קוראים לסדר: איזה ספר מחזיקה דורית רביניאן ליד המיטה?
חודש הקריאה יצא לדרך ומספק הצצה במדף הספרים של הסופרים הישראלים. מהו הספר המונח ליד מיטתם, מה יש להם נגד ג'יימס ג'ויס ואיזה ספר היו רוצים לכתוב, אבל מישהו אחר הקדים אותם?
השלימי: "להיות סופר, זה..."
"תלוי באיזה יום שואלים. יש ימים אומללים שבהם אני רוצה להיות קופאית בסופר, נהגת מונית, מוכרת פרחים, בגדים, נעליים - רק לא סופרת. ויש ימים של התעלות אמיתית, של התרוממות רוח, שבהם תחושת החיות שלי כה עזה וחותכת, שאני מאושרת ושלמה עם מה שאני עושה".
איזה ספר הצטערת שלא כתבת?
"קצרה היריעה. יש כל כך הרבה יצירות טובות ומעוררות קנאה. כמעט כל ספר טוב שאני קוראת מעלה בי תחושת חרטה נרגנת כזאת. אני סוגרת ספר טוב וחושבת, אחחח הלוואי וזה היה הספר שלי, מעשה ידיי. לפעמים ממש בחירוק שן, אני מקנאה ורוצה לעצמי את הספר הזה בדיוק שיהיה שלי".
איזה ספר מונח ליד מיטתך?
"שני הכרכים של 'האחים קראמזוב' בתרגום החדש של נילי מירסקי. אני מלאת ציפייה לקראתו ורק מחכה לאורך הרוח הנכון, לשעה הנכונה, כדי לצלול פנימה".
איזה ספר נהנית לקרוא ומעולם לא העזת להודות בכך?
"קראתי בהנאה רבה את 'לאכול, להתפלל, לאהוב', אבל באנגלית, אז זה נסלח לי".
איזה ספר לא קראת ומעולם לא העזת להודות בכך?
"ניסיתי כמה פעמים לקרוא את 'אבשלום, אבשלום' של פוקנר, ושוב-שוב נפלה עלי תרדמה. חזרתי אליו כי את 'הקול והזעם' ואת 'אור באוגוסט' אהבתי מאוד, אבל אף פעם לא צלחתי את חמישים העמודים הראשונים. לאחרונה גיליתי בוויקיפדיה שפוקנר ואני נולדנו באותו היום, 25 בספטמבר, בהפרש של 75 שנים".
איזה ספר ילדים ישן רלוונטי גם היום?
"'אורה הכפולה' מאת אריך קסטנר. תמונת הראי שניצבת ביסוד הסיפור, ההד הנפשי שמצאתי בו בקריאה הראשונה, הנפעמת, אי-שם בילדות בגיל ,10-11 היא אולי המעשה הספרותי המוקדם ביותר שאני זוכרת את עצמי חוקרת בו. בתמימות, בהשתאות, מגלה בו השתקפות של חוויה קיומית שלי, מוצאת
אנא השלימי: "להיות סופר..."
"זה לברוא עולמות קטנים כל פעם מחדש".
איזה ספר הצטערת שלא כתבת?
"מלכוד 22 של ג'וזף הלר".
איזה ספר מונח ליד מיטתך?
"כרגע, 'נערה עם קעקוע דרקון'".
איזה ספר נהנית לקרוא ומעולם לא העזת להודות בכך?
"כל ספרוני הכיס, החל מפטריק קים וביל קרטר ועד הרומן הרומנטי".
איזה ספר לא קראת ומעולם לא העזת להודות בכך?
"את 'יוליסס' לא הצלחתי לקרוא מעולם, אבל כן העזתי להודות בכך. ככלל, אין לי בעיה להודות בחטאים ספרותיים כי לתפיסתי, קריאה נועדה בראש ובראשונה לספק הנאה לקורא".
איזה ספר ילדים ישן רלוונטי גם היום?
"'תום סוייר' וגם 'הקלברי פין', שניהם מפרי עטו של מארק טווין. הם יכולים ללמד כמה שיעורים טובים בקבלת השונה וה'זהירות בבני עניים כי מהם תצא תורה'. וכשכל התובנות האלה מבצבצות מהטקסט בשנינות וקריצה, באמת לא צריך יותר מזה. נפלאים ורלוונטים תמיד, במיוחד בימינו. אהבתי במיוחד את הספר 'דזירה', שאותו קראתי מכתה ד' ועד שהתפורר, כיוון ששילב בצורה יפה, משעשעת ונוגעת ללב רומן התבגרות של צעירה יוצאת דופן, סיפורים היסטוריים מתקופת המהפכה הצרפתית וקיסרות נפוליאון עם תובנות פוליטיות שגרמו לי לגבש תפיסת עולם. זה גם הספר שהכי השפיע על הכתיבה שלי וגרם לי להתמקד ברומנים היסטוריים".
אנא השלימי: "להיות סופרת... זה"
"לתרגם את העולם למילים שכל הקורא אותן ישכח שהן מילים ויחשוב שהן עולם".
איזה ספר הצטערת שלא כתבת?
"'אל המגדלור' של וירג'יניה וולף".
איזה ספר מונח ליד מיטתך?
"הספר שאני קוראת באותו לילה. עכשיו 'לנינגרד - טרגדיה של עיר במצור' מאת אנה ריד".
איזה ספר נהנית לקרוא ומעולם לא העזת להודות בכך?
"אינני מכירה חוויה כזאת. כל ספר שנהניתי לקוראו - מיהרתי להמליץ עליו בחום בפני ידידי. רק
לאחרונה המלצתי על 'מט ילדים' של בלה שייר ועל 'היינו העתיד' של יעל נאמן".
איזה ספר לא קראת ומעולם לא העזת להודות בכך?
"את 'יוליסס' של ג'ויס התחלתי, אך, למרבה הצער, לא סיימתי...".
איזה ספר ילדים ישן רלוונטי גם היום?
"'הנסיך הקטן' של אנטואן דה סנט-אכזופרי. הספר שהכי אהבתי כילדה הוא 'הלב' של דה אמיציס. אהבתי במיוחד את הפרקים של 'סיפור החודש', אולי בגלל הסנטימנטליות מכמירת הלב של העלילות".
השלימי: "להיות סופר, זה..."
"תחושה של נצחיות".
איזה ספר הצטערת שלא כתבת?
"מעבר כמובן לכל הקלאסיקות ולהצלחות המסחריות, בתחום שלי, הסאגות המשפחתיות ההיסטוריות:
'האפיפיורית יוהנה' מאת דונה וולפולק".
איזה ספר נהנית לקרוא ומעולם לא העזת להודות בכך?
"ספרוני כיס 'הרומן הרומנטי' בהוצאת מ. מזרחי, שהייתי קונה בדוכנים באלנבי בנערותי".
איזה ספר לא קראת ומעולם לא העזת להודות בכך?
"כל הספרים של דויד גרוסמן. איכשהו לא יצא. מינוס שלי".
איזה ספר מונח ליד מיטתך?
"'הילד החכם' מאת כריסטוס חומיניידיס. שווה בעיקר בשל התרגום נפלא מיוונית של דספינה שרמייסטר וחיים פסח".
איזה ספר ילדים ישן רלוונטי גם היום?
"אגדות הנס כריסטיאן אנדרסן. הטכנולוגיה התפתחה, אורח החיים השתנה, החברה בחלקים רבים של העולם התקדמה, אך טבע האדם נשאר כשהיה. אהבתי כילדה את 'באין משפחה' מאת הסופר הצרפתי הקטור מלו. הרפתקה סוחטת דמעות, רבת תהפוכות, רומנטית ומרגשת עם סוף טוב. תמיד הייתה לי חולשה למוטיב של נטישת ילדים על ידי הוריהם, והוא עובר כחוט השני ברבים מספריי כמו 'מאה חורפים' והאחרון 'ממערב לירח'".
אנא השלם: 'להיות סופר... זה"
"לחתור להבין את נפש האדם כאילו מדובר בחומר מוחשי".
מהו הספר שהצטערת שלא כתבת?
"Divided Kingdom מאת רופרט תומסון".
איזה ספר מונח ליד מיטתך?
"'ירושה של אובדן' מאת קיראן דסאי".
איזה ספר נהנית לקרוא ומעולם לא העזת להודות בכך?
"לא חושב שקיים ספר כזה, אבל אם להתחכם, אז 'הקטרקט בעיני הרוח'".
איזה ספר לא קראת ומעולם לא העזת להודות בכך?
"לפני המון שנים קראתי רבע מ'יוליסס' ולא שבתי אליו. אז הנה אני מודה- לא קראתי שלושת רבעי
'יוליסס'".
מהו הספר שהכי אהבת כילד?
"'שירים ופזמונות לילדים' מאת חיים נחמן ביאליק, עם איורים של נחום גוטמן. קשה לי להסביר למה. אני רק יודע שבכל פעם שפתחתי את הספר הזה אושר הציף אותי. דם כל סדרת 'חבורת הבלשים והכלב' מאת אניד בלייטון רלוונטית גם היום".
השלימי: "להיות סופר, זה.."
"להיות חשפן, מכשף, ושחרזדה שנאבקת על חייה כל לילה מחדש".
איזה ספר מונח ליד מיטתך?
"'סטונר' של ג'ון ויליאמס, שלצערי לא הצלחתי להתקדם בו על אף שמדובר בספר מצוין".
איזה ספר הצטערת שלא כתבת?
"את 'המתנקש העיוור' של מרגרט אטווד, שזיכה אותה בפרס בוקר. יצירת מופת גאונית ורבת רבדים שמשלבת פיכחון אירוני, פנטזיה אירוטית ועלילה מרגשת".
איזה ספר נהנית לקרוא ומעולם לא העזת להודות בכך?
"אני חובבת של פנטזיה זולה, רומנטית וטראשית. בלעתי בעונג את טרילוגיית 'משחקי הרעב' של סוזן
קולינס, ואהבתי גם ספרים מסוימים של סטפני מאייר, המחברת של סדרת 'דמדומים'. יש לה ספר נהדר שנקרא בשם 'גוף מארח'. מומלץ".
איזה ספר לא קראת ומעולם לא העזת להודות בכך?
"את 'יוליסס' של ג'יימס ג'וייס. אני מודה שזה יותר מדי בשבילי".
איזה ספר ילדים ישן רלוונטי גם היום?
"אני אוהבת מאוד את אדית נסביט, שהיתה הג'יי. קי. רולינג של תחילת המאה העשרים. הספרים שלה ספוגים באווירת קסם והילדים מגלים מהו כישוף אמיתי, שאיננו היכולת התועלתנית לשנות את העולם לטובתך, אלא אהבה. את 'הטירה הקסומה' של נסביט אף תרגמתי מחדש לעברית ולדעתי זה ספר נפלא. כילדה אהבתי מאוד ספרי פנטזיה ומדע בדיוני. אחד האהובים עלי הוא 'הקוסם מארץ ים' של אורסולה לה גווין, אחת הסופרות הגדולות. מדובר בילדה שחיה חיים מרים, צחיחים ומוגבלים ואז פוגשת קוסם שמסייע לה להשתחרר מגורלה. זה ריגש אותי עמוקות".
השלם: "להיות סופר, זה..."
"להביס את מי שממית אותנו ולהישאר לנצח".
איזה ספר הצטערת שלא אתה כתבת?
"לעולם אקנא בלאה גולדברג על 'דירה להשכיר'. אין ספר ילדים עברי חשוב ממנו. הניגון של הספר,
חריזתו, הדמויות שלילד קל לקלוט וארגז המסרים שאין חשובים מהם עבורי מציבים אותו כראשון בין שווים כשאני עומד מול ספרייתי".
איזה ספר מונח ליד מיטתך?
"'אמא של 1084' המופלא של מהשווטה דווי, הסופרת הבנגלית המצליחה".
איזה ספר נהנית לקרוא ומעולם לא העזת להודות בכך?
"אין כזה. מעולם לא הסתרתי אהבתי לאף ספר".
איזה ספר לא קראת ומעולם לא העזת להודות בכך?
"'דון קיחוטה' של סרוואנטס. המון פעמים ניגשתי אליו וכשלתי. איני יודע מדוע".
איזה ספר ילדים ישן רלוונטי גם היום?
"'הנסיך המאושר' של אוסקר ווילד. הסיפורים שבו תמיד מרגשים אותי ובמיוחד הסיום של הסיפור 'הידיד המסור' כשהחוחית חוששת שהרגיזה את שומעה 'משום שספרתי לו ספור שיש בו מוסר השכל'. 'אה! דבר זה תמיד מסוכן לעשותו' אמרה הברוזה. ודעתי אני ממש כדעתה של הברוזה. הספר האהוב על כילד, היה 'המסע אל האי אולי' של מרים ילן שטקליס. הזדהיתי מאד עם דני וחבריו שרוצים לתקן את פצעי הגוף והנפש שנגרמו לבובה אלישבע מידי 'אמא שלה', הילדה רותי. שטקליס נותנת פה תקווה ל'כל הנכים והשבורים, הרצוצים והמרוטים', שצריכים תיקון ומאמינים בגאולה. המשפט 'את מה שאינך מבין היום, תבין מחר' הדהד בראשי לאורך כמעט כל שנות הילדות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם