גלקטיקוס: מי הדור הבא של הוליווד?
הגיע הזמן להיפרד לשלום מאל פצ'ינו, בובי דה נירו ומריל סטריפ ולקבוע דייט עם יורשיהם. מאמה סטון ועד ריאן גוסלינג, קבלו את נבחרת החלומות של הדור ההוליוודי החדש. חלק א' - הנשים
>> חלק ב' - מי הדור הבא של השחקנים בהוליווד?
השנה השתדרגה אמה סטון, 23, לדרגת קדם כוכבת. כמי שהיתה מוכרת בתפקידיה ב"סופרבאד" ו"זומבילנד", היא קיבלה דחיפה מסיבית עם הפיכת הקומדיה "איזי איי" ללהיט די.וי.די והופעות מוצלחות ב"טיפש, מטורף, מאוהב", "ידידים פלוס" ו"העזרה". סטון מזכירה במראה החיצוני את לינדזי

לא לחינם משחקת זואי סלדנה, 33, בשלל סרטי מדע בדיוני; היא נראית כמו השבחה גנטית עתידנית. מאז שהופיעה ב"סטאר טרק" ו"אווטאר" לפני שנתיים עברה סלדנה לגור באולפנים. אין כמעט סרט אקשן שלא חושק בגופה האתלטי ועיניה השחורות החודרניות. כישורי המשחק שלה, שטרם הובהרו סופית, הם פריפריאליים לחלוטין, העיקר שתמשיך לרוץ, לקפוץ, להרביץ ולירות.

נטלי פורטמן אולי לקחה את האוסקר, אבל הריקוד המנצח ב"ברבור שחור" היה של מילה קוניס, 28. השחקנית היהודייה ילידת אוקראינה היא מאורע נשי שכמותו לא זכור בהוליווד שנים רבות, ולו בזכות החיבור הבלתי שכיח בין כישרון, ממזריות ועיניים גדולות. פעם, לפני שהעולם נהיה פוסט מודרני ושרה ג'סיקה פרקר נחשבה כוכבת, היה בקולנוע דבר כזה שנקרא אינטליגנציה משחקית, אותו גורם איקס שהפך את ההופעה על מסך גדול לביטוי אנושי שאין דומה לו. זה היה לג'ולייטה מסינה, וגם לאודרי הפבורן, ואם מתקרבים מספיק רואים שגם לקוניס.

העובדה שג'ניפר לורנס, 21, לא זכתה באוסקר על הופעתה הפנומנלית ב"קר עד העצם" כפיליפ מארלו צעירה שמסתובבת בין מעבדות קריסטל מת' עוד תיבדק בוועדות של הסנאט. בינתיים אין סיבה שהשחקנית ילידת קנטקי בעלת המבטא הדרומי המתגלגל לא תהפוך למגה סטארית. בשנה שעברה היא כבר כיכבה ב"אקס מן: ההתחלה", וב"הבונה", סרטה המעניין של ג'ודי פוסטר, שנראית, נשמעת ומתנהגת כמו אמה, אבל בתחילת 2012 היא תהפוך לשם ענק כשתשחק ב"משחקי הרעב", היורשת הרשמית של סדרת "דמדומים" ותראה לקריסטן סטיוארט איך עושים את זה כמו שצריך.

במהלך שש העונות האחרונות לא היה מערכון אחד ב"סטרדיי נייט לייב" שבו לא השתתפה קריסטן ויג, 38. יתרה מזאת, ויג היא האישה הראשונה שהפכה לכוכבת המובילה של מוסד ההומור האמריקאי הוותיק, ולא בכדי; היא וירטואוזית שמגלמת קשת רחבה של דמויות, מאופיינות היטב ומובדלות זו מזו, שדומות בדבר אחד בלבד: כולן קורעות מצחוק. גם בקולנוע ויג מצטיינת בהענקת עומק לתפקידים שלה; אנדרסטייטמנט של פסיב-אגרסיב, אובססיביות ונימפומניה שמוגש ברמיזות דקות ואלגנטיות. "מסיבת רווקות", סרט שויג לא רק שיחקה בו את הדמות הראשית, אלא גם כתבה בעצמה, הוא - בדומה ל"נערות רעות" של טינה פיי - כרטיס הכניסה שלה לליגה של הגדולים. הפרויקט הבא שלה, בסרטו החדש של שון פן על קומיקאי מזדקן לצדו של רוברט דה נירו, הוא בהחלט גדול.

מי שראה את "לחנך את ג'ני" ולא הוקסם מפדחתה האדמונית והמבט הנוגה בעיניה של קארי מאליגן, 26, זקוק בדחיפות לבדיקה של שריר הלב. מאליגן, שהופיעה על המסך הגדול לראשונה ב"גאווה ודעה קדומה", ביצעה בשנתיים האחרונות התקדמות נחשונית. היא היתה מושא אהבתו של אנדרו גארפילד - עוד בריטי שראוי היה להיכנס לרשימה הזאת - ב"נוור לט מי גו" היפהפה של מארק רומאנק, עוררה את רגשותיו של ריאן גוסלינג ב"דרייב" וכעת שורפת את המסך ב"בושה" של סטיב מקווין לצד מייקל פסבינדר, שגם הוא נחתך בעריכה. שני הסרטים הבאים של מאליגן מבהירים עד כמה השחקנית הבריטית הצעירה המובילה היום בהוליווד, הרחק מקירה נייטלי הפצלוחה: הראשון הוא העיבוד הגרנדיוזי של באז לורמן ל"גטסבי הגדול" של פ' סקוט פיצג'רלד עם ליאונרדו דיקפריו וטובי מקגוויר; השני הוא הסרט הבא של האחים כהן, "אינסייד לואין דיוויס" עם ג'סטין טימברלייק וג'ון גודמן.
