צלילה חוזרת: הכנסות הסרטים הישראליים צנחו ב-2011
חצי מיליון כרטיסים מכרו הסרטים הישראליים ב-2011, פחות מחצי לעומת 2010. ההפרש בין הסרט המכניס ביותר ("הערת שוליים") למקום השני ("בוקר טוב אדון פידלמן") הוא עצום. האם רנסנס הקולנוע שלנו מגיע לקצו?
הקהל הישראלי רכש ב-2011 כ-538 אלף כרטיסים ל-15 סרטי הקולנוע הישראליים שיצאו לאקרנים. ב-2010, לעומת זאת, נרכשו כ-1.1 מיליון כרטיסים - יותר מפי שניים - ל-17 הסרטים הישראליים שיצאו לאקרנים. האם רנסנס הקולנוע המקומי מתקרב לקצו?
כתרי שחורי, יו"ר קרן הקולנוע שתמכה בשמונה מתוך 15 הסרטים השנה, טוען שאין מה לדאוג. "מאז 2001", הוא מסביר, "אז חוקק חוק הקולנוע, ידענו שנים טובות ושנים פחות טובות. הכל קם ונופל על הסרטים; לפעמים יש כאלה שמביאים מאות אלפי צופים ולפעמים כאלה שפחות. אף אחד לא באמת יכול לחזות את זה".
הטבלה לא משקרת. כשבודקים את מספרי הצופים לאורך עשור האחרון הטענה של שחורי מתאמתת. ב-2003 נרכשו 430 אלף כרטיסים לסרטים ישראליים; ב-2004 המספר קפץ ל-1.3 מיליון (הלהיטים: "סוף העולם שמאלה", "ללכת על המים" ו"הכלה הסורית"); ב-2005 צנח ל-140 אלף; וב-2007 טיפס ל-1.1 מיליון כרטיסים ("בופור", "ביקור התזמורת", "הסודות", "נודל"). זה גם המספר שנרשם כאמור בשנה שעברה (אחרי 610 אלף ב-2009), שבורכה בלהיטים "זוהי סדום" ו"פעם הייתי".
ואולי בשני הסרטים הללו טמון כל ההבדל בין שנת הקולנוע הנוכחית לזו הקודמת. "זוהי סדום" הוא סרט שעשוי מדי.אן.איי שונה מרוב הסרטים הישראליים: הוא הופק במשותף על ידי הזכיינית קשת ומשופע בכוכבי "ארץ נהדרת". אף שאיכויותיו הקולנועיות מוטלות בספק, נהרו לצפות בו לא פחות מחצי מיליון צופים - כאמור, מספר הצופים שצפה השנה בכל הסרטים הישראליים גם יחד. "פעם הייתי", סרטו התקופתי של אבי נשר, יצרן להיטים סדרתי, לא נפל ממנו בהרבה והביא 300 אלף צופים.
גם לשנת 2011 היה להיט: כמחצית מסך כל הכרטיסים (250 אלף) נרכשו ל"הערת שוליים" של יוסף סידר, הזוכה הגדול של פרסי אופיר וזוכה פרס התסריט הטוב ביותר בפסטיבל קאן. אלא ששאר הסרטים שיצאו אכזבו מבחינה מסחרית. הבולטים שבהם הם "פלייאוף", קופרודוקציה בינלאומית בבימויו של ערן ריקליס והסרט היקר בתולדות הקולנוע הישראלי (תקציב של שבעה מיליון דולר) שמכר רק 8,000 כרטיסים; ו"וביום השלישי" של משה אבגי שנהנה מקאסט מרשים ומהפקה מושקעת, אך הביא רק 9,500 צופים.
"ברור שהופתענו מהכמות וגם התאכזבנו ממנה", מודה מפיק הסרט חיליק מיכאלי, שהפיק השנה גם את "כלבת", סרט האימה הישראלי הראשון. "ידעתי מלכתחילה שמדובר בסרט אמיץ ופורץ דרך שאינו פופוליסטי. אני חושב שהרבה אנשים לא באו כי הטריילר הבהיר שמדובר בסרט לא מתפשר. אפילו נאמר שם מפורשות: 'הסרט שהרבנים לא ירצו שתראו', 'הסרט שמס הכנסה לא ירצה שתראו' וכו'. הוא הוצג כהארד קור, וזו הסיבה העיקרית שבאו מעט צופים".
נשמע שאתה מתחרט על הטריילר הזה.
"אני משתדל לא לחשוב על זה כי אני מאמין שבמציאות של היום, כשהקהל חשוף להמון פלטפורמות מידע, אתה לא יכול שלא לומר לצופים את האמת או להציג את הסרט כאחר ממה שהוא. זה לא עובד".
האם הקרנות שתומכות בסרטים העלילתיים, קרן הקולנוע וקרן רבינוביץ', יכולות לחזות כבר עכשיו האם פנינו לשנה מוצלחת? יואב אברמוביץ', מנהל ההפקות בקרן רבינוביץ', טוען ש"אמנם זה שוק דינמי ובלתי צפוי, אבל יש דרכים לחזות שנים טובות. 2012, לדוגמה , תהיה לדעתי חזקה יותר כי צפויים לצאת סרטים של שמי זרחין ואולי גם של אבי נשר - שני במאים שנחשבים מושכי קהל".
עד כמה פוטנציאל מסחרי הוא שיקול בהחלטה שלכם לתמוך או לא לתמוך בסרט? אתם הרי מחליטים על סמך קריאת התסריט בלבד.
"מן הסתם, בשלב ההחלטה אנחנו מנסים לחזות כמה צופים התסריט הזה יכול להביא, אבל לא תמיד תסריט מיינסטרימי מבטיח הרבה צופים, ולהפך. 'שבעה' של שלומי ורונית אלקבץ, למשל, הביא 200 אלף צופים, אף על פי שהתסריט ומבנה הסיפור ממש לא שגרתיים. אבל פוטנציאל מסחרי זה לא הפרמטר היחיד שמשחק תפקיד בעינינו, אלא גם התרומה הפוטנציאלית של הסרט לאמנות הקולנוע הישראלית, גם אם זה בא לפעמים על חשבון כרטיסים בקופה".
שחורי מזכיר שהיום, בניגוד ללפני עשור, מספר הכרטיסים שנמכר אינו הפרמטר היחיד למדידת הפופולריות של הסרט. "הציבור היום צופה בכל כך הרבה סרטים ולאו דווקא בקולנוע, ולכן לא צריך לשים כל כך הרבה משקל על מכירת הכרטיסים בקופות. כל הסרטים ברשימה הזאת עוד יגיעו לווי.או.די ושם ישלמו עליהם עוד הרבה אנשים".
ואולי חוסר היציבות נעוץ בכלל בכמות הסרטים? דוד אלכסנדר, יו"ר מועצת הקולנוע שנכנס לתפקידו לפני כמה חודשים, משוכנע שפה קבור הכלב. "אין הצדקה ליצור כל כך הרבה סרטים ישראליים בשנה", הוא אומר, "הקהל והתעשייה לא בנויים לכזאת מסה. אם הקולנוע הישראלי ייצר כל שנה כ-10 סרטים , ייטב לו כי יהיה יותר כסף שיתחלק על פחות סרטים, ונאותות ההפקה תהיה גבוהה יותר. אני משוכנע שסרטים מושקעים יותר ימשכו יותר קהל.
"בנוסף לזה, חייבים להשקיע יותר כסף בשיווק הסרטים. סרט כמו 'ביום השלישי' ניתן היה לשווק ביותר פלטפורמות וביותר השקעה כי ברור לך שפרסומת של 15 שניות בטלוויזיה אמנם עולה הרבה כסף, אבל גם מביאה אנשים לקולנוע. מי שעשה עבודת שיווק טובה הוא 'הערת שוליים', שפרט להיותו סרט מצוין, יכולת לראות את השם שלו תחת כל עץ רענן, בשלטי חוצות, בעיתונים ובטלוויזיה. בישראל לא מבינים שסרט לא מוציא אנשים מהבית לקולנוע רק כי הם קראו שמבקר זה או אחר נתן לו חמישה כוכבים".
"הערת שוליים" (יוסף סידר): 255,000 כרטיסים
"בוקר טוב אדון פידלמן" (יוסי מדמוני): 52,000 כרטיסים
"אחותי היפה" (מרקו כרמל): 42,000 כרטיסים
"גיא אוני" (דן וולמן): 40,000 כרטיסים
"כלבת" (אהרון קשלס ונבות פפושדו): 33,000 כרטיסים
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם