זהירות, מים רדודים: על "אתמולים" של עמי פרידמן
ספרו החדש של עמי פרידמן, "אתמולים", טומן בחובו פוטנציאל גדול ומעורר את התיאבון לעתיד. חבל רק שבין הסיפורים הטובים השתרבבו גם כמה שהיו זקוקים לעריכה קשוחה יותר
קפיצת ראש אמיצה. "אתמולים" כריכת הספר
קשה לתאר קובץ סיפורים זה במילים כוללניות, שכן לא מדובר במיקשה אחת - לא ברמת הכתיבה, לא באיכות הסיפורים ולא בעומק הרגשי שלהם. חלק מהסיפורים לוקים ברדידות אינטלקטואלית, כמו "המנצחים הגדולים" המתאר את חוויותיו הלא מאוד מעניינות של בחור רווק בבר אפלולי, או "שירת הברבור" שמתאר באופן שטוח ולא מרגש סיום תקופה בסיס הצבאי, תקופה וחוויות שלא ישובו.
אבל ישנם גם סיפורים, וביניהם "לך לישון", "בבל" ו"עטלפים" המספקים לקורא הצצה לפוטנציאל הכתיבה הטמון בנפשו של פרידמן. עריכה קפדנית יותר היתה מיטיבה עם הספר, שכן הסיפורים הרדודים שמשתרבבים בין הסיפורים הטובים באמת, מעפילים עליהם לעתים ומטשטשים את הרושם החיובי.
השפה של פרידמן קולחת ועדכנית, מה שלעתים מפחית מרמת התוכן הפנימי של הסיפור. יחד עם זאת, שימוש בשפה כל כך נגישה וקרובה למוחו של הקורא הישראלי מאפשר חיבור אינטואיטיבי עם הכתוב ומספק זרימה וקריאה די מהנה.
כל אחד מהסיפורים שבקובץ מתאר דמויות יומיומיות, כמעט שגרתיות, ומספק הצצה לסיטואציות שכיחות ורגילות שכולנו חווים בזמן זה או אחר של החיים. האלמנה
שמתמודדת עם מכת החולדות בחצרה; החברים שיצאו ביחד לטיול הגדול ומצאו עצמם משני עברי מתרס החברות; הבחור שמפנטז על קריירה ספרותית ועוד.
החוסר בעריכה קפדנית עולה לא רק ברמת התוכן, שכן הוא מנוקד בטעויות לשוניות וטעויות הגהה - דבר שבהחלט לא מחמיא לאסופת הסיפורים ומקלקל את הרושם הכללי המתקבל.
יחד עם זאת, מדובר בספר שבהחלט מעורר את בלוטות התיאבון ומשאיר את הקורא בציפיה לקפיצתו הבאה של הסופר למי האוקיינוס הספרותיים ואולי אפילו לרומן רחב יריעה שיאפשר ליכולותיו לבוא לידי ביטוי בתוספת עומק ואבחנות שאינן נמצאות ברוב הסיפורים הקצרים הללו. מדובר בספר קריא וקולח, שפותח אשנב לספורת ישראלית צעירה ומבטיחה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם