חם על הירח: איך היה בנשף הרוק של אביב גפן?
גם בשיא ההצלחה של The Voice וגם עם קצת פחות אנרגיות מפעם, הילד הרע של המוזיקה הישראלית עדיין יודע לתת שואו ל-6000 ילדי אור הירח, שהגיעו בשלל גילאים, אייפונים וחולצות. גם מתמודדי The Voice היו, והביעו דעתם על הפרישה של יובל דיין
זה היה מפגש מרגש בין אלה שהאמינו בגפן בתחילת דרכו לבין מי שלא מוכנים לתת לו לשקוע. היו שם בני 15 עם סיגריה ביד וחולצה קרועה, שנדחפו כמה שיותר לקדמת הבמה בניסיון להרגיש באמת מה זה להיות ילד אור ירח, ודווקא מאחור, עם החולצות המכופתרות וההופעה המכובדת יותר, היו סוללי הדרך, שהסתכלו בחיוך על ממשיכי דרכם.
מופע "נשף רוק חד פעמי", שציין 20 שנה לאלבום "עכשיו מעונן", התקיים אמש (חמישי) בגני התערוכה מול אולם סולד אאוט, ונדמה שאם היו משוחררים לאוויר עוד 2000 כרטיסים, גם הם היו נחטפים מזמן. אביב גפן חדר ללב הקונצנזוס כבר מזמן והתמקם שם באופן מרשים, בעיקר לאחר שלמד איך מסובבים את הכיסא ופותחים את האוזניים גם לתרבות המוזיקה
20 שנה, ופתאום קולטים את ההבדלים. המצתים הוחלפו מזמן על ידי האור מהאייפון, התמונות שהועלו (אם הפילם לא נשרף) לאלבום התמונות כבר מצאו את דרכן לאחר השיר השני לפייסבוק, אבל נדמה שלאף אחד לא היה אכפת שהזמן עבר. ככה זה כשהאמן שבאת לראות נותן שואו ששמור לגדולים ביותר של ארצנו.
המופע, שהחל בחימום של הצמד חמד מ-The Voice יהל וגיא והמשיך עם סאונד בינוני של מוניקה סקס (שמצדם נתנו הופעה טובה), נפתח בשאגה כשגפן בוחר לעלות עם דווקא עם בגדי התכלת שלו שנחשפו לעולם (ויש שיאמרו זעזעו) ב-The Voice. "על הכנרת בזריחה" התחיל את הערב, ומשם הקצב לא האט.
גפן עצמו לא עצר לדבר עם הקהל כמעט בכלל לאורך המופע. היה לו ברור שכולם באו לגמוע כמה שיותר להיטים, ובתור חיית במה, הוא ידע לתת בדיוק את מה שצריך, למרות שאף אחד לא היה כועס עליו אם הוא היה זורק עוד כמה משפטים לכיוון קוני הכרטיסים. גם "אילנה" המיתולוגי, שהרעיד את האולם, היה חלק מהרפרטואר, כשרק אחרי השיר הרביעי נזכר גפן לפנות לקהל בברכת ערב טוב ובהצגתה של סיון טלמור, שעלתה לדקה וחצי המשמעותיות בחייה, עם השיר "אולי", שסחף את הקהל יחד איתה.
בכלל, גפן לא הפסיק לשתף את הקהל בשירים, דילג על הבמה באמנות בין פסנתר לגיטרה, והציג תפאורה מרשימה מאחוריו. ליאונל פרטיין עלה לשיר את "האם להיות בך מאוהב", ונתן לאביב את ההזדמנות ללכת ולהחליף בגדים. שם גם התחילה ההופעה באמת.
וכמו בניין שנבנה, כך גם המשיכה ההופעה. בפעם הראשונה פנה מנטור אור הירח לנבחרת שלו ואמר לכולם: "אני מרגיש בר מזל שהגעתי לשלב כזה בחיי ולהישג כזה במוזיקה הישראלית. אני מבקש מכל ילדי אור הירח להרים את הידיים גבוה, כדי שאוכל לראות אתכם". ואז, פריטה אחת שלו על הגיטרה גרמה לאנשים להתחיל ולשיר את "אור הירח", ולהיזכר, כל אחד בתקופתו, מה השיר הזה סימל עבורו.
לרגע הסיום של ההופעה הגיע שלומי שבת, שביצע עם אביב גפן את "בגלל הרוח", ולאחר שהסתיים השיר, חזינו במחזה חד פעמי: סחרוף-גפן-שבת. נדמה שהמארח של הערב היה האדם המאושר באולם כשזה קרה, ואת החיוך שלו סביר שאף אחד לא יצליח למחוק עד מחר. סחרוף קינח ב"היה טוב היה יוסי", וצעקת ה"רוצים שינוי" המהדהדת מגרונו של גפן נתנה את אקורד הסיום המושלם להופעה שספק גדול אם נראה כמוה שוב בזמן הקרוב, וחבל שכך.
את אביב גפן אי אפשר להגדיר. זה יהיה עוול עבורו ועבור מה שהוא עשה למוזיקה הישראלית. רק אחרי ערב שלם בו שומעים את הקהל מדקלם את כל המילים של כל השירים, אפשר להבין עד כמה הוא הוטמע בנו, ולא אנחנו בו. אביב גפן נשאר כמו שהוא, וגם ילדי אור הירח שבתוכנו.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום מצעדים וביקורות מוזיקה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם