סיבה לחיות: "חוש מושלם" הוא סרט אפוקליפטי נהדר
"חוש מושלם", המתמקד בסיפור אהבה, הוא סרט אפוקליפטי שבו המלנכוליה מחליפה את החרדה. ביקורת די.וי.די
''חוש מושלם'', במאי: דיוויד מקנזי, בריטניה 2011
"חוש מושלם" (שהוקרן לאחרונה בפסטיבל הקולנוע הבריטי) הוא דוגמה נהדרת לסרט אפוקליפטי מסוג כזה. מגפה מסתורית גוזלת מבני האדם את חושיהם בזה אחר זה: בתחילה הם מאבדים את חוש הריח, אחר כך את הטעם, וכן הלאה. כל אובדן כזה מלווה בהתפרצות פרועה של רגש, הרסנית בפני עצמה. אחריה, כשאנשים מנסים לחזור אל חייהם, לשכוח את מה שאיבדו ולהעריך מחדש את מה שעוד יש, מגיעה ההשלמה.
הסרט מתרכז בסיפור אהבה גנרי למדי של שף (יואן מקגרגור), הדוגל בשיטת דפוק וזרוק, ומדענית במרכז לחקר מחלות (אווה גרין) בגלזגו, והקשר ביניהם משקף את הטלטלה שעוברת על העולם כולו. הוא כולל כמה מהרגעים הטובים ביותר של גרין ומקגרגור, המתמחים בשנים האחרונות בלהיות עצובים ויפים. את החלל סביב הסיפור הקטן ממלא הסרט במונטאז'ים של תמונות מצולמות להפליא מהעולם ההולך ומאבד את עצמו.
זהו משל שמזכיר את "על העיוורון", ספרו של ז'וזה סאראמאגו שלא שרד יפה את המעבר לקולנוע. אפשר בהחלט להאשים את הסרט ביומרנות יתר ובמסר שאפשר למסגר על פוסטר, אבל הוא עובד. במקום טוב בין "עץ החיים", "התפשטות" ו"מלנכוליה", "חוש מושלם" הוא סרט לאנשים שיעדיפו לבלות את הדקות האחרונות לפני סוף העולם בקריאת שירה יותר מאשר באגירת נשק.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם