החמידות מחייבת: מה חשבנו על "החבובות"?
אם אתם אוהבים את החבובות, תאהבו גם את הסרט החדש שלהם. ואם אתם לא אוהבים את החבובות, הלו, מה לא בסדר איתכם? דורון פישלר משוחד לחלוטין, כי תראו איזה חמוד קרמיט!
''החבובות'', בימוי: ג'יימס בובין, ארה''ב 2011

וולטר מוצא נחמה בדמויות הנערצות עליו, החבובות. בעולם ההוא, כמו בעולם הזה, החבובות היו כוכבי ענק בסביבות 1978. התוכנית שלהם היתה להיט בכל העולם, ואחריה הם עשו כמה סרטים מצליחים. אבל החבורה התפרקה, וכבר שנים שהם לא חברו יחד הופעה, תכנית או סרט כמו שצריך.

וולטר וגארי, יחד עם אהובת לבו מרי (איימי אדאמס, באותה רוח מפזזת ומזמרת כמו ב"מכושפת"), נוסעים לחופשה בהוליווד ומגיעים לתאטרון האגדי של החבובות. אבל אז מתברר שאיל הון מרושע רוצה להרוס את התאטרון כדי לקדוח בו נפט, והדרך היחידה לעצור אותו היא להשיג עשרה מיליון דולר בתוך יומיים. האקספוזיציה כולה נחשפת בערך באותו הזמן שלקח לכם לקרוא את המשפט הזה. סרט צריך עלילה, וכאן הלכו על העלילה הכי עתיקה ונדושה שיש, ולא נעשה שום ניסיון להסתיר את זה.
הסרט שמח לצחוק על עצמו, על הקלישאות שלו, על האבסורדיות של העלילה ועל השירה ברחובות. למשל, כדי לחסוך זמן בנסיעה, קרמיט והחבורה מחליטים לנסוע בקו אדום על גבי מפה. ואחרי המונטאז' המחייב
מהרגע שקרמיט, פוזי וגונזו מגיעים למסך, הסרט הופך לשקיעה בנוסטלגיה חמימה. אם לנסות ולהיות אובייקטיבי - הרבה מהבדיחות בסרט טיפשיות למדי, ועשויות בסגנון שראינו כבר בלא מעט פארודיות. אבל אלה החבובות. להם מותר. אם אתם מסתכלים על המופע של החבובות בעין צינית, רוב הבדיחות שלהם הן משחקי מילים מטופשים במיוחד או סלפסטיק בובתי. מתוחכם מאוד זה לא, אבל זה מלא שמחה. גם למחוזות הקיטש מותר לחבובות להגרר. גם הנאומים המליציים והנמרחים ביותר נשמעים כנים כשהם מגיעים מקרמיט. אפילו אם הוא יגיד "ספרטנים! הלילה נסעד בגיהנום!", סביר להניח שזה יעבוד.

הסרט הוא בעיקר רצף של בדיחות ושירים, והעלילה שולית לגמרי. לא שיש בעיה עם זה. החלק האחרון של הסרט הוא מופע של החבובות, בדיוק כמו פעם, כולל שיר הפתיחה, ועם הרבה קטעים, מוצלחים יותר או פחות. מאוד נהניתי מ"Fuck You" בביצוע קמילה והתרנגולות (או, יותר נכון, "Forget You": החבובות כל כך ידידותיות לכל המשפחה שאפילו בביצוע השיר בתרנגולית השתמשו בגירסה המצונזרת). מצד שני, המופעים של גונזו היו די חסרי טעם.

אם לא היה מדובר בסרט "החבובות", אולי הייתי חושב שהעלילה החלשה, עודף המודעות העצמית מתיש ובדיחות הקרש מעיקות. אבל אלה החבובות, ואני משוחד לגביהן. כל הדור שגדל על החבובות משוחד. זה סרט שמח, מצחיק, תמים, שטותי ושמאלצי. כלומר, בדיוק נמרץ, החבובות.