ער/ה?: הסרט "קירות צדדיים" מאכיל את צופיו בכפית

"קירות צדדיים" מקפיד לא לדלג על שום קלישאה בנוגע לבדידות אורבנית וכולל כמה רגעים חינניים, אבל בסופו של דבר טובע בהתחנחנות

מאיר שניצר | 4/6/2012 11:30 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר

''קירות צדדיים'', בימוי: גוסטבו טארטו, ארגנטינה 2011

 
סקס מעוצב ומנוכר.
סקס מעוצב ומנוכר. "קירות צדדיים" מתוך הסרט

אוטוסטרדה של בדידות אורבנית: צ'אטים לתוך הלילה, גלישה באתרי פורנו, חיים באמצעות המייל, האכלה נוגה של כלבת פודל שתקנית, זלילה של מזון מוכן המגיע באמצעות שליח, כליאה עצמית בדירה, ריקנות במיטה הזוגית, בהייה בתקרה. מרטין, המתפרנס מעיצוב אתרי אינטרנט, לוקה בכל החטאים האלה. כל זאת משום שהזוגיות ארוכת השנים שלו התפוגגה לה יום אחד, כאשר חברתו לחיים המריאה לניו יורק ולא שבה עוד.

מרטין (חוויאר דרולאס) חי בבואנוס איירס בבניין רב-קומות. בבניין הסמוך, גם הוא מרובה קומות, מתגוררת מריאנה האדריכלית (פילאר לופז דה איאלה), המוציאה פרנסתה דווקא מעיצוב חלונות ראווה. מובן שאין זה מפליא שגם הפרופיל הנפשי שלה דומה לזה של השכן מרטין. השניים אינם מכירים זה את זה. האם ייפגשו אי פעם? האם פגישה אופציונלית שכזו מסוגלת להצמיח הבנה הדדית? האם אהבה יכולה לנבוט מההבנה ההיא אילו רק בוא תבוא? השאלות כבדות, התשובות מטופטפות לאט לאט על הבד.

"קירות צדדיים" הוא סרטו הארוך הראשון של גוסטבו טארטו, קולנוען לא ממש צעיר (יליד 1965) שביסס עבודה זו על סרט קצר ועטור פרסים בינלאומיים, שאותו הכין כבר לפני שבע שנים. כיאה לסרט על אודות שני יחידאים הנמקים בכרך המנוכר, מתנהל המעקב הקולנועי אחר מרטין ומריאנה בשני קווים מקבילים, או ליתר דיוק: בתוך שתי בועות הנעות כל אחת בחלל משלה. אבל יכול להיות שאולי עוד תיווצר ביניהן סוג של השקה, שתסלול את הדרך לעניין המיוחל ההוא - האהבה.

וכדי להדגים באופן נחרץ את הבחירה בנרטיב הזה, "קירות צדדיים" נפתח בשני מונולוגים רצופים שאורכם 12 דקות, ובהם מלווים גיבורי הסרט, כל אחד בתורו, את המראות המצולמים של בואנוס איירס בקריינות רקע שאמורה להאכיל בכפית את הצופים במסרים של הבמאי. צופים בעלי פתיל סבלנות קצר עלולים לחטוף עצבים רק מאופן ההגשה הזה, אם כי בהמשכו של הסרט נרגע מעט הטון המתנשא משהו שבוקע מהפסקול.

 



"קירות צדדיים" עושה מאמץ לא לדלג על שום קלישאה הקשורה במושגהעל: בדידות אורבנית. באחת מגיחותיו הבודדות אל מדרכות הכרך פוגש מרטין באישה צעירה, הכי גותית שאפשר להעלות על הדעת, והשניים מתגלגלים כמובן למועדון הכי מעוצב והכי מנוכר ומשם אל סקס הכי מעוצב והכי מנוכר. מריאנה, במהלכה של ההתבודדות מרצון שלה בדירה הזעירה שלה, כמו מתנה אהבים עם בובת אימום זכרית, ובהמשך, כמו מתוך שעמום, היא מפקירה את פניה היפות לפירסינג מכער צורה. ויש גם סקירה על התקף קלאוסטרופוביה מפני מעליות ועוד ועוד. והכל רק כדי לזעוק בדממה קורעת אוזניים את זעקתם הווירטואלית של אנשי המאה ה-21.


וכדי לא להיתפס כנביא הזעם של המציאות המדומיינת משלב טארטו במהלך דקותיו המתמשכות של "קירות צדדיים" גם קטעי קומיקס ואנימציה הלקוחים מתוך סדרת הספרים/סרטוני טלוויזיה "איפה וואלי?" על אודות הבדידות העירונית, הידועה בארץ כ"איפה אפי?". שילוב אנימציה מגויסת בתוך עלילה מנוכרת אמור להבטיח את הבון טון המעודכן שהסרט שואף להתהדר בו. פה ושם הניסיון המגושם הזה מנביט איזו דקה אחת או שתיים חינניות, אבל העסקה הכוללת של "קירות צדדיים" טובעת בתוך התחנחנויותיה.

,

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום סרטים וקולנוע -

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים