֹעוֹת בַּעֲלָהּ.
– הוֹי, אַתְּ פִּילַגְשִׁי! אַתְּ בָּגַדְתְּ בִּי!
(מתוך "הבוגדת")
כבר בשנות החמישים, בין המתקתקות של שארל אזנבור והטרגיות של אידית פיאף, ברסאנס היה נחשב לפגע רע. לעשב השוטה שהורס לכולם את החגיגה הקורקטית. לזה שמסביר מדוע נערות ליווי עדיפות על גבירות מטופחות, מדוע גנבים טובים יותר משוטרים ולמה מוסד הנישואין הוא פשע נגד האנושות.
שיריו היו לחומר נפץ. הלעג שהרעיף על שופטים ואנשי חוק גרמו לא פעם לתחנות הרדיו להימנע מלהשמיע אותו. אבל הוא היה בשלו. כמו כל אנרכיסט טוב, לא ניתן היה לעצור אותו. וגם לא את אהבת הקהל.
עוד בחייו, נעשו ניסיונות לייבא את שירתו של ברסאנס לארץ, בעיקר על ידי יוסי בנאי ז"ל, שבמשך שנים שימש כמעין נציגו הישראלי. לבנאי שמורה זכות הראשונים כאשר כבר בסוף שנות השישים דאג לעדכן אותנו אודות מושא הערצתו עם מופעי במה רבים ולא פחות מ-3 אלבומים שונים שעסקו בברסאנס בלבד. גם קורין אלאל אימצה את אחד השירים ("אי שם בלב") ולאחרונה הצטרף גם שלומי שבן עם "להוליך שולל את המוות" (בתרגומו המצוין של דורי מנור) שיצא באלבומו האחרון.
למרות שורה ארוכה של פזמונאים ומתרגמים מעולים ששקדו על עִבְרוּת השירים (כמו נעמי שמר, דן אלמגור, יעקב שבתאי, שמעון בר, אהוד מנור, ניסים אלוני, עמוס קינן ואפילו ירון לונדון חתום על אחד מוצלח), ניתן לומר כי חלקם עשו עוול לטקסט המקורי.
ספרו החדש של ראובן וימר, "ז'ורז' ברסאנס שר בעברית" ובו 101 מהיצירות בשפה העברית, חושף בפני הקוראים כי רוב התרגומים הישנים והמוכרים עברו צנזורה. מילים בעייתיות כובסו, שורות זימה שלמות נמחקו ומהשירים הבועטים, המרגיזים והמפתיעים נשארו פואמות חביבות וחסרות שיניים. ממש ברסאנס לכל המשפחה. ומהדליקטס שממנו הצרפתים ליקקו את האצבעות, נשארו לנו פירורים עם כוס תה פושר.
מעבר לכך, מקבץ התרגומים החדש מגלה כי רוב הביצועים שנעשו בעבר נבחרו דווקא עבור השירים ה"רכים" יותר של ברסאנס. אלו שלא משכו הרבה אש וניתן היה לשדרם בתחנות הרדיו ללא פחד מגניזה. הציבור לפיכך, לא קיבל תמונה נאמנה ולא ספג באמת את רעיונותיו החתרניים של המשופם עם המקטרת.
"חומר נפץ". עטיפה יח''צ
וימר מבצע תיקון. מעבר לרענון התרגומים הידועים, הספר החדש מציג לראשונה עשרות שירים של ברסאנס שטרם הכרנו בשפתנו. כולם מוצגים מול הטקסט המקורי בצרפתית, דבר שמאפשר לבצע השוואה בין השניים, ללמוד מילה או שתיים בצרפתית ואולי גם לשנן כמה ביטויים מלוכלכים. ברסאנס הרי היה מברך על כך
יחד עם זאת, גם הספר החדש לא חף מקשיים. כמו ייתר המתרגמים בעבר, גם ראובן וימר, פרסומאי וקופירייטר וותיק ומוערך, נתקל במשימה כמעט בלתי אפשרית. הווירטואוזיות המילולית של ברסאנס ויכולתו לשלב בין הסלנג הצרפתי (הקרוי "אַרָגו") יחד עם שפת משוררים גבוהה, מעניקה עושר מילולי בלתי ניתן לתרגום. הרצון לדייק בטקסט ולהמיר את שטף השנינות הצרפתית לשפה העברית, מסתיים לא
פעם בחרוזים מאולצים ובביטויים שנכפו בכוח.
גם האירוניה לפעמים מתמסמסת בדרך אל העברית וההומור הדק הולך לא פעם לאיבוד. לכן, קשה להגיד שברסאנס של וימר אכן שר בעברית שוטפת, אבל לזכותו יאמר כי הוא מספק לנו תרגום קרוב יותר למקור מזה שהכרנו עד כה ובהיקף רחב יותר מאי פעם. כזה שמאפשר לנו להכיר את מגוון הנושאים שהעסיקו את ברסאנס. למעשה, זוהי הפעם הראשונה ששיריו של המשורר מוגשים כאן אצלנו בצורה מסודרת, מאוגדת וגם מאוירת. לכן, מדובר בפרויקט חשוב ומרשים.
למרות הקשיים השונים, "ז'ורז' ברסאנס שר בעברית" הוא ספר חובה לכל אוהבי השאנסונים הצרפתיים בכלל ולאוהבי שירת ברסאנס בפרט. במיוחד לאלו שאינם יודעים איך אומרים את המילה "בוגדת" בצרפתית.
הבוגדת / La traîtresse
מילים ולחן: ז'ורז' ברסאנס, תרגום: ראובן וימר
אֶל הַמָּוֶת אֶקְרָא, מְחַכֶּה לוֹ כְּבָר כָּאן,
אֵיךְ לֹא בָּא לִי לִחְיוֹת, מְחַפֵּשׂ לִי קַבְּרָן
שֶׁיִּמְכֹּר לִי חֶלְקָה, הַמְּחִיר לֹא בְּעָיָה.
פִּילַגְשִׁי נִתְפְּסָה בִּזְרוֹעוֹת בַּעֲלָהּ.
– הוֹי, אַתְּ פִּילַגְשִׁי! אַתְּ בָּגַדְתְּ בִּי!
כְּבָר חָשַׁבְתִּי שֶׁזֹּאת אַהֲבָה בְּאִבָּהּ,
וְשֶׁדִּגְלִי הַקָּטָן הִתְנַפְנֵף בְּלִבָּהּ,
אַךְ אֶתְמוֹל זֶה נִגְמַר אֶמֶשׁ, בְּיַעַר בּוּלוֹן.
פִּילַגְשִׁי שָׁם שָׁכְבָה עִם בַּעֲלָהּ, זֶה אָיֹם!
– הוֹי, אַתְּ פִּילַגְשִׁי! אַתְּ בָּגַדְתְּ בִּי!
הַאֶמְצָא לָהּ שֵׁמוֹת, הַאֶמְצָא לָהּ מִלִּים?
הַאוּכַל לְתָאֵר אֶת אוֹתָהּ בַּת כְּלָבִים,
שֶׁהֶעֱדִיפָה תַּ'בַּעַל וּבָגְדָה בַּמְּאַהֵב,
שֶׁהֵבִיאָה נִאוּף לְפִסְגַּת הַכְּאֵב?
– הוֹי, אַתְּ פִּילַגְשִׁי! אַתְּ בָּגַדְתְּ בִּי!
אֵי הָיוּ אָז עֵינַי, מַה סָּתַם לִי אוֹתָן?
לֹא הִרְגַּשְׁתִּי אֵיךְ זֶה מִתְקָרֵב כְּבָר מִזְּמַן,
כְּשֶׁהָיְתָה מְנַשֶּׁקֶת אוֹתִי בְּלִי תְּשׁוּקָה,
וְעָשְׂתָה יְלָדִים לֹא דּוֹמִים לִי דַּוְקָא.
– הוֹי, אַתְּ פִּילַגְשִׁי! אַתְּ בָּגַדְתְּ בִּי!
רַק בִּשְׁבִיל קְצָת לִנְעֹץ אֶת הַקֶּרֶן בַּלֵּב,
בִּקְרִירוּת שְׂטָנִית הַלּוֹעֶגֶת לַכְּאֵב,
צָעֲקָה הַבּוֹגֶדֶת בְּקוֹל רָם לְעֶבְרִי:
„הַקַּרְנָן* הַגָּדוֹל זֶה לֹא מִי שֶׁחוֹשְׁבִים!“
– הוֹי, אַתְּ פִּילַגְשִׁי! אַתְּ בָּגַדְתְּ בִּי!
כָּךְ הִפְתַּעְתִּי פִּתְאוֹם אֶת הַזּוּג הַנִּפְשָׁע,
מְנַסֶּה לְחַדֵּשׁ נִשּׂוּאָיו בְּלִי בּוּשָׁה,
פִּילַגְשִׁי שָׁם תָּפַסְתִּי מְבֻלְבֶּלֶת כַּדִּין,
מְנַסָּה לְבַרְדֵּק רְשִׁימַת קַרְנָנִים.
– הוֹי, אַתְּ פִּילַגְשִׁי! אַתְּ בָּגַדְתְּ בִּי!
* "קרנן" הוא ביטוי לעג צרפתי לגבר שאשתו אינה נאמנה לו. לכן, צימח לו קרניים שכל הסביבה רואה למעט הוא עצמו
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם