קח לך את הכבשה שושנה ובנה לה בית

למפיק קובי בן עטר נמאס מהמוזיקה שהילדים שלו שומעים. במקום להתלונן, הוא החליט להרים פרויקט מחודש לשירי הילדים של שלום חנוך, גייס את יהודה פוליקר, את ברי סחרוף ואת נינט והוציא את האלבום "לילה של כוכבים"

עמי פרידמן | 15/4/2012 14:23 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
כשהמפיק המוזיקלי קובי בן עטר פנה לשלום חנוך במטרה ליצור אלבום לילדים משיריו, הוא קודם כל חשב על עצמו. עם כל הכבוד ליובל המבולבל ולכבשה שושנה, בן עטר הרגיש שלשני ילדיו הקטנים מגיע חינוך מוזיקלי ראוי יותר.
לילה של כוכבים
לילה של כוכבים עטיפת האלבום

התוצאה היא "לילה של כוכבים"; אלבום לילדים משירי חנוך, עם רשימת מבצעים מופקדת ומחולקת היטב בין שמות ותיקים לחדשים יותר. מצד אחד יהודה פוליקר, יוני רכטר, גידי גוב ודני סנדרסון, ומצד אחר נינט טייב, אמילי קרפל, מארש דונדורמה ומאיה בלזיצמן.

"הרעיון לאלבום הגיע בראש ובראשונה כי המשפחה גדלה, יש ילדים בבית, ופתאום הרגשתי שיהיה נורא נחמד אם יהיו קצת יותר אפשרויות מוזיקליות שגם אני וגם הילדים נהנה מהן", מספר בן עטר. "דיסקים מושקעים לילדים אפשר לספור על אצבעות כף יד אחת. יש כמה אבני דרך כמו 'הכבש השישה עשר' ואריק איינשטיין, אבל אין הרבה כאלה. הרבה מאוד זמן לא יצרו כזה דבר ואני חושב שהלהיטים הספציפיים של שלום שבחרנו, גם אם לא כולם שירי ילדים, הם נצחיים".

אתה מנסה להעניק לילדים שלך חינוך מוזיקלי שכבר לא קיים כמעט.

"נכון. התרבות המוזיקלית שהילדים חווים היום קצת לוקה בחסר. המדיום הטלוויזיוני, עם כל ה'כוכב נולד', 'דה ווייס' ודומיהן, או מה שהולך בערוצי הילדים, זה לא משהו שמפתח מספיק את הדמיון. זו תרבות של אינסטנט. המושג הזה שנקרא תקליט, קסטה, דיסק, זה משהו שגם המילים וגם השפה בו משמעותיים לפיתוח הדמיון של הילד. זה נדבך חשוב מאוד, שהיום פחות משקיעים בו".

איך נעשתה בחירת השירים והאמנים לאלבום?

"החלטתי בעצמי אילו שירים אציע לאילו אמנים. ניסיתי לפנות למי שאני חושב שהשיר יתורגם על ידו לביצוע הטוב והנכון ביותר. למשל, נראה לי נכון שדווקא ברי סחרוף יבצע שיר שבוצע במקור על ידי אריק איינשטיין. בכלל, החיבור של ברי לפרויקט לילדים הוא מדהים. היה לי לכבוד שהוא הרים את הכפפה. זה לא טריוויאלי, בהתחשב במקום שבו הוא נמצא ובמוזיקה שהוא יוצר. אבל הוא ממש הלך על זה בשנייה וגם בבסיס השיר הזה ראיתי את הרוח הסחרופית".
רענן כהן
השירים נחתו בול על האמנים. קובי בן עטר. רענן כהן

היו אמנים שלא התחברו לשיר מסוים שייעדת להם?

"לא בהכרח לא התחברו, אבל היו התלבטויות. פשוט כי השירים כל כך טובים. פוליקר, למשל, התבלט בין 'נוגה' ל'מדוע הילד צחק בחלום'. את שניהם הוא רצה לעשות, אבל בסופו של דבר הוא הרגיש שיותר נכון לו לעשות את 'מדוע הילד'. דוגמה אחרת היא נינט, שהיו לה בעיות גדולות עם הביצוע. היא הקליטה אותו בעבר, זה שיר שהוקלט לפני שלוש או ארבע שנים, והיא לא היתה שלמה איתו לגמרי כי היא במקום אחר היום. זמן עובר, טעם והגשה מוזיקלית של אנשים משתנים. בסופו של דבר הצלחתי לשכנע אותה שהביצוע שלה פשוט מופלא וקסום. ברוב המקרים השירים נחתו בול על האמנים".

קצת מוזר ששלום חנוך לא נמצא שם בעצמו.

"בהתחלה הייתי נורא רדיקלי ולא הרגיש לי נכון ששלום יבצע שיר שלו. זה נראה לי שקוף מדי. אחר כך חשבנו על האפשרות ששלום פשוט יכתוב שיר חדש לפרויקט וזה לא עלה בידינו. הוא ניסה, אבל בסופו של דבר הוא אמר לי שהוא לא מרגיש שלם עם כתיבה פר אקלנס לילדים. הוא גם באמת מעולם לא כתב שירי ילדים. זה לא משהו שהוא עשה בעברו והיום רוצה לחזור אליו. זו היתה החלטה שלנו לכוון את הפרויקט לילדים".

בסופו של דבר זה לא אלבום שמיועד יותר להורים?

"ברור שהוא מיועד להורים בראש ובראשונה כי המטרה שלו היא ליצור את זיכרון הילדות אצלם, כדי שהם יעניקו את הזיכרונות שלהם לילדים שלהם. דבר שני, שהוא קריטי הרבה יותר בעיניי, הוא שאני חושב שאנחנו מזלזלים מדי בילדים ובנוער של היום, חד-משמעית. הילדים עדיין אוהבים לגלות. זה פשוט לא מתבטא בפלייליסטים או בתוכניות הטלוויזיה שמראים לנו. הם סקרנים, הם אוהבים מוזיקה, הטעם שלהם נבנה דרך הסקרנות ודרך הרצון שלהם להכיר עוד ועוד דברים. העולם פתוח בשבילם ויש להם אפשרות להגיע למקומות שאנחנו לא יכולנו להגיע אליהם בצעירותנו. לכן הנטייה לחשוב שילדים אוהבים היום רק מוזיקה ספציפית ושטחית היא פשוט לא נכונה.

"אני רואה את הילדים שלי כשאני שם להם דברים שהם לא מכירים בכלל, ברמה המוזיקלית הכי גבוהה שיכולה להיות, ואת ההתחברות המיידית

שלהם ברגע שהדבר תופס אותם".

מעניין לשמוע ביקורת על רדידות תרבותית דווקא מבן עטר. בין שלל עבודותיו כמפיק מוזיקלי, לצד היותו אחראי על פרויקטים כמו "עבודה עברית" ו"לעולם בעקבות השמש", אפשר למנות גם ייעוץ מוזיקלי ועבודה משותפת עם "כוכב נולד" ודומיה. "אני לא מדבר על התוכניות האלה בשלילה", הוא מסביר את טענתו. "אני חושב ש'כוכב נולד' ו'דה ווייס' עושות חסד למוזיקה הישראלית, כי בסופו של דבר הן נותנות במה למוזיקה שברדיו של היום אין לה מקום. עולם הדמיון, עולם ההקשבה למוזיקה שהיה לי בתור נער, היה עולם שונה לגמרי. היום העניין הוא לראות חצי דקה או דקה של שיר ולהבין שגם זה בעצם חלק מתחרות. אלה שני עולמות שונים לגמרי. לפעמים נחמד לחזור קצת אחורה, לתת את ההרגשה של איך עשו דברים פעם, איך דברים חלחלו פעם".

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום מצעדים וביקורות מוזיקה -
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

ביקורות וטורים

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים