סגנית אלופה: ג'וליה לואי-דרייפוס מסירה את קללת סיינפלד
לג'וליה לואי-דרייפוס לא נמאס שמזכירים לה כל הזמן את איליין מ"סיינפלד", היא פשוט רוצה להמשיך קדימה. סאטירה פוליטית חדשה שבה היא מגלמת את סגנית נשיא ארה"ב יכולה לעשות עבורה בדיוק את זה
כשצעיף כרוך סביב צווארה היא לוגמת עוד קפה ומהרהרת כיצד תצליח לגייס מספיק אנרגיה ליום עמוס ראיונות שבסופו פרמיירה נוצצת. אפשר לומר בביטחון שהיצירה החדשה שלה, הדמות השנונה והרעבה לכוח שהיא מגלמת בסדרה "Veep" (שהפרק הראשון שלה שודר בארה"ב ביום ראשון האחרון), הרבה פחות נוחה ואדיבה. היא מגלמת את סגנית הנשיא סלינה מאייר, אישה שאפתנית בצורה נואשת, סנטורית לשעבר שרצה לנשיאות ובסוף התפשרה על הסגנות. עכשיו היא מעבירה את ימיה בחתימה על מכתבי תנחומים ובדחיפת האג'נדה הירוקה. היא לא שרה פיילין וגם לא הילארי קלינטון, אלא שילוב של פוליטיקאים תחבולנים מבחינה פוליטית ומוסרית ושל פקידי ממשל שפשוט מנסים להישאר רלוונטיים וכמה שיותר קרובים לחדר הסגלגל.
"הכוונה בסדרה מעולם לא היתה לעשות פארודיה על פוליטיקאית מסוימת", אומרת לואי-דרייפוס בת ה-51. "נמשכתי לתפקיד בגלל האפשרויות הקומיות. יש לה כוח, אבל בעצם אין לה. ובדואליות הזו יש קומדיה נהדרת. זה מה שמצא חן בעיניי, הרעיון שהדמות הזו עבדה כל כך קשה כדי להיות מספר אחת, ובסוף מה שהיא משיגה זה מקום שני".
ללואי-דרייפוס, יגידו לכם חברים וקולגות, אכפת מאוד מאנשים אחרים וממה שקורה סביבה. דמות האם החד-הורית סלינה מאייר היא ההפך מלואי-דרייפוס מבחינות רבות, ושונה מאוד מכל אישה אחרת שיצא לה לגלם על המסך. "אני מאוד אוהבת לגלם מישהי כל כך שאפתנית ושכל כך משוכנעת שאלו שמסביבה הם אלו שעומדים בדרכה", היא אומרת. "אני נהנית לשחק מישהי שמנסה כל הזמן להיות בשליטה. הפנטזיה של האפשרות להאשים אחרים היא נפלאה. כאשר העניינים מסתבכים, הם מסתבכים בגדול, וזה ממש כיף לשחק את התפקיד. אני מבינה את התסכול".
היא גם עושה את ההשוואה המתבקשת בין הוליווד לוושינגטון - עם הצורך לשמור על התדמית הציבורית, העובדה שנועצים בך מבטים, והמאבק הבלתי פוסק להישאר רלוונטי, מכובד, אהוב ומבוקש. "בגלל הרצון להצליח, להישאר צעד אחד לפני כולם, להישאר בחיים, אתה חייב להעמיד פנים".
יאנוצ'י אומר: "היא יודעת מה ההרגשה שהיא מגיעה למקום וכולם מביטים בה. היא רוצה שזה ייראה טבעי, אבל היא חייבת גם להראות שהיא שמה לב לכך. היא גם הביאה לתפקיד את הבחנה של איך זה להיות אמא כשבו בזמן יש לך עבודה תובענית שדורשת ממך להקדיש לה זמן רב".
קולגות אומרים שלואי-דרייפוס מלאת אנרגיה, אדיבה מאוד, ויותר מכל - נורמלית. "מעולם לא פגשתי אותה לפני העבודה על 'Veep', ומאז אני מבלה המון זמן במחיצתה", אומר מפיק הסדרה ובעל טור בניו יורק מגזין, פרנק ריץ'. "היא כוכבת נוחה שעובדת קשה. אני יודע שזה נשמע כמו אוקסימורון. היא אמרה לי בשבוע שעבר שהיא צפתה בפרק השלישי, ראתה איזו אמא איומה סלינה ושהיא 'לא סובלת את האמא הזו' משום שהיא בדיוק ההפך ממנה. היא בן אדם הרבה יותר נחמד מסלינה".
ליזר מסכימה. "היא היתה יכולה לחיות חיים אחרים לגמרי, אבל היא בוחרת כל יום מחדש להיות אדם בעולם הזה. בפעם הראשונה שנפגשנו הלכנו לאכול ארוחת בוקר, ובמשך שעתיים דיברנו על הסופרמרקטים האהובים עלינו. היא לא מדברת על עצמה ועל השואו-ביזנס. היא מדברת על בישול ועל ילדים ועל כמה זה קשה לשלוח את הבן שלה לקולג'. זה אומר המון על מישהי אם היא עדיין חברה טובה של נשים שלמדו איתה בבית הספר היסודי".
כיום הקן שלה ושל בעלה, המפיק-תסריטאי בראד הול, ריק למחצה. בנם הגדול הנרי בן ה-19 עזב לקולג'. ולמרות שלואי-דרייפוס גדלה בוושינגטון ולמדה באוניברסיטת נורתווסטרן, היא והול התגוררו שנים בלוס אנג'לס. "היה נחמד לחיות שם עם הילדים", היא אומרת. "אין שם חורף ולא צריך להלביש אותם חם לפני שיוצאים מהבית". היא שולפת את האייפון, וכמו כל אם גאה מראה לי תמונות של הנרי ושל צ'רלס בן ה-14.
למרות שהיא פעילה בכל מיני ארגונים למען הסביבה, לואי-דרייפוס לא רואה עצמה מתמודדת על תפקיד ציבורי. "אין לי האמצעים", היא אומרת. "ולמען האמת אני גם לא חושבת שאני חכמה מספיק בשביל לקחת את זה על עצמי. יש לי השקפה פוליטית, אני מגייסת תרומות, אני דמוקרטית, אני תומכת במועמדים שלי ואני מעורבת בכמה נושאים במדינה שלי. ואין לי בעיה לשחק פוליטיקאית בטלוויזיה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם