שטחים תמורת תקציב: סיפור הכיבוש מיותר ב"אודם"
הברגתו המלאכותית של הכיבוש ועוולותיו לתוך עלילת "אודם" מעלה חשד שהסכסוך הישראלי-פלסטיני מנוצל במקרה הזה כמקדם מכירות
''אודם'', במאי: יהונתן סגל, ישראל 2011
אודם מתוך הסרט
ואפילו אם השקפת העולם האסתטית הזאת נכונה עד קצות הציפורניים שלה, הרי את "אודם" - סרט המסתופף אף הוא תחת מטריית הכיבוש - לא היה צריך לעשות כפי שהוא נעשה. הסיבה: הכיבוש, על המייצגים הקשים שלו - חיילי צה"ל ואופני ההתנהגות שלהם - מיותר לגמרי בסיפור הזה, והברגתו אל תוך העלילה מלאכותית בהחלט ובגדר ניצול לרעה של התודעה הפוליטית שיש או אין לצרכניו הפוטנציאליים של הסרט במערב אירופה, למשל.
קלרה חורי חיה בלונדון. היא נשואה שלא באושר ואם לילד בן 7. נטלי עטיה, גם היא בלונדון, אבודה ואולי אף לוקה בנפשה. בצעירותן, שתי נשים אלה, שמוצאן מרמאללה הפלסטינית, היו חברות בנפש וצלחו יחד התנסויות שונות, גם מיניות, לצד השפלות שנגרמו להן על ידי חיילי הכיבוש הציוני. כעת, כשהן מבוגרות בהרבה וחיות בסביבה אנגלית, ודוברות שפה זו בלבד, נאלצות החברות לשעבר לבוא חשבון עם עברן המסוכסך.
השחקניות המתחילות מאפילות על המנוסות. נטלי עטיה ב''אודם''
מתוך הסרט
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם