הזירה הלשונית מסכמת את שנת 2011
מרגול, משה קצב, גלעד שליט ובנימין נתניהו הם בין האנשים שסיפקו את המשפטים הגדולים של השנה. וגם - מאיפה הגיעה המילה סילבסטר? הזירה הלשונית מסכמת שנה
"אולי מבחינתה היה פלירט, מבחינתי לא היה שום פלירט" (אמר משה קצב)
"אם הנמר יהפוך חברבורותיו, נסכים להיכנס איתו לדיאלוג" (אמר נתניהו על החמאס).
"אנחנו הישראלים החדשים" (אמר איציק שמואלי)
"אני מאוד אשמח שהאסירים ישתחררו - אבל שלא ישובו להילחם בישראל" (אמר גלעד שליט בטלוויזיה המצרית)
"את אפילו לא בהמה" (אמר דוד רותם לזהבה גלאון)
"בראת לי כל כך הרבה פאנים שפאן לי" (אמרה המעושרת לאה שנירר)
"גם הנאצים הפרידו בין גברים ונשים" (אמר דרשן בעתון יתד נאמן)
"דרושה כיפת ברזל חברתית" (אמר עמיר פרץ)
"האיומים על ישראל הם בין הסכין לגרעין" (אמר בני גנץ)
"הוא הפך לאדם חי מת" (אמרו פרקליטיו של משה קצב)
"החלפנו את המילה רחמים במילה חמלה" (אמרה דפני ליף)
"העם דורש צדק חברתי"
"זה כזה זבל, שהשטן לא ברא אפילו" (אמר יהורם גאון על המוזיקה המזרחית)
"חיילים דתיים יצאו מאירועים הכוללים שירת נשים גם אם בחוץ תעמוד כיתת יורים" (אמר הרב אליקים לבנון)
"כל עוד בלבב פנימה, עין לציון הומייה" (שר ישי לוי בגמר גביע המדינה)
"לֶטְס טוק דוגרי" (אמר נתניהו בעצרת האו"ם)
"מדובר במחאה של צפונבונים, אני לא מתחברת לזה" (אמרה מרגול)
"מדינות האיחוד האירופי לא רלוונטיות" (אמר אביגדור ליברמן)
"שום פקידון במשרד המשפטים לא יכול להכתיב לרב מה לפסוק" (הרב דב ליאור)
"תקשיב לי, יה סתום" (אמרה מירי רגב)
אחת הדעות הרווחות במקומותינו היא שסילבסטר, כשם למסיבת ערב ראש השנה האזרחי, הוא המצאה ישראלית. המחשבה הזו, אם היתה נכונה, היתה מעידה על מהלך יוצא דופן: אנו היהודים גילינו אפיפיור נוצרי מן המאה הרביעית, הענקנו לו קדושה והחלטנו לחוג ביום פטירתו חג עברי. הדעה הזו מתייחסת גם לכך שהאנגלים אינם משתמשים במילה הזו, וערב השנה החדשה קרוי new year's eve. eve הוא צורה ארכאית של המילה, הארכאית אף היא, even שפירושה ערב, וממנה התגלגלה evening.
גירוד קל מאוד בשפות הקרובות לנו מגלה שהמצב שונה: בארצות רבות באירופה, למעשה, בכל ארצות המרכז אירופה, חוגגים בערב זה סילבסטר, ממש כמונו, ומהן לקחנו את השם. בצרפת זהו יומו של סן סילבסטר, סילבסטר הקדוש, לצד השם שיוחד לחגיגות ההמשך Jour de l'An (יום השנה). בגרמניה מציינים סילבסטר או Silvesterabend, ערבו של סילבסטר, לצד Altjahraben (ערב השנה הישנה). באיטליה זהו Notte di San Silvestro, לילו של סילבסטר הקדוש, לצד השם אל קאפודאנו, מן המילה cap, ראש. בפולין, ארץ נוצרית לכל דבר, ליל ה-31 בדצמבר נקרא אף הוא סילבסטר. כך הדבר בשורת שפות ותרבויות אירופיות נוספות.
השם עצמו מקורו בלטינית, silva פירושו אזור מיוער. שמו של אל היערות הרומי הוא סילבאנוס, ומכאן גם השמות הפרטיים סילבאן, סילביה ועוד. בספרדית silvestre הוא אזור בר או פרא.
ד"ר ג'קי טרוי היא אבוריג'ינית. אם אתם רוצים לפגוש אותה, תשכחו מהסטריאוטיפ. אין כל קשר בין הופעתה לבין התמונות המוכרות של דמויות אבוריג'יניות. אבותיה התערבו בקהילה האוסטרלית הלבנה כבר מזמן, אביה הביולוגי הוא אידיאני, ואביה בפועל ממוצא אירי. אבל אמה ממוצא אבוריג'יני, וזה מה שקובע: האמא. לאבא יש תפקידים, אומרת ג'קי, אבל האמא היא התרבות.
ג'קי עוסקת בחקר לשונות האבוריג'ינים וטרודה בהחייאת לשונות קורי. היא הגיעה לחודש לימוד והתבוננות בארץ שבה הצליחו להחיות שפה עתיקה, כלומר, העברית. פרופ' גלעד צוקרמן הביא אותה, ולא תחת הגלימה השנויה במחלוקת של "ממציא השפה הישראלית", אלא כמי שעוסק גם הוא בהחייאת שפות נכחדות באוסטרליה. היא הגיעה לישראל באמצעות פרויקט הארגון האוסטרלי-יהודי יחד, מתוך עניין לבחון מה יכולה החייאת העברית ללמד את הפרויקט של החייאת האבוריג'ינית.
באוסטרליה קיימות היום כ-250 שפות אבוריג'יניות. הן שונות זו מזו. בכל אחת מהן מדבר מספר זעום של דוברים, ולאף אחת מהן אין יותר מאלף דוברים. השפה בה מדברת ג'קי מילדותה קרויה נאריגו (ngarigu), ויש לה 100 דוברים בלבד. כדי לדבר עם בני משפחתה ג'קי צריכה לשלוט בשפות נוספות, זו של סבתה וזו של בת דודתה, ומכאן שעל כל אבורג'יני לדבר לפחות שמונה שפות אם הוא מבקש לדבר עם סביבתו הקרובה, שלא לדבר על הסביבה הרחוקה. נוסף לכך קיימות שפות מן האזור הצפוני של אוסטרליה הקרויות שפות טורי, והמחקר נעשה על ידי auatsis, מכון לחקר השפות האבוריג'יניות והטוריות. התוצאה היא שהאבוריג'ינים ניחנים במה שחוקרים מערביים מגדיים וירטואוזיות לשונית, וחריפות שכלם היא על כן שם דבר.
בעבר, מספרת ג'קי, היו חכמי שפה אבוריג'ינים שהכירו שפות של קבוצות שונות ואף רחוקות, והיוו שגרירים בין-לשוניים. כדי לזכור מסרים וסימנים הם נשאו את מוט התקשורת, message stick, שעליו היו סימנים מוסכמים, שהם בעצם הכתב האבוריג'יני.
ג'קי מודעת לכך שהחייאת השפה העברית היא חלק מהפרויקט הציוני, והיא מונעת על ידי אידיאולוגיה. גם המניע שלה הוא מניע שיש מאחוריו מטרה וחלום. האבוריג'ינים, היא אומרת, שומרים על זהותם, והיא קשורה לאדמה שממנה אין זזים. בשפות אבוריג'יניות הקרויה שפות bama, bama פירושה גם אנשים וגם ארץ. חלום החזרה לאדמה לא עזב את האבוריג'ינים גם לאחר שרבים עברו לערים, אבל השפה היא אמצעי השימור שעליו אפשר להיאבק: בלי השפה אנחנו כלום, היא אומרת.
ויש גם היבט אקטואלי. מתברר שבאבוריג'ינית צמחו לא מעט שפות נשים, תגובת נגד להדרתן משפות הגברים או מפעילותם. תופעה דומה קיימת גם ביפנית.
יונתן וייצמן כותב: במדור האחרון נכתב על המונחים הדרה, מהדרין והידור. שאלתי היא כיצד הוחלט בתחום מדעי המחשב על המילה 'מְהַדֵּר' בעברית עבור המושג compiler (קומפיילר), ועל המילה 'הידור' עבור הפעולה compilation (קומפילציה). קומפילציה היא השלב בו מומר קוד של תוכנה משפת תכנות טקסטואלית, כמו ג'אווה, לשפה המכונה הבינארית, השפה שהמעבד מבין.
השאלה מעניינת, והתשובה עוד יותר. אמנון שפירא, העומד בראש הוועדה למונחי המידע והמחשבים באקדמיה ללשון, מסביר שהמונח 'מְהַדֵּר' על נגזרותיו השונות נולד במילון הראשון של מונחי עיבוד נתונים, שבו הונחה תשתית המינוח העברי בתחום. העבודה על המילון המדובר החלה בשנת 1966 והגרסה המלאה שלו התפרסמה בשנת 1971. ציון בושריה, שהשתתף בהכנת המילון באותן שנים, מסביר שהמידע שהובא לוועדה שהכינה את המילון היה שגוי, וממנו ניתן היה להבין שמדובר בתוכנית החוזרת על תהליך התרגום של תוכנית מחשב כדי לשפר את התוכנית. מכאן השימוש בשורש הד"ר שמשמעותו חזרה.
וברי לכם דוגמה לנפלאות העברית. הדרת נשים מקורה בנדרים, הדרת מלך וקווי מהדרין מקורן בהידור שפירושו פיאור וכיבוד. הדרה במחשבים קרובה לפועל הארמי הדר, ממנו נגזרו המילים הדרן, מהדורה ועוד.
יש לך שאלה שתמיד רצית לשאול בענייני לשון? ראית או צילמת מודעה או תמונה שיש בה עניין לשוני? שמעת ביטוי סלנג שכדאי לשפוך עליו אור? הילד השמיע הברקה לשונית מהממת? שלח/י באמצעות "כתוב לעורך", או ישירות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם