הזירה הלשונית: הדור הבא מדבר
מהן המילים הכי מדוברות בוילה של "הדור הבא 24/7"? מה פירוש המילה "מלעון"? מאיפה הגיעה המילה "פנדל"? ולמה כדאי לציין ימי הולדת שמסתיימים ב-8? הזירה הלשונית
שתי המילים הנפוצות ביותר בשיחה בווילה הן 'זה' ו'לא' (325 כל אחת). אחת מכל 12 מילים בשיחה היא 'זה' או 'לא'. אחריהן, בהפרש לא ניכר, המילה האהובה ביותר על הישראלים: 'אני'. אחת מכל 30 מילים בשיחה בווילה (ואולי בכל אתר ואתר) היא 'אני'. 'אנחנו' מדדה הרבה אחריה: 23 הופעות, לעומת 265 של 'אני'.
המילה הנפוצה ביותר במחקר הטקסטים הכתובים היא 'של'. בשיחה בווילה 'של' ונטיותיה נפוצות ההרבה פחות: 110 פעמים. 'אֶת' היא מספר 2 בשתי הרשימות, ובאופן לא מפתיע מילות היחס בולטות בראש כל רשימה, בעיקר 'על' ו'עם'.
מילת הסלנג הנפוצות בשיחה בווילה הן 'כאילו' (35), 'סבבה' (11), 'כיף' (11), 'מגניב' (8). 'כפרה' מסתפקת בשבע הופעות, 'מאמי' פעמיים ו'נשמה' לא בווילתנו. את מקומן מחליפה 'חמוד' (4). 'יאללה' מסתפקת בשלוש הופעות, 'אחלה' יצאה כמעט מהמחזור (2), וגם מקומה של 'וואללה' כמעט נעלם. לעומת זאת יש שימוש רב ב'קטע'.
"זה מפחיד הקטע הזה שאנשים כזה מתעלפים
"כבר חשבה שעשינו עליה קטע אתמול".
גם 'כזה', שניתקה מהצמד 'כזה כאילו' כבר בשנות התשעים, עדיין בשטח:
"כבר התחלתי לאכול בורגר ... אלוהים זה כזה טעים"
"היה סבבה כזה".
משפטי 'כאילו' פורחים בכל פינה:
"מסכימה כאילו עם החשיבה שלי כאילו זה כאילו אם הוא אומר הוא בוחר אותה כרגע זה אומר אני לא כיוון שלו". הבנתם? לא הבנתם.
השימוש במילים לועזיות אינו רב. אפשר עם זאת למצוא ברשימה את 'סיטואציה' (4), 'ספציפי' (2), 'אינטרסים' (2), 'אלימינציה' (2) וגם 'אינטואיציה', 'אינטימיות' ועוד.
הפועל הנפוץ ביותר בשיח הדור הבא הוא 'להיות' על נטיותיו: היה, הייתי, תהיו (100 פעם). אחריו באים 'לעשות' (72), 'לבוא' (57), 'לראות' (44) ו'לאמר' (42). פעלים רלוונטיים לפעילות בווילה הם 'לדבר' (27), 'להרגיש' (23), 'לאהוב' (21), 'לחבק' (3), אבל לא 'לנשק', שלא לדבר על עניינים אינטימיים יותר.
יש גם צירופי לשון, אם כי בכמות מזערית: "רוצה כנפיים כנף טעימות מאוד שים על זה קצת אני בא לקחתי כנף. נותנים לחתול לשמור על השמנת"; ויש צירופי סלנג: "אנחנו אוכלים פה כאפות קטנות", וגם "אוכלים פה סרטים כמו כולם". הפועל 'לאכול', אגב, מופיע 22 פעם.
ישראלים אוהבים פצצות והתפוצצויות וכך אפשר לשמוע את המשפטים הבאים:
"כל מה שחשתי עליך פתאום התפוצץ לי בפרצוף"
"אני רוצה לפוצץ את זה על אורטל"
"אולי לא כדאי לנפח את הבלון, זה יכול להיות מצחיק אם זה יתפוצץ עליו"
ולסיכום, דגימת משפטי וילה, ישר מהתנור של ניר גואטה:
"מה את צריכה? יש פה ביצים, זה ביצים של בעלי" (למה היא התכוונה?)
"אתה מת היום, אתה מת, מת, למה זה מצחיק? היום אתה מת, אתה מבין את זה?!"
"יש לי פיפי, אני הולך לשירותים"
"הוצאתם אותי ממש מטומטמת"
"כפרה חיים מה את דפוקה תגידי מה עזבי עזבי לא קשור לא צריכה אותכן לא צריכה מכן"
"תקחי לי את החיים, אל תקחי לי את השינה, אני רכושנית לשעות שינה"
ומשהו אקטואלי: "מה את אומרת! אם אני לא אצעק את צעקת הרעבים את תצטרכי לעוף מפה!"
מאחורייך, דפני
בשבוע שעבר כתבנו על המילה 'מלעון', במסגרת הדיון על שפתה של מרגול. השבוע הכינוי צץ שוב, הפעם הוא נאמר מפי מרגול על אסף אטדגי. בעוד 'הופעה מלעונית' היא הופעה משובחת, המלעון כאן הוא כינוי גנאי. ממש במקביל שמענו מפגינה מטריפולי החוגגת מכנה את קדאפי 'אלמלעון'.
ובעניין זה הבהרה: 'מלעון' בשימוש בסלנג הישראלי פירושו רשע, ואילו המשמעות המילולית בערבית ההיא 'מקולל', ומכאן הקשר ל'ילען אבוק' (יקולל אביך) שהומר בעברית ל'ינעל אבוק'. יש השערה ששורש הלענה המקראי קשור אף לקללה שבשורש לע"ן.
בהמשך השבוע צוטטה מרגול במשפט המודלף "החאווה הזה שצריך לשלם, ומה יקרה אם לא". חאווה, למי שעוד לא יודע, הם דמי חסות, וזו אחת ממילות היסוד של עולם הפשע. במרוקאית מוכר גם הביטוי 'חְדָלוֹ חאווה', לקח ממנו דמי חסות.
הפנדלים שהחמיצו חלוצי מכבי חיפה מעלים שוב את השאלה מהיכן הגיע אלינו הפנדל. הדעה הרווחת היא שזהו שיבוש של המילה האנגלי penalty (עונש), שהיא קיצור של penalty kick. אם כן, מהיכן הגיעה הד'? התשובה היא שהכנסת ד' אחרי נ', בעיקר לפני ל', מקובלת ביידיש: מנדל מכסח את שיינדל וחוטף פנדל. נותרת רק השאלה מה הקשר בין יידיש לכדורגל.
הסבר נוסף מעניין לא פחות. המילה Pendel קיימת בגרמנית. פירושה מטוטלת, בדומה למילה האנגלית Pendulum. Pendeltür היא בגרמנית דלת-מטוטלת, בנוסח דלתות הבארים המערבונים נפתחות ונסגרות. על פי ההשערה זהו מקור הפנדל שלנו: השער הנפתח (ובמקרה של מכבי חיפה נסגר) כמטוטלת. יש להודות שבגרמניה קוראים לבעיטת 11 Elfmeter, ובתרגום פשוט: אחד עשר מטר.
אבי נבון מקיבוץ להב בירך את ידידו שהגיע לגיל המכובד 68 בברכה מיוחדת במינה. חומר למחשבה. וזו הברכה:
אינני מבין למה אנשים אוהבים לציין במיוחד את ימי ההולדת העגולים: 30, 50, 80. אני דווקא מעדיף להדגיש את ימי ההולדת המסתיימים ב-8, כי יש להם משמעות מיוחדת.
הנער חוגג 18, שהוא בגימטריה חי. הגיל בו האדם חי, תוסס, ועושה חיים.
האיש בן 28, זה כח. הצעיר במיטב כוחו, במובן הפיזי הפשוט.
הגבר הגיע ל-38, לח, או כמו שנאמר, לא נס ליחו.
מגיע לגיל 48, מח. הכוח והלחלוחית כבר אחרי השיא, אבל הידע והניסיון, המוח - בשיאם.
הגעת ל-58, הספקת הרבה עד כה. אתה נח על זרי דפנה, ועל כורסת הטלוויזיה שרכשת לאחרונה.
יום הולדת 68 הגיע, כעת אתה סח, מספר איך היה פעם לכל מי שרק מוכן לשמוע.
הגעת לגיל 78, עח, עח, עח... קרכץ כאן וכאבים שם.
אם אתה בן 88, מי צריך אותך? יאללה, לפח!
חוגגים לך 98, אתה צח כתינוק. מאכילים אותך, מטפלים בך, ולא נזכיר את החיתולים.
ואם תגיע לגיל 108, חביבי, נותנים לך - קח!
הערות? שאלות? הצעות? שלח ב"כתוב לעורך", אוישירות
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם