בדרך לחתונה: על "מסיבת רווקות"

"מסיבת רווקות" מפתיע בהיותו סרט מרגש ומלא כנות שמצליח גם להצחיק על אמת. למרות שיש בו מיקוד נשי, קשה להגיד עליו שהוא צ'יק פליק. הוא פשוט סרט על אנשים, יצירה שלמה ונדירה בימינו

סטיבי הררי | 9/7/2011 16:36 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תגיות:

"מסיבת רווקות" ("Bridesmaids"), ארה"ב 2011, 120 דקות

בתחילת דרכו היחצנית שווק "מסיבת רווקות" (או בשמו המקורי "שושבינות") בתור הגרסה הנשית של "בדרך לחתונה" - חבורת נשים שנקלעות לאוסף צרות מביכות ומצחיקות בדרך לנישואיה של אחת מהן. אלא ש"מסיבת רווקות" הוא יותר היפוך של הקומדיה הגברית (הלא ממש מצחיקה) ההיא. בסרט, שביים פול פייג, השייך לחבורת ג'אד אפטאו ויצר את הסדרה הנפלאה "פריקים וגיקים", אמנם יש סדרת אירועים כזו, אבל אלה הדמויות שנמצאות במרכזו, והתסריט מעוניין להביא אל המסך סיפור וקשרי אנוש יותר מאשר רצף גגים. התוצאה היא אחת הקומדיות המוצלחות של העת האחרונה.

קריסטן וויג מ"סאטרדיי נייט לייב" היא אנני, שאיבדה את עסק האפייה שלה ומיד אחריו את החבר שלה. חברתה הקרובה מילדות ליליאן (מאיה רודולף, גם היא מ"SNL") מודיעה לה שהיא עומדת להתחתן ומבקשת ממנה להיות השושבינה הראשית שלה, זו שמארגנת את מסיבת הרווקות ודואגת שהכל ילך כמו שצריך לקראת החגיגה. אנני משתדלת להיות מאושרת בשביל חברתה,  אבל ככל שמלאכת הארגון מתקדמת, היא מרגישה יותר את עליבות חייה שלה אל מול האושר המצפה לליליאן.

כשאנני פוגשת את הלן (רוז ביירן מ"דמג'ז" ו"אקסמן: ההתחלה"), חברה קרובה חדשה של ליליאן, שמצטיירת כסנובית עשירה שהכל בא לה בקלות והיא ידועה בכישוריה כמארגנת מסיבות, רגשותיה מקצינים והקנאה גוברת. במהרה אנני לא מצליחה אפילו לשמור על הסטטוס קוו של חייה, והכל מתפרק לה בין הידיים, בדיוק בזמן שהיא אמורה בעיקר להתעסק בעניינים של אחרים. וויג ואנני ממולו (שמופיעה בסרט בתפקיד קטן) כתבו תסריט שהוא מתנה לקומיקאיות, שלעתים כה רחוקות מקבלות תפקיד ראשי, ראוי או בכלל, בקולנוע ההוליוודי.
יח''צ
מתנה לקומיקאיות. ''מסיבת רווקות'' יח''צ

וויג מפליאה לגלם את אנני בתור דמות עגולה ומעוררת הזדהות גם ברגעיה המטורפים ביותר, ויש כמה כאלה. למרבה המזל נפטרים פה מוקדם מהומור ההפרשות, שהוא כנראה מחויב המציאות בקומדיות אמריקאיות בימים אלה (אם כי זה נעשה בסצנה ארוכה במיוחד שלא תשכחו במהרה). משם והלאה מתפתחת עלילה משובחת שמשלבת בין צחוקים אמיתיים לכנות כואבת שפורצת מבין הדיאלוגים וההומור. מערכות היחסים בין הנשים - אנני, ליליאן, הלן ושאר השושבינות (בהן מליסה מקארתי מ"בנות גילמור" ו"מייק ומולי" ואלי קמפר מ"המשרד") - הן לבו של "מסיבת רווקות".
 
הדמויות הגבריות הלא רבות מופיעות בסרט רק בתפקידי משנה, שלרוב מושמים אל מול אנני. כך גם שני הגברים בחייה - טד, דביל חלקלק ואגואיסט (ג'ון האם), שאנני מודעת לחלוטין לכך שהקשר איתו רק מזיק לה; ונייתן רודס (כריס או'דאוד), שוטר מקסים שהוא בדיוק מה שאנני מחפשת, מה שכמובן אומר שהיא בורחת ממנו. התסריט של וויג וממולו כה חזק שלמרות שיש בו מיקוד נשי, קשה להגיד עליו שהוא צ'יק פליק. הוא פשוט סרט על אנשים, יצירה שלמה ונדירה בימינו - קומדיה שמגיעה מהמיינסטרים ומצליחה להפגין עיצוב דמויות מדויק (גם אם בתחילה נדמה שכל אחת מהשושבינות היא סטריאוטיפ מסוים, הן בכל זאת עוברות כדמויות מורכבות), עומק רגשי ומשחק מצוין. וכאמור, גם מצחיקה באמת. תענוג.


 

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום סרטים וקולנוע -

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים