די, דפ: על "שודדי הקאריביים: זרמים זרים"
יוצרי הסרט החדש בסדרת "שודדי הקאריביים" כבר משועממים מעצמם. חבל שהם לא השכילו להסתיר את זה מהקהל
''שודדי הקאריביים: זרמים זרים'', ארה''ב 2011, 137 דקות
עייפות החומר. "שודדי הקאריביים" יח''צ
בסרט "השודדים" הרביעי יוצאות כמה קבוצות מתחרות לחפש את מעיין הנעורים המפורסם. קפטן ג'ק ספארו (ג'וני דפ) נתפס בדרכו לשם, בורח וחוזר חלילה; קפטן ברבוסה (ג'פרי ראש) משרת כעת את המלך ג'ורג', ששולח אותו למשימה כדי להביס את הספרדים, שיצאו למסע לפני כולם; שחור הזקן מטיל האימה (איאן מקשיין) גם הוא רודף אחרי תקוות חיי הנצח עקב נבואה שטוענת שבקרוב הוא יהיה בר מינן (הם לא ממש מבהירים אם מדובר בחוסר הזדקנות, שזה לא אותו דבר כמו הארכת החיים, אבל למה להתקטנן).
בואו להיות חברים של "רייטינג" בפייסבוק!
בין כל המנהיגים הנחושים וכמה עשרות פיראטים מרובי סממנים מסורתיים (חוץ מהתוכי) מתערבת אנג'ליקה (פנלופה קרוז), בחורה לוהטת מעברו של ספארו, שיודעת להשיב לו כגמולו. יוצרי הסרט כנראה הפנימו כמה מהביקורות שנמתחו על סרטיהם הקודמים והפחיתו במודע את מספר הדמויות ועומס האירועים. אולי קצת יותר מדי, כי התוצאה פשוטה ושטוחה (גם במובן המילולי - לפנינו עוד סרט שמוקרן בתלת ממד מיותר).
כמה מהדמויות המרכזיות בסרטים הקודמים עברו למרחבים ירוקים יותר וכצפוי נוספו במקומן דמויות ראשיות חדשות, אך דווקא דמויות המשנה הטירוניות ב"זרמים זרים" הן שמכניסות קצת אליו עניין ותנופה. במיוחד בולט סטיבן גראהם (המופיע בימים אלה בתור אל קפון הצעיר ב"אימפריית הפשע") בדמותו המשעשעת של סקראם, ספן עמית של קפטן ג'ק. אך הופעות האורח בתחילת הסרט בקושי מעלות חיוך, ואפילו ג'ק נראה כאילו נמאס לו מהשטיקים של עצמו - עוד הימלטות, עוד שורה חצי שנונה, עוד קסם נונשלנטי שלא מוביל לשום מקום.
המצב לא ממש משתפר עם התקדמות הסרט. מילא שהאוחזים בהגה עייפים קצת מהיצירה של עצמם, אבל בימוי הסרט הוא הבעיה האמיתית. המלאכה הוטלה בידי במאי שהגיע עייף לעבודה למרות שזה הפרק הראשון בסדרה שהוא מעורב בו (אם יש לכם כוח ולא יסלקו אתכם, הישארו באולם עד סוף הכתוביות, תגלו שם טיזר לסרט הבא).
גור ורבינסקי, שביים את שלושת הפרקים הראשונים, יכול לנהל סרט אקשן אדיר ועתיר תקציב. לעומת זאת, רוב מרשל, שהחליף אותו, ידוע בצדק בתור במאי חסר ברק. למרות הצלחתו בתיאטרון, קריירת הקולנוע שלו לא ממש התרוממה. הוא הצליח בגדול עם "שיקגו" הסביר והמצליח מאוד, ומאז ביים את "זיכרונותיה של גיישה" ו"Nine" הכושלים . סרט בידור ענק כמו "שודדי הקאריביים" לא אמור להיות מותחן מפתיע אלא סרט כיפי, שעיקרו ההנאה מהגרנדיוזיות, מהמפגש עם דמויות מוכרות ומהמפגש שלהן עם דמויות חדשות. תחת שרביטו של מרשל אפילו סצנות האקשן הגדולות (מלבד הסצנה המרכזית עם בנות הים) הן סטנדרטיות ומטה, חסרות מעוף למרות כל הפיראטים המתעופפים. כשאפילו הקרבות המרכזיים לא מלהיבים, הסרט רחוק מלהרשים. "שודדי הקאריביים 4" אינו מביך, נורא או מעליב את האינטליגנציה. הוא פשוט משעמם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם