הזירה הלשונית: חומייני חוזר לכותרות

חומייני עושה קאמבק, הסלנג הערבי שולט במותגים, האקדמיה אישרה את הפועל "להקליק" ומתברר שהטונה הייתה פעם תנין. הזירה הלשונית

רוביק רוזנטל | 19/1/2012 15:43 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בסרטון על טריפל הוט המתרחש באזור הכור הגרעיני באיראן תוקף את אחד מחבורת עספור חרק טורדני, והנעקץ חובט ואומר: "איכס, חומייני". הפאנץ' האיראני ברור, אבל למי שלא ידע את החרק יש להזכיר שמדובר ביצור חום קטן, דמוי חיפושית, המפיץ ריח מבחיל בסביבתו, בעיקר לאחר שמוחצים אותו. הוא זכה להכרה לאומית בימי עלייתו של האייאטולה חומייני לשלטון. חומייני אף זכה לאזכור גששי ב"אופסייד סטורי":  "הוא לא התכוון לחומייני חומייני, הוא התכוון לקטנים האלה שעפים".

שם לא מחמיא ניתן גם לסוג אחר של חרקים טורדניים שיצאו לציד אחר הדם האנושי בלילות: פשיסטים. אליכן, ענבר וניקול.
יאללה מותגים

ביסלי יאללה
ביסלי יאללה יח''צ
ועוד בפרסומות: חברת אוסם יצאה במותג חדש: "ביסלי יאללה". מותגים לא עבריים מקובלים ומובילים בשיווק הישראלי מאז ומתמיד, אבל בדרך כלל אלה מותגים באנגלית, או מותגים מומצאים כמו במבה או ביסלי. מותגים בערבית נוסח "יאללה" נדירים, למרות שהסלנג הערבי שולט בכיפה של הלשון הישראלית המדוברת.

המילה ששברה את מחסום הערבית במותגים היא "כֵּיף" (בערבית הנאה), ואצבעות השוקולד קרויות "כִּיף כֵּיף", שבו צצה גם "כִּיף", המשמשת כהזמנה לטפיחת כף. יש גם חטיף ששמו בישראל "כֵיף לי". תחום השיער אוהב את הערבית: יש "שמפו כֵיף", ולצידו  "שמפו חפיף", משחק מילים עברי-ערבי:
חפיף בערבית פירושו קל.

לצד אלה מככב "חומוס אחלה", וככלל החומוסיות נקראות בדרך כלל בשמות ערביים כמו אסלי ואשכרה וכן בשמות בעליהן הערביים, מאכרם ועד אבו אדהם.  האתרים בעלי השמות הערביים "וואללה" ו"נענע" נותנים קרב מזרח-תיכוני לבעלי השמות הגלובליים "אנרג'י", "וויינט", "וואן" ועוד.

והערה דו לשונית שמפרסמי "ביסלי יאללה" יאהבו לשמוע: ידעתם ש"אוסם" נשמעת באנגלית בדיוק כמו מילת שבח מופלגת: awesome? המילה אחזה בסלנג האמריקני כאש בשדה קוצים, מקבילה למדהים-מהמם-חבל"ז הישראליות. במקורה עומדת המילה awe, שפירושה רוח מעוררת השראה.

התגובנים מקליקים לייק

בשבוע שעבר הוצגו במדור כמה מונחים מתחום העיתונות הכתובה שהפיקה הוועדה למונחי תקשורת של האקדמיה ללשון. בעוד העיתונות המודפסת היא האב המייסד של התחום, העיתונות המקוונת, עיתונות הרשת, היא הגילוי החדשני והדינמי בתחום, והוא דורש טיפול במונחים רבים. נציג התחום בוועדה היה גדי להב, היום העורך הראשי של אתר וואללה.

כמה דוגמיות לדיונים בוועדה:
בלוג או יומן רשת? דיון נרחב התקיים ביחס למילה "בלוג", שכבר נקבעה לה חלופה באקדמיה: "יומן רשת". המונח הרווח והבינלאומי בתחום הוא בלוג, קיצור של הצירוף web log, ובמילון המונחים מופיעים שני המונחים זה ליד זה. כותב היומן קרוי "בלוגאי", ורשימה בודדת במסגרת בלוג (post) תיקרא "רשומה".

מי גלל את הדף שלי? דיון מעניין התפתח ביחס למונח "גלילה ראשונה", כלומר, ההופעה הראשונה של דף אינטרנט, שהרי דף זה כאשר הוא מופיע אינו "גלילה". למונח חשיבות רבה, שכן הדף המופיע ראשון הוא בעל החשיפה הגדולה ביותר לעומת המשך הטקסט.  כאן הלכה הוועדה בעקבות האנגלית, שם קרוי הדף הזה first scroll.

רסס ואגרן. כמה מילים נקבעו גם על פי דמיונן למילה הלועזית או לראשי תיבות: רסס עבור RSS , ראשי תיבות של real simple syndication, אמצעי טכנולוגי המאפשר להפיץ מידע על הנעשה ברשת. המונח אגרן נקבע עבור aggregator, אתר שאינו מייצר תוכן עצמאי אלא מפיץ ומציג תכנים של אחרים.

ומה עם הטוקבקיסטים? לטוקבק, מונח הקיים רק במרשתת העברית, קוראים מעתה תגובית, ולטוקבקיסט תגובן.

לייק לאקדמיה. מליאת האקדמיה אישרה כמעט פה אחד את הפועל "להקליק", אשר בהחלטה קודמת נקרא "להקיש". אז תקליקו להם לייק.

למנשן ולצ'קן

הפיד של היום הוא לא הפיד של הלילה. טוויטר
הפיד של היום הוא לא הפיד של הלילה. טוויטר צילום: MCT
נציג נוסף של התקשורת הטכנולוגית הוא טוויט, שהמונחים המובילים בו שנתקבלו הן באקדמיה והן בציבור הן ציוץ להודעת טוויטר, צייצן למודיע הודעות וכדומה. חנן כהן. פתח ברשת אתר בשם וובסטר, המכיל מילון טוויטר, ובו שורה של מונחים ופעלים שנועדו להתאים את תרבות הטוויטר לחיי הגולש הישראלי. הקבוצה החדשנית במילון היא הפעלים החדשים, הבנויים על מילים לועזיות הנהוגות בתחום או ראשי תיבות. ולהלן דוגמיות:

למנשֵן. מהמילה האנגלית mention. מתייחס לאזכור בהודעה של מישהו אחר.

לפברֵט. בעקבות  favorite. לסמן משהו בכוכב.

לדָאֵם. לשלוח הודעה ישירה בטוויטר. בעקבות ראשי התיבות direct message) DM).

לצ'קֵן. בעקבות checking in, מתייחס לדיווח על מיקום בתוכנת פורסקוור.

J14. מחאת האוהלים, תגית המסמלת את תנועת המחאה שהחלה ב-14 ביולי 2011.

#פמל. גירסה עברית של רשי התיבות FML, Fuck My Life, שהיא הבעת ייאוש קיומי.

פידיוֹם. פיד (הזנת ציוצים) של שעות היום. קיטורים על עבודה, דיונים על ארוחת צהריים ועוד.

פידלילה. פיד של הלילה. כלומר, ניבולי פה, שיחות על מין, ציוצים אישיים מאוד ועוד.

השימוע והאישום

אביגדור ליברמן ניגש השבוע ל"שימוע" אצל היועץ המשפטי. השימוע הפך כבר מזמן מוסד פופולרי לא רק בתחום המשפט אלא גם לקראת פיטורין, לפני נזיפה משמעתית ועוד. המילה היא תרגום של המונח האנגלי hearing, או על פי המילון המשפטי שקד-הכהן preliminary hearing. מדובר עם זאת במונח תלמודי, שם פירוש המילה הוא "הכרזה", ועל כן הכרזת פסק הדין נקראת גם היא בשפה המשפטית שימוע. המונח קיים גם בתחום המוזיקה, במשמעות קריאה לחיילים להתאסף על ידי קולות תופים וחצוצרות.

שימוע הוא נציג נכבד של משקל פיעול בתחום המשפט ועניין משטרה וביטחון. נשיאים לשעבר מובאים לדין בעוון "אינוס". שופטים ממליצים לעיתים על "גישור", ובמקרים קשים מורים על "חילוט" נכסים למי שאינו עומד בקביעת בית המשפט. מעל כל אלה עומדת המילה "אישום", והשאלה: האם יביא השימוע לאישום?

צילום: פלאש90
ניגש לשימוע. ליברמן צילום: פלאש90
התנין שהפך לטונה

נפלאות דרכי השפה. כמה מילים מהשפות השמיות התגלגלו לשפות אירופה, כמו גמל (camel) או קנה (cane). גם תרגומי התנ"ך סיפקו את חלקם, וכך חדרה בין היתר מילה המופיעה בפרשת השבוע, פרשת "וארא", אל היוונית. המילה היא תנין, ובפרשה הופך המטה אותו משליך אהרון לתנין, ובמקרה זה הכוונה היא לנחש. תנין הוא אם כן שם שניתן לכמה בעלי חיים: הנחש, כמו בפרשה שלפנינו; התמסח, הוא התנין בין ימינו; וחיה קדמונית המופיעה בסיפור בריאת העולם: "ויברא אלוהים את התנינים הגדולים". בשפות שמיות מקבילות תנין הוא דרקון. 

החיה מבראשית שמרה על שמה, ובתרגום ליוונית היא נקראה או thnnos , ובלטינית thynnus. במאה ה-16 התגלגל שמו של התנין לדג גדול המוכר לכולנו, שנקרא אז tunny, ובשיבוש אמריקני מן המאה ה-19 זכה לשם טונה (tuna). ידעתם שקופסאות הטונה מכילות בעצם בשר תנין?

עוד על שרצים ונחשים

בעקבות המדור הקודם שעסק בין היתר בביטוי "משה, תעלה למיטה", והעלה את שאלת המקור האתני של הביטוי, כותב ד"ר יואל ליברמן ממכללת אורט: "אחד ההסברים לביטוי נעוץ  בעובדה שבימים עברו הבתים במזרח היו פתוחים, ומיני מזיקים היו חודרים אל תוך הבית ומטפסים אל המיטה. כדי להימנע ממגע עם שרצים ונחשים נהוג היה במקומות רבים להציב  המיטה בגובה, הרחק מהרצפה,  ולפיכך היתה מתבצעת עלייה לרגל כדי להיכנס אל המיטה". ליברמן מוסיף שגם בגלויות אירופיות קרות היה נהוג לעלות לישון, אבל לא על המיטה אלא על התנור.

יש לך שאלה שתמיד רצית לשאול בענייני לשון? ראית או צילמת מודעה או תמונה שיש בה עניין לשוני? שמעת ביטוי סלנג שכדאי לשפוך עליו אור? הילד השמיע הברקה לשונית מהממת? שלח/י באמצעות "כתוב לעורך", או ישירות.

בואו להמשיך לדבר על זה ב-
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

ביקורות וטורים

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים