הקללה של יודל'ה: צחי נוי משווע לתפקידי דרמה
30 שנה אחרי "אסקימו לימון", צחי נוי, מנסה להתנער מהסרטים ששמו אותו על המפה. "במאים חוששים ללהק אותי לתפקידים דרמטיים בגלל יודל'ה". בינתיים הוא מתנחם בהצגות ילדים, מאוהב בנכדה הקטנה ומעריץ את ביבי
למרות שהוא כבר בן 59 וסבא לנכדה, ועל אף עשרות התפקידים שגילם בימי חייו, צחי נוי, תושב הרצליה, יישאר לנצח יודל'ה, חברם החרמן של בנצי ומומו. "בצורה מסוימת הדמות הזאת פגעה בי, כי הרבה אנשים פחדו ללהק אותי לתפקיד דרמטי או לתפקיד אבהי, וזאת טעות", הוא אומר.
אבל לא צריך לדאוג לנוי. בחודשים האחרונים הוא מופיע עם הצגת הילדים החדשה שלו, "ד"ר צחי", שזוכה להצלחה גדולה, הוא גילם תפקידים שונים בהפקות בינלאומיות וזוכה להערכה רבה, ואפילו מופיע בגרסה הישראלית של "נשואים פלוס". אבל משהו עדיין חסר לו. "אני מחכה שיגיע לגלם דמות חזקה ומשפיעה כמו יודל'ה", הוא מתוודה.
סיפורו של צחי נוי הוא סיפורם של מאות אלפי אנשים בני גילו. הוא נולד בחיפה לזוג פליטים שנמלטו מאימי השואה. "הנדודים הביאו אותם לאחר המלחמה למחנה פליטים בגרמניה, שם הם התחתנו עשרה ימים לאחר שהכירו", הוא מספר. "הייתה להם אופציה לעזוב את גרמניה לארצות הברית או לישראל. אבי רצה לנסוע לארצות הברית אבל אמי התעקשה על ישראל כי הוריה כבר עלו לפניהם".
נוי גדל בשכונת ואדי סלים, שכונה ערבית שתושביה נמלטו במלחמת השחרור. "במקום התושבים הערבים נכנסו משפחות יהודיות. רוב תושבי השכונה היו יוצאי מרוקו והיו גם כמה משפחות אשכנזיות, בהן אנחנו. אבי עבד בנמל והוא היה אוהד מושבע של הפועל חיפה. למרות זאת, האהבה לכדורגל לא ממש דבקה בי".
אז, בשכונת ילדותו, נוי החל לפתח את כישורי המשחק שלו. "מולנו גרו סבא וסבתא שלי, שגרתי אצלם חלק מהזמן. היו להם שכנים ערבים שהיו מכינים קבב וכל מיני סוגים של בשר שכבר כילד אהבתי לאכול. אני זוכר שהייתי מצחיק אותם. הייתי חובש כאפייה ורוקד מול בעלת הבית, וכשהיא הייתה מסתובבת הייתי גונב לה קבב".
לא רק את כישורי המשחק הוא פיתח באותם ימים, אלא גם את האהבה לאוכל. מימדי גופו השמנמן הקנו לו את הכינוי "סופי", קיצור של סופגניה. "כל דבר שראיתי ברחוב רציתי לאכול - תירס, נקניקיות, לחם טרי. לא יכולתי לעמוד בפני זה", הוא מספר.
"כשהייתי בן 7 עברנו לקריית אליעזר, וכשאימא הייתה שולחת אותי להביא לחם הייתי חוזר עם פרוסה קטנה אחרי שהייתי מחסל את רוב הלחם בדרך חזרה. הייתי חוטף על הראש והולך להביא עוד אחד".
את קריירת המשחק שלו החל נוי כאשר למד בבית ספר כרמלי. "כבר אז שיחקתי בהצגות ואהבתי את התחום", הוא מספר. "היה לי שכן בשם יענקל'ה שכנר, שסיפר לי על תיאטרון ילדים בשם 'הסדנה'. באתי לשם והתחלתי לשחק בהצגות כמו סינדרלה, תום סויר ורובינזון קרוזו. הרגשתי שהריח של הבמה נדבק אליי והיה לי כיף גדול כילד, להופיע מול קהל".
כבר כנער צעיר נאלץ נוי להתמודד עם הצד האפל של חיי הזוהר ועם הבימאים התובעניים. "בבר מצווה ההורים שלי שלחו אותי לקייטנה בקישון. הבמאי כעס שיצאתי לקייטנה ואמר לי בכעס שלעולם לא אהיה שחקן ושיצמחו לו שערות בכף היד אם זה יקרה. חזרתי הביתה בוכה. אחרי שהוריי דיברו עם הבמאי הוא החזיר אותי, אבל המשפט שלו הכניס אותי לאמביציה אישית להוכיח שאצליח בתחום הזה".
עם האמביציה הזאת נוי הגיע ללשכת הגיוס, וביקש להיבחן ללהקה צבאית. "לפני הצבא הופעתי בכל מיני חלטורות, וכשהתגייסתי עברתי את כל המבחנים ללהקות צבאיות, אבל לא הזמינו אותי לאף להקה. איכשהו הגעתי בסוף לצוות הווי גולני ומשם המשכתי להציג ולהופיע.
"הייתי האטרקציה של ההצגות כי הייתי מבדר את הקהל ואני זוכר שהחיילים היו צועקים כל הזמן 'את השמן... את השמן...'. הופעתי בכל מיני חורים ואפילו אני זוכר שבאחת ההופעות ברמת הגולן ראיתי גופות של סורים. כנראה שהייתה לי נפש חזקה כי ראיתי דברים לא ממש סימפטיים".
לאחר מלחמת יום הכיפורים השתחרר נוי מהצבא והקים צמד יחד עם אלי גורנשטיין, אף הוא בוגר להקה צבאית. באופן טבעי הצמד של נוי השמן וגורנשטיין גבה הקומה זכה לכינוי "חומה ומגדל". "האמת היא שרצינו להקים שלישייה יחד עם מיקי קם, אבל היא לא רצתה", הוא מגלה. "בכל מקרה, זכינו להצלחה רבה כצמד. אחרי אחת ההופעות שלנו ניגש אליי במאי רוסי שהחמיא לי על המשחק והציע לי תפקיד בסרט 'הגן', עם מלאני גריפית ושייקה אופיר".
"הגן", שהיה אלגוריה מודרנית לגירוש מגן העדן, פתח בפני נוי את הדרך לסרט ששינה את חייו. "היה לי תפקיד קטן בסרט, אבל בזכותו הצלחתי למשוך את תשומת הלב של בועז דוידזון ויורם גלובוס שהגיעו לפרמיירה".
הסרט הראשון בסדרה המצליחה של דוידזון וגלובוס יצא בראשית 1978. אחריו הגיעו "יוצאים קבוע", "שפשוף נעים", "ספיחס" ו"רומן זעיר", בהם כיכבו, לצדו של נוי יהונתן סגל (מומו), יפתח קצור (בנצי), דבורה קידר (אמא של בנצי שאמרה את המשפט המופתי: "שלא תשתה לי שם חשיש") והרס"ר שמש בגילומו של יוסף שילוח המנוח. בבסיס הסרט עמדו שלושה עקרונות בסיסיים: סקס, סקס וסקס, מתובלים בהרבה שמחת חיים של נערים מתבגרים, שירים של הפיפטיז והרבה ציצים.
הסרט הפך להצלחה קופתית וזכה לפרסום בינלאומי. "אסקימו לימון היה שלאגר ענק", אומר נוי. "היו אז שלושה מיליון אזרחים במדינה ונראה לי שכולם ראו את הסרט. הסרטים נמכרו שלושה חודשים מראש והיו להיט גם בגרמניה. אני מרגיש שהחיים שלי התחילו למעשה באסקימו לימון".
מה אתה זוכר מהאווירה על הסט?
"תוך כדי עשיית הסרט בכלל לא הייתי בהכרה. התפוצצנו מצחוק על הסט וגם היו לי קטעים מביכים. היו לי סצנות עירום ובניגוד לסרטים אמריקאים שהבמאי והצלם לבד בחדר, כאן הייתי צריך לעשות סצנות סקס ועירום עם ארבעים איש בחדר, כולל זה שמביא את המים. בסצנות האלה הרגשתי מבויש".
יודל'ה היה הקומבינטור של החבר'ה. הנער השמנמן שתמיד סידר לכולם חוברות פורנו ועל הדרך עשה לא מעט כסף. נוי, כך נראה, התאהב ביודל'ה. "הדמות שלו הייתה הטריגר של הסרט הזה, כי כשהוא הגיע הבלגן החל", אומר נוי. "בנצי ומומו היו מנצלים אותו, אבל הוא לא היה טיפש. הוא רצה ליהנות ממנעמי החיים וידע לנצל גם אותם לצרכיו".
הדמות שלו מבוססת על אדם אמיתי?
"הרבה אנשים שואלים אם זאת דמות דוקומנטרית ואני צריך לשכנע אותם שזה לא אני. יש קווים דומים, אבל בסך הכל אני מאוד שונה מיודל'ה. מאז עשיתי מאות הצגות ותפקידים אחרים, אבל הדמות הזאת דבקה בי".
הדמות הזאת פגעה בקריירה שלך?
"במובן מסוים כן, כי היו אנשים שפחדו ללהק אותי לתפקידים דרמטיים. אני חושב שעם הגיל אני משתבח ויכול לעשות כל תפקיד. אני יכול לשחק גם פסיכופטים ועוד דמויות שרחוקות מאוד מיודל'ה".
אתה כועס על הדמות הזאת?
"ממש לא. למרות הקושי אני חי עם זה בשלום. הדמות הזאת הביאה לי הרבה דברים טובים. אנשים תופסים אותי ברחוב ומספרים לי כמה הדמות הזאת הצחיקה אותם, וזה עושה לי הרגשה נהדרת".
מה עם קאמבק של אסקימו לימון?
"לפני כמה שנים היה ניסיון לעשות הצגה של אסקימו לימון. עשינו כבר חזרות, אבל יונתן סגל חטף רגליים קרות. אין לי מושג למה. אולי לא התאים לו לשחק בקומדיה יחד איתנו או שהוא רוצה לעשות דברים אחרים. רצונו הוא כבודו, אבל חבל שמהתחלה הוא לא אמר את זה כי סתם טרטרנו את התקשורת ויצאנו עם כתבות".
איזה שחקן בארץ אתה מעריך?
"איתי טיראן, אושרי כהן וליאור אשכנזי".
מה החלום שלך?
"החלום שלי הוא לעשות דמות בסגנון של ארצ'י באנקר אבל בסגנון ישראלי. ספי ריבלין עשה את זה פעם, אבל זה נראה כמו חיקוי וזה לא היה טוב".
בימים אלה רץ נוי עם מופע ילדים חדש בשם ד"ר צחי. "הדמות עלתה כשהופעתי בהצגה 'סימבה מלך הספארי'", הוא מספר. "הייתי צריך להחליף את טוביה צפיר ששיחק וטרינר. קראו לי שם דוקטור צחי, ומשם עלה הרעיון לעשות הצגה שבה אגלם וטרינר. ההצגה מזכירה את דוקטור דוליטל: וטרינר שאוהב חיות, אבל הסיפור מורכב יותר. העוזר הנוכל שלי מתכנן למכור את חוות החיות שלי ולבנות במקום מגרש חנייה וכך הסיפור מתגלגל".
אחרי אסקימו לימון מוזר לראות אותך מופיע לילדים.
"מוזר? לא בשבילי. הצגות ילדים זה תחום שאני עוסק בו כבר המון שנים. אני מופיע כבר שבע שנים ב'אריה שאהב תות' כדמות ראשית. הייתי האריה ב'קוסם מארץ עוץ', שיחקתי ב'פיטר פן' עם חנוך רוזן, והשתתפתי גם ב'היפה והחיה'. אני מאוד אוהב לשעשע ילדים ומאמין שהמופע הזה יצליח מאוד".
נוי, אב לשני ילדים, הפך לפני שנה לסבא.
"זה כיף אדיר", הוא אומר על נכדתו. "זה דבר שקשה לתאר אותו. זה יצור קטן ומתוק והתאהבות בינינו הייתה הדדית. אני מראה לה את הקליפ של דוקטור צחי ורק ככה אפשר להחליף לה מבלי שתזוז".
צחי, אי אפשר בלי קצת פוליטיקה. איפה אתה נמצא בעניין הזה?
"שמע, יש משהו סטטי באוויר ואף אחד לא יודע לאן הדברים יתפתחו. יש בעיה עולמית עם האסלאם, וזה כבר לא קשור אלינו. מאז אסון התאומים הערבים הם בעיה כלל עולמית וזה דבר טוב לישראל.
"בגלל הנפט, הערבים הם מרכיב מאוד חשוב בעולם וצריך למצוא את הדרך להתנהל מולם. לגבי השטחים, אתה לא יכול להחליט ביום בהיר אחד לשים את הגבול כל כך קרוב אלינו. אתה חייב לעשות חילופי שטחים. אני לא מאמין שבדור שלנו זה יסתדר, אם בכלל".
מה לגבי גיוס החרדים?
"אני לא רואה אותם הולכים כל כך מהר לצבא. אי אפשר להכריח מישהו ללכת לצבא, ואני בטוח שהם ימצאו דרכים להשתמט. מהקמת המדינה הם קיבלו תקציבים ואי אפשר בעניין הזה להאשים את נתניהו, כי הוא לא המציא את העסק הזה".
אגב ביבי, מה דעתך עליו?
"הוא בסדר גמור. אני לא רואה מישהו שיכול להחליף אותו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם