החמידות מחייבת: מה חשבנו על "החבובות"?

אם אתם אוהבים את החבובות, תאהבו גם את הסרט החדש שלהם. ואם אתם לא אוהבים את החבובות, הלו, מה לא בסדר איתכם? דורון פישלר משוחד לחלוטין, כי תראו איזה חמוד קרמיט!

דורון פישלר | 12/12/2011 8:10 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תגיות: החבובות

''החבובות'', בימוי: ג'יימס בובין, ארה''ב 2011

בעיירה קטנה חיים האחים גארי (ג'ייסון סיגל, שגם כתב את התסריט) ו-וולטר. וולטר הרגיש שונה לאורך כל חייו, בין השאר משום שגובהו הוא כ-50 ס"מ בלבד והוא עשוי מבד. זה אמור להעלות שאלות נוקבות בענייני גנטיקה, ביולוגיה ועם מי בדיוק התעסקה אמא של שני האחים, אבל בעולם שבו שניהם חיים, כולם מקבלים בטבעיות את העובדה שוולטר הוא בובה. זה גם מסוג המקומות שבו בדרך לעבודה אתה בהחלט עשוי לפצוח בשיר בליווי תזמורת ולהקת רקדנים, אז הם כנראה רגילים לדברים כאלה.

וולטר מוצא נחמה בדמויות הנערצות עליו, החבובות. בעולם ההוא, כמו בעולם הזה, החבובות היו כוכבי ענק בסביבות 1978. התוכנית שלהם היתה להיט בכל העולם, ואחריה הם עשו כמה סרטים מצליחים. אבל החבורה התפרקה, וכבר שנים שהם לא חברו יחד הופעה, תכנית או סרט כמו שצריך.
AP
העלילה הנדושה והעתיקה בספר, אבל בלי התנצלויות. ''החבובות'' AP

וולטר וגארי, יחד עם אהובת לבו מרי (איימי אדאמס, באותה רוח מפזזת ומזמרת כמו ב"מכושפת"), נוסעים לחופשה בהוליווד ומגיעים לתאטרון האגדי של החבובות. אבל אז מתברר שאיל הון מרושע רוצה להרוס את התאטרון כדי ‏לקדוח בו נפט, והדרך היחידה לעצור אותו היא להשיג עשרה מיליון דולר בתוך יומיים. האקספוזיציה כולה נחשפת בערך באותו הזמן שלקח לכם לקרוא את המשפט הזה. סרט צריך עלילה, וכאן הלכו על העלילה הכי עתיקה ונדושה שיש, ולא נעשה שום ניסיון להסתיר את זה.

הסרט שמח לצחוק על עצמו, על הקלישאות שלו, על האבסורדיות של העלילה ועל השירה ברחובות. למשל, כדי לחסוך זמן בנסיעה, קרמיט והחבורה מחליטים לנסוע בקו אדום על גבי מפה. ואחרי המונטאז' המחייב

שבו קרמיט אוסף את הכוכבים לשעבר בזה אחר זה, רולף מתלונן על כך שהוא לא נכלל במונטאז'.

מהרגע שקרמיט, פוזי וגונזו מגיעים למסך, הסרט הופך לשקיעה בנוסטלגיה חמימה. אם לנסות ולהיות אובייקטיבי - הרבה מהבדיחות בסרט טיפשיות למדי, ועשויות בסגנון שראינו כבר בלא מעט פארודיות. אבל אלה החבובות. להם מותר. אם אתם מסתכלים על המופע של החבובות בעין צינית, רוב הבדיחות שלהם הן משחקי מילים מטופשים במיוחד או סלפסטיק בובתי. מתוחכם מאוד זה לא, אבל זה מלא שמחה. ‏גם למחוזות הקיטש מותר לחבובות להגרר. גם הנאומים המליציים והנמרחים ביותר נשמעים כנים כשהם מגיעים מקרמיט. אפילו אם הוא יגיד "ספרטנים! הלילה נסעד בגיהנום!", סביר להניח שזה יעבוד.

AP
שקיעה בנוסטלגיה חמימה. ''החבובות'' AP

הסרט הוא בעיקר רצף של בדיחות ושירים, והעלילה שולית לגמרי. לא שיש בעיה עם זה. החלק האחרון של הסרט הוא מופע של החבובות, בדיוק כמו פעם, כולל שיר הפתיחה, ועם הרבה קטעים, מוצלחים יותר או פחות. מאוד נהניתי מ‏"‏Fuck You‏" בביצוע קמילה והתרנגולות (או, יותר נכון, "‏Forget You‏": החבובות כל כך ‏ידידותיות לכל המשפחה שאפילו בביצוע השיר בתרנגולית השתמשו בגירסה המצונזרת). מצד שני, ‏המופעים של גונזו היו די חסרי טעם.
 

סתם רצינו להכניס עוד תמונה של קרמיט. ג'ייסון סיגל והחבובות בבכורת הסרט
סתם רצינו להכניס עוד תמונה של קרמיט. ג'ייסון סיגל והחבובות בבכורת הסרט רויטרס
בעיה נוספת היא כמות הופעות האורח שמתבזבזות לחלוטין. שרה סילברמן מבליחה לשניה, ‏אומרת משפט אחד בדיוק ונעלמת. ניל פטריק האריס נצפה לשניות בודדות ‏ומתפוגג לפני שתספיקו להגיד "דוקטור הוריבל". ולא רק בני האנוש סובלים מהתופעה: רבות ‏מהבובות המוכרות בסדרה מופיעות ללא יותר מרגע, ולא מספיקות לעשות שום דבר. הטבח ‏השוודי אמנם נמצא בסביבה בכמה סצינות, אבל לא רואים אותו מבשל אפילו פעם אחת! רמאות! ‏בולשביקים! היסבורדה הורדה מורק מורק מורק!‏

אם לא היה מדובר בסרט "החבובות", אולי הייתי חושב שהעלילה החלשה, עודף המודעות העצמית מתיש ובדיחות הקרש מעיקות. ‏אבל אלה החבובות, ואני משוחד לגביהן. כל הדור שגדל על החבובות משוחד. זה סרט שמח, מצחיק, תמים, שטותי ושמאלצי. כלומר, בדיוק נמרץ, החבובות.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

ביקורות וטורים

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים