מחוברים: על פסטיבל "זירת מחול"
במסגרת אחת מהעבודות הבולטות בפסטיבל "זירת מחול" שנפתח היום בירושלים: זוג רקדנים מסתובבים בבגדים תפורים זה לזה
לפרויקט החניכה נבחרו השנה בקפידה שמונה הצעות של כוריאוגרפים עם מכנה משותף אחד: כל העבודות מגיבות באופן כלשהו למציאות סביבן. זהו ניסיון לחזק בעולם המחול את מה שמובן מאליו בתיאטרון - דיאלוג מתמיד של האמנות עם הסביבה בה היא פועלת ולא רק עם קהל ועם אמנויות אחרות. התוצאות משקפות מסעות אישיים מרתקים של היוצרים, שסופם לא היה ידוע בתחילתם.
למשל, העבודה "פוינט צ'ק" של הרקדנים אסף אהרונסן (23) ואמילי קומבט (30, ילידת אינדונזיה שגדלה בצרפת) היא תוצר של החיים של השניים המחוברים אחד לשני בחיים ובמופע אבל לא בקשר אינטימי. בין הופעה להופעה, במסגרת שהותה של קומבט כתיירת בישראל, החליטו השניים לצאת לדרך משותפת ולהיצמד אחד לשני. פשוטו כמשמעו.
מגיבים למציאות. ''פוינט צ'ק''
יח''צ
חודשים ארוכים שהם חולקים דירת חדר בירושלים וישנים באותה מיטה, מתוך כוונה לחלוק חיים במסגרת של דוקומנטריה כוריאוגרפית. אהרונסון, תושב העיר, ביקש להכיר לקומבט את המציאות הקרובה אליו באופן המלא ביותר. כבר חצי שנה, עם הפסקות קצרות, שהם מסתובבים במערב ובמזרח ירושלים לבושים בשני קפוצ'ונים התפורים זה לזה. "בהתחלה עבדנו איתם בתוך הסטודיו ובהמשך התחלנו ללכת איתם ברחוב", מסביר אהרונסון. "מה שראו מבחוץ זה שני אנשים שאין להם יכולת להיפרד אחד מהשני, ולא רואים כלום פרט לאחד
את השני".
אנחנו בדרך כלל קנאים למרחב הפרטי שלנו. איך החלטתם להיצמד ככה?
"זה נולד מסיבות טכניות. התקציב לא אפשר לנו לשכור חדר במיוחד בשביל אמילי, אבל רצינו באמת שזה יהיה חלק מהמחקר. נפגשנו בווינה והיה לנו חיבור טוטאלי ומרתק. הסתובבנו יחד כל הזמן, ארגנו אירוע מטורף והגענו למסקנה שאנחנו רוצים להמשיך לעבוד יחד. זו הדרך היחידה שהצלחתי לחשוב עליה כדי להפוך להיות זר במקום שלי. חייתי עם מישהי שזה לא הנרטיב שלה, חלקנו מרחב אישי ופיזי. זו חוויה מורכבת מאוד".
פסטיבל "זירת מחול", 26 - 28 ביולי , מרכז ז'ראר בכר, ירושלים
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם