מדובר בסמרטוטון: עוד סרט מטופש של אדם סנדלר
"זה הבן שלי", סרטו החדש של שון אנדרס ובכיכובו של אדם סנדלר, גורם לגיבורי "אסקימו לימון" להיראות כמו מומחים להגות פילוסופית
''זה הבן שלי'', במאי : שון אנדרס, ארה''ב 2012
תמהיל ההצחקה של סנדלר כולל בדרך כלל את אותם המרכיבים: נפיחות, הקאות, אוננות, שלשולים והשתנה בפומבי. אימוץ מדויק של מאפייני הפאזה התינוקית שבה תקועות הדמויות שאותן הוא מגלם. דומה כי הפעם התעלה על עצמו המצחיקן. תוספת אנינת הטעם של דיאלוגים פייטניים, המורכבים בעיקר מגסויות על חשבון תחיבת אצבעות לפתחי גוף נשיים, הובילה את "זה הבן שלי" להחלטה חסרת תקדים, המגבילה בארה"ב את הצפייה בסרט לגיל 17 ומעלה.
כשפחית הבירה הנצחית בידו ובדיבור רפה התואם מנת משכל חד ספרתית, מתנהל לו סנדלר בין ברים מפוקפקים למועדוני סטריפטיז, תוך שהוא גורר בעקבותיו חבורה של זכרים אימבציליים, שלעומתם מצטיירים בנצי, מומו ויודל' ה, גיבורי סדרת "אסקימו לימון", כמומחי-על להגותו של הגל. ואולי קאנט.
לסרטי סנדלר לדורותיהם שמור מעמד של מפגע סביבתי. בין השאר משום שמשובץ בהם בקביעות שחקן נודע מהעבר, המנסה עדיין להיאחז בסרט קופה. אל פצ'ינו, דונלד סתרלנד, ניקול קידמן וג'ון טורטורו ביישו את עצמם בסרטים הקודמים. הפעם, לא נעים, הגיע תורה העגום של סוזן סרנדון.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם