הודו היא רק הכיסוי: דנה מודן יצרה סדרה אמיצה

עם דיאלוגים מושחזים ואמירות בוטות על גזענות והמתח הערבי-ישראלי, דנה מודן הצליחה ליצור סדרה שהיא בראש ובראשונה על אהבה, אבל יש בה גם אמירה פוליטית אמיצה. חוץ מזה, היא מצחיקה בטירוף

אורי שאלתיאל | 29/4/2012 7:45 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
אל תיתנו לסדרה החדשה של דנה מודן על הודו לבלבל אתכם. בניגוד למה שמספרים לכם בשבועות האחרונים, לסדרה הזאת אין ממש קשר להודו. הלוקיישנים אולי משתנים, אבל המוטיב חוזר ביצירתה של מודן: סיפורי אהבה בלתי אפשריים, חסרי סיכוי, נידונים לכישלון, כואבים נורא ובעצם מצחיקים עד אימה וכתובים בכישרון אדיר.

והפעם בתפריט קפיצת מדרגה: לא רק צילומים סופר-מסובכים בהודו, אלא גם רומן בין ערבי ליהודייה, לא פחות. ובעצם למה ערבי אחד, אם אפשר שניים באותו מחיר. אז HOT יכולה לעטוף את הממתק הזה באריזת שאנטי מרשרשת, מודן יכולה לטעון בראיונות הקידום שמדובר במשהו קטן ולא ממש משמעותי, אבל למעשה היא יצרה כאן סדרה נועזת ופורצת גבולות. סייד קשוע אמנם ראוי לחלק מהתמלוגים על הכנסתם של ערביי ישראל לפריים-טיים שלכם, ובכל זאת נדמה לי שמעולם לא נראו על מסכי הטלוויזיה שלנו יהודייה ומוסלמי מתגפפים בטבעיות ובהרמוניה כמו שמודן וקייס נאשף עושים ב"אננדה ".
צילום: שחר סמוחה
נועזת ופורצת גבולות. ''אננדה'' צילום: שחר סמוחה

כי גם בחור הכי גדול ברג'אסטן, גם כשמסביב עשרות הודים משעשעים בתפקידי אורח חביבים, גם עם שלל צבעים מסנוור בכל שוט, גם ברכבות עמוסות סיקים, וגם כשמיליון ילדים הודים נדחפים לפריים, שום דבר לא ייקח מהסדרה החדשה של מודן את האמירה הפוליטית האמיצה שלה. זה כנראה אנחנו והראש הדפוק שלנו, אלו כנראה 64 שנות מלחמות וטונות של גזענות חשוכה, ובכל זאת כלום לא יעזור; כשהרגע הזה מגיע, כל השאר נראה פתאום הרבה פחות חשוב: ישראלית ופלסטיני התנשקו כאן הרגע, אתם יכולים לעצור הכל, נאטינג אלס מטרס.

אני משוכנע שמודן מבינה את המשמעות של המילים שהיא כתבה, שהיא ידעה שהדיון בסדרה שלה יתמקד בעובדה הזאת, שהיא מוכנה לשאת על כתפיה את המטען המורכב הזה. יש לה ברזומה מספיק סדרות

מנצחות כדי להתמודד עם העובדה שהדיבור על הסדרה שלה יזלוג מהיכולות שלה לבנות דמויות משכנעות ולהציב אותן במקומות מעניינים, לטובת דיון פוליטי ביחסים בין-גזעיים שיכלול מן הסתם כל מיני טרחנים וטוקבקיסטים סהרוריים מהימין המשיחיסטי.

אז אולי כדאי שבכל זאת נזכיר כאן ש"אננדה" היא קודם כל ולפני הכל סדרה על אהבה. על כוחה ומסתוריותה, על עוצמתה והיופי הגלום במימושה, גם כשהיא נראית לפעמים כל כך בלתי מציאותית. הרומנטיקה של מודן תמיד תהיה קשוחה וקשה לעיכול, חשופה ופגיעה, כמעט סוריאליסטית בעצם קיומה, ספק בלתי אמינה, אבל בדיוק בגלל זה מודן כאן: כדי להזכיר לנו שבאהבה אין חוקים או גבולות, שהיא תמיד אפשרית, וששום שטות על גזע, מין או דת לא תוכל להביס אותה.

אננדה, ימי שבת ב-HOT 3 ,21:30

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום טלוויזיה -
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

ביקורות וטורים

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים