סיפורים מבית אבא: על סופרים יהודים אמריקאים
מייקל שייבון, ניקול קראוס, ג'ונתן ספרן פוייר, דארה הורן, נתן אנגלנדר. העשור האחרון סימן שינוי דרמטי בעולם הספרות העולמי בהקשר היהודי. ישראל, שעד כה הייתה הספק העיקרי של ספרות בנושאים יהודיים, מאוגפת על ידי דור חדש של צעירים שקמו בארצות הברית והבריקו עם יצירותיהם. בשבוע הבא יוקדש להם ערב מיוחד בצוותא בתל אביב
חוץ מזה, יש מדינה באלסקה ששפתה יידיש. כל זה ועוד הרבה יותר קורה היום בספרות יהודית-אמריקאית, שנחשבת היום למובילה ומוערכת ביותר.
העשור האחרון סימן שינוי דרמטי בעולם הספרות העולמי בהקשר היהודי. ישראל, שעד כה הייתה הספק העיקרי של ספרות בנושאים יהודיים, מאוגפת על ידי דור חדש של סופרים צעירים שקמו בארצות הברית והבריקו. הם זכו וזוכים לשבחים, לפרסים למכירות גבוהות, וכל זאת כאשר ספריהם עוסקים ביהדות באופן יותר יצירתי ועמוק מאשר רוב הסופרים הישראלים.
לראשונה בהיסטוריה, ישראל היא חלק מהיצירה שלהם ולכולם יש קשר אישי עם ישראל. זה לא שלא היו סופרים יהודים-אמריקאים לפני כן. הרשימה הארוכה והמרשימה מונה שמות כמו ג'יי.די סלינג'ר, פול אוסטר, אייזק אסימוב, ברנרד מלמוד, פיליפ רות ועוד רבים וטובים, אבל תחומי העניין שלהם היו שונים. בין הצעירים בולטים נתן אנגלנדר, ניקול קראוס, בעלה ג'ונתן ספרן פוייר, דארה הורן ומי שזכה למעמד גבוה במיוחד בעולם הספרות העולמי: מייקל שייבון.
היצירות שלהם יעלו על במת צוותא תל אביב בערב במיוחד שיוקדש להם ביום שני, 28 בפברואר בשעה 20:30, אז ייערך מפגש בהשתתפות עידן אלתרמן, מיקה שדה, דן כנר, תמר בן עמי, יפתח קמינר ועוד, והכל סביב יצירותיהם של הסופרים היהודים הצעירים המצליחים בארצות הברית. עורך המופע והמנחה הוא מאיר עוזיאל.
ניקול קראוס נולדה בניו יורק ב-1974. כשספרה הראשון "אדם נכנס לחדר" יצא לאור, ה"לוס אנג'לס טיימס" הכתיר אותו כספר השנה. היא היתה רק בת 28. ספרה המוערך במיוחד הוא "תולדות האהבה" (מחברות לספרות), ספר הכתוב מפי אלמה, נערה ניו יורקית יהודיה בת 14. אביה שנפטר ממחלה היה ישראלי, אמה מאנגליה והם הכירו כאן. אחיה הצעיר נמשך ליהדותו וחושב שהוא אחד מל"ו הצדיקים. כדי לטוס לירושלים, הוא מוכר לימונדה.
בהקדשה כותבת קראוס: "לג'ונתן, חיי". ג'ונתן ספרן פוייר, בעלה, גם הוא סופר יהודי שכתב בין היתר את הספר שהתגלגל לסרט "הכל מואר" על מסע שורשים באוקראינה. ההצלחה תורגמה לכסף. פוייר נחשב לסופר העשיר בארצות הברית. בירושלים של לפני כ-15 שנה, נראה כמעט מדי יום בחור מתולתל בבית הקפה "תמול שלשום", נתן אנגלנדר. אז הוא גר בנחלאות ובקושי שילם עבור הקפה שלו. היום הוא מקבל מקדמות בסדר גודל של 350 אלף דולר על ספריו.
הספר הראשון שלו, "גלגול בפארק אווניו" (עם עובד), היה מהנמכרים ביותר בעשור האחרון. אנגלנדר נולד בניו יורק וגדל בבית יהודי דתי. הוא למד בקולג', ובאחד מהראיונות שהעניק סיפר: "השותף שלי
בירושלים הוא גם חווה פיגוע לא רחוק מהמקום בו שתה קפה, וגם על כך יש סיפור ב"גלגול בפארק אווניו". היום הוא חי בניו יורק, ובראיונות הוא מדגיש את געגועיו לחומוס הישראלי, כשבאייפוד שלו מתנגן "הדג נחש".
את הרלן קובן (חיים כהן) אין צורך להציג. אלוף רבי המכר בז'אנר ספרי המתח (ידיעות ספרים), בוחר כמעט בכל ספריו גיבור יהודי. ברור לחלוטין מקריאת ספריו כי קובן מעורה היטב בחיים היהודיים והישראליים. ב"מעגל מכושף", למשל , הוא מתייחס בצורה ברורה אל השואה והיהדות.
הגל הזה הביא איתו גם את דארה הורן (34), דוקטור לספרות עברית ויידיש באוניברסיטת הרווארד. אחרי צאת ספרה הראשון Image In the ("בצלם אלוהים") הכריזה הורן כי היא מתכוונת לכתוב ב"אנגלית יהודית". הספר זכה בשלושה פרסים ספרותיים ונבחר על ידי עיתונים חשובים בארצות הברית כאחד הרומנים הטובים ביותר לשנת 2002. את הרעיון לספרה "בגלגול הזה" שאבה הורן מידיעה שהופיעה בניו יורק טיימס על גניבת ציורו של מארק שאגאל, "מעל ויטבסק", מהמוזיאון היהודי במנהטן.
אבל מי שספריו פרצו עוד אפילו מעבר להצלחה העצומה והמהדהדת של חבריו הסופרים היהודים האחרים הוא מייקל שייבון (48). ספריו כתובים באנגלית עשירה ובלהטוטים בלתי פוסקים עם השפה. שייבון זכה בפרס או. הנרי, פרס פוליצר לספרות, פרס הוגו ועוד. הקשר של שייבון לשראל הוא הדוק. אשתו ואם שני ילדיו, הסופרת איילת ולדמן, היא ישראלית. במסה ספרותית על ישראל אין הבעת מחויבות טוטאלית, אבל אין ספק שישראל נוכחת בחייו.
"ספרו הטוב ביותר של שייבון הוא 'ההרפתקאות המדהימות של קוואליר וקליי' שיצא בהוצאת עם עובד", אומר עוזיאל. "הוא מגולל את סיפורם של שני בני דודים, סמי בן 17 ויוזף בן 19, שנפגשים ב-1939 בניו יורק. יוזף הגיע לניו יורק מפראג אחרי הימלטות מציפורני הנאצים, היחיד ממשפחתו. הוא יוצא לבסוף מפראג בתוך ארון ובתוכו הגולם שמוברח מפראג, פן ייפול לידי הנאצים. שני בני הדודים מציעים להוצאה לאור להוציא חוברת קומיקס שהם כותבים ומציירים. אני חייב להזכיר שוב שכל זה כתוב באנגלית נוצצת ועשירה עם ביטחון עצמי ענק בשפה. ספרו הראשון 'מסתרי פיטסבורג' נכתב בכלל כעבודת גמר כשהוא היה סטודנט שלמד כתיבה יוצרת. כתב היד הרשים כל כך את הפרופסור שלו שהוא העביר אותו מיד להוצאה לאור, הספר יצא לאור וגם היה לסרט. גם את 'ההרפתקאות המופלאות של קוואליר וקליי' מעבדים כבר כמה שנים לסרט.
"ספר נוסף ששייבון כתב וזכה להצלחה עצומה מבוסס על היסטוריה בת זמננו, דמיונית לחלוטין", ממשיך עוזיאל. "בספר זה, מדינת ישראל לא קמה ב-1948. התקפת ההשמדה של מדינות ערב הצליחה והעולם נמלא פליטים יהודיים. ארצות הברית נתנה ליהודים מדינה לתקופה מוגבלת של 60 שנה באי באלסקה ששמו סיטקה. שפת המדינה הזו היא יידיש, ויש בה גם את איגוד השוטרים היידים. יום אחד מתרחש רצח במלון עלוב שבו גר במקרה לנדסמן, בלש במשטרת אותו מחוז יידישסטי. בספר הזה תעלולי הלשון של שייבון מחייבים כל חובב ספרות לדעת יידיש. בסוף הספר יש בכלל מילון יידיש. בספר אומרים הגיבורים זה לזה'שולם' במקום אקדח, לטלפון נייד הם קוראים'שויפר'. שמס , השמש של החנוכייה ביידיש, הוא בלש משטרה".
פרופ' אמילי בודיק, מרצה לספרות אמריקאית מהאוניברסיטה העברית, טוענת שההצלחה טמונה בבחירת הנושאים בהם מטפלים סופרים אלה. "השואה היא נושא מרכזי, בוודאי ליהודים בארצות הברית ובמידה מסוימת גם בישראל, לצערי. זה לא רק נושא בפני עצמו, אלא גם קלף במשחק הזהות בארצות הברית", היא מסבירה. "הרב-תרבותיות בארצות הברית היא לא פלורליזם מובהק שכל אחד מתנהל מתוך הזהות שלו. רב-תרבותיות מונעת על ידי השאלה מי סבל על ידי מי, ולמי יש זכות לדבר. עם האפרו-אמריקאים זה ברור, עם האינדיאנים זה ברור, עם הפורטוריקנים זה ברור, וכן הלאה. יש כל מיני קבוצות שיש להן זכות לדבר מפני שהן סבלו מאפליה".
אצל היהודים המהלך שונה. כבר בשנות ה-70 וה-80 במאה הקודמת אפשר היה למצוא על המדפים אנתולוגיות שכללו סופרים כמו סול בלו. "מה שקרה בשנת ה-90 הוא שהיהודים היו חייבים לחפש נושא ולמצוא משהו שיגדיר אותם כשונה", מסבירה בודיק. "לצד זה, חל גם שינוי בחינוך של יהודי ארצות הברית באותה תקופה. הם יותר ויותר לומדים על היהדות. יש משפחות דתיות ששולחות את הילדים לישראל. אני גדלתי בתנועה הרפורמית ולא למדנו שום דבר בקשר לציונות ולארץ ישראל. למדנו על רוד איילנד ועל קהילת היהודים בארצות הברית. עם כניסת השינויים, כמו לימוד על ישראל ועל היהדות, יש שינויים חברתיים בארצות הברית ובחינוך הילדים. בתמונה החברתית-ספרותית-תרבותית הזו, משתלבת הספרות של קראוס, ספרן פויר, שייבון ועוד".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם