לדפוק חתונה: "עד החתונה זה יעבור" מסורבל ואינפנטילי
"עד החתונה זה יעבור", המשתייך לגל קומדיות החתונה, לוקה בדיאלוגים מסורבלים ובמשחק ירוד שלועס טקסט ילדותי
''עד החתונה זה יעבור'', במאי : ניקולס סטולר, ארה''ב 2012
רגל נוספת נוצקה בזכות הצלחתה יוצאת הדופן של הסדרה "חברים" (1994), שבה מותחים גיבוריה השונים את עידן הילדות שלהם עד גיל 30. הפוליש הסופי של האימבציליות מרצון לוטש ב-1999, כשיצאה לאור הסדרה "פריקים וגיקים", שהאחראי לה הוא ג'אד אפטאו, המכהן מאז כאפיפיור של ההצחקה האנאלית/וגינלית באמריקה.
אפטאו, שלא במקרה, הוא גם המנוע מאחורי הפקת "עד החתונה זה יעבור" (שנקרא במקור "חמש שנות אירוסין"), המשתייך לתת-זרם של קומדיות החתונה ששיאן הפואטי מפציע בדרך כלל באותה סצנה הכרחית, שבה מונגד לובן שמלת הכלה אל מול כתמי הקאות או הפרשות או שכבות זרע הניתזות עליה.
ההצלחות הקופתיות של "מסיבת רווקות", "בדרך לחתונה עוצרים בווגאס", "בדרך לחתונה עוצרים בבנגקוק", " לדפוק חתונה", " החתונה היוונית שלי", "הדייט שתקע אותי" או "מלחמת הכלות" מעידות לא רק על חוש הומור לקוי אצל הגילים הצעירים הצורכים זיבורית פילמאית זו, אלא גם על הפחדים מפני הפרידה מהווי ימי הקולג' חסרי הדאגה, שהיה, כזכור, הבסיס המנומק לתהילת "חברים".
ברוח זו הופק "עד החתונה זה יעבור", שבו ג'ייסון סיגל ואמילי בלאנט דוגרים שנים ארוכות על פאזת האירוסין שלהם, בעיקר כדי להתחמק מאותו רגע של עמידה מבוהלת מתחת לחופה. נכון, הסרט זרוע באי הבנות רומנטיות, ובכורח כזה או אחר של המציאות, הגורמים לדחיות חוזרות ונשנות של טקס החתונה בין בני הזוג האוהבים הללו.
אך יותר מכל מכסה על עלילת הסרט התובנה הבסיסית כי דחיית החופה היא למעשה דחיית מועד הגירושין. שהרי איש מבין המשתתפים המאושרים בעלילה, המרבים להישבע אמונים זה לזה, אינו מתכוון באמת להזדקן יחד באותה שכונת פרבר אמריקאית.
סיגל, שאף השתתף בכתיבת התסריט, הוא שף במסיבה טרנדית בסן פרנסיסקו, המציע נישואים לבלאנט, שזה עתה אספה לחיקה את הדוקטורט בפסיכולוגיה חברתית. האיחוד ביניהם נדחה ברגע שהכלה מקבלת מלגת פוסט-דוקטורט מטעם אוניברסיטת אן ארבור.
החתן מוחל על הקריירה הקולינרית שלו כדי להצטרף לזוגתו לעתיד, והשניים עוקרים מקליפורניה החמימה אל מישיגן הקפואה. וכמו מזג האוויר באן ארבור, גם מערכת היחסים בין השניים נכנסת לתקופת קירור מתמשכת. הצרות מתגברות, ועמן הפרידה הבלתי נמנעת, הגעגועים, האיחוד המחודש ועוד ועוד כיד הדימיון המשמים של השותפים לעשיית הסרט.
בשבוע שעבר הלכה לעולמה נורה אפרון ("כשהארי פגש את סאלי", "נדודי שינה בסיאטל"), שהיתה בין המחדשות הגדולות בתחום הקומדיה הרומנטית בת זמננו, ובשנותיה הטובות ידעה להיצמד אל החשוב מכל בז'אנר הזה - הדיאלוג המבריק. ניקולס סטולר, במאי "עד החתונה זה יעבור", שהשתתף אף הוא בכתיבת התסריט, לוקה קודם כל בבנייתם של דיאלוגים קהים ומסורבלים, המתאימים אולי לאופי האינפנטילי של גיבורי סרטו, אך לא לסוגה הקולנועית שבה הוא מתמקד הפעם.
סיגל בתפקיד החתן, ובמיוחד הכלה בלאנט, מפגינים פה רגעים של משחק ירוד, כשהם לועסים טקסט ילדותי, ומתעקשים להתעלם מהצורך להפעיל איזושהי שפת גוף שתחזק את דמותם הכתובה ברישול. היחידי בסרט שיודע מה עושים בקומדיה הוא השחקן הוולשי ריס איפאנס, המגלם את הפרופסור הציני שעומד מאחורי הדחיות החוזרות ונשנות של החופה המיוחלת. וזה מעט מדי.
עוד בקולנוע:
>> טום קרוז בן 50: הסצנות הזכורות שלו
>> כוכב נופל: סילביה קריסטל מחכה לנס
>> הנה זה שוב: ספיידרמן החדש מיותר
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם