זה וירוס זה? על "התפשטות"
למרות האפיל הנוצץ של מאט דיימון, קייט וינסלט וגווינת' פלטרו, סטיבן סודרברג חורז ב"התפשטות" חוליה נוספת ומאכזבת בשרשרת סרטי המגפות בהוליווד
''התפשטות'', במאי: סטיבן סודרברג, ארה''ב 2011
העלילה מתחילה כך: גווינת פלטרו שבה ממסע עסקים בהונג קונג אל ביתה אשר במינסוטה, אל בנה הקט ובעלה מאט דיימון. בדרכה הביתה היא מתעכבת כמה שעות בשיקגו למפגש קצר וסוער עם מאהב נושן שלה. חזרתה הביתה היא טרגדיה, משום שגם פלטרו וגם הילד הקטן מתים בחטף כתוצאה מווירוס קטלני ובלתי מזוהה. הדילוג הקצר שביצעה בשיקגו עולה גם למאהב המסתורי שלה בחייו. וכך קורה שבגידה בלתי נחשבת של אישה נשואה היא המקפצה למגפה ויראלית התוקפת את העולם כולו ומביאה למותם של עשרות מיליוני בני אדם. הנוצרים החסודים באמריקה לא יכולים היו לייחל לשיעור צדקני בהיר יותר על אודות חטא ועונש.
סטיבן סודרברג, הנסמך פה על תסריט מאת סקוט בארנס ("זהות אבודה", "המודיע"), משיב אל הבד תת-ז'אנר ותיק המתמקד בסרטי וירוסים, וראשיתו עוד ב-1950 - כשאיליה קאזאן ביים את "בהלה ברחובות" - סרט שהתחולל בניו אורלינס ותיאר מצוד אחר פושעים שרצחו נשא של דלקת ריאות מסוכנת ובעצם הימלטותם מפני החוק הם מפיצים הלאה את החיידקים הקטלניים שהתבייתו עליהם.
באופן מפתיע מוותר סודרברג על שתי האופציות הטבעיות לטיפול בסיטואציה קולנועית מאיימת שכזו. מצד אחד הוא אינו מתמקד בתיאורי זוועה של מוות המונים, ומהעבר האחר הוא אינו טורח לפתח את העלילה אל הכיוון הבלשי, שעיקרו התחקות מותחת אחר מקור המחלה. "התפשטות" מסתפק בעצם היותו צופה מהצד בתהליך כולו - התפרצות המגפה, אופני הטיפול הממשלתי בה, הניסיונות למצוא לה תשובות מרפא וכדומה. זוהי האופציה הכי פחות מעניינת שעלילה כמו "התפשטות" זקוקה לה, ומוזר שדווקא חדשן פילמאי כסודרברג התפתה לה.
"התפשטות" הוא סרטו העלילתי ה-21 של סודרברג, המוכר בארץ בעיקר בשל סרטיו המסחריים ("ארין ברוקוביץ", "אושן 11", "אושן 12", "אושן 13") וכמובן בגלל סרט הביכורים שובר המוסכמות שלו: "סקס שקרים ווידיאוטייפ"
סרטים אלה שימשו עבורו כשדה ניסויים לאופני נרטיב נועזים ולטיפול בנושאים שהוליווד נרתעת מהם. סודרברג המרבה לצלם בעצמו את סרטיו (בשם הבדוי פיטר אנדריוס) הוא בבחינת חוקר אמצעי הבעה חזותיים משוכלל, ומותר היה לקוות שהניסיון הרב שהוא צבר ישרת גם עבודה ממוסחרת כמו "התפשטות". ולא היא.
משום מה מעדיפים סודרברג והתסריטאי שלו להציב במרכז הסיפור את דמותו הבלתי מעניינת של אחד מראשי מינהל הרפואה הציבורית בארה"ב, שאותה מגלם לורנס פישבורן הנרפה. הוא אמור לרכז את המאמץ לפיתוח חיסון נגד הווירוס הקטלני, בעודו מלווה חלק מהקולגות שלו המוצא את מותו תוך כדי מאבק במגפה. אסופה נרחבת של כוכבי סרטים - ג'וד לו, מריון קוטיאר, קייט וינסלט, אליוט גולד, שלא לדבר על פלטרו ודיימון - אמורה להקנות ל"התפשטות" את האפיל הנוצץ. קשה לומר שהם מצליחים בכך, ובייחוד אמורים הדברים לגבי עבודתו התמוהה של ג'וד לו, שמגלם דמות מאוסה של בלוגר נכלולי השואף לעשות כסף גדול מהפאניקה ההמונית.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם