החיים, הוראות שימוש: איזה מין גבר הוא דרור קרן?
דרור קרן משוכנע שהסוגיות הבוערות ביותר על הפרק הם הדברים שקורים לך בתוך הבית. למשל העניין המטורף הזה שנקרא אבהות. או ההתחשבנות הנצחית על בזבוז הזמן. או בקיצור, איך לחיות. אחרי שמופע הסטנדאפ שאפה מהחומרים האלה הפך להצלחה, הוא מככב בסדרה "יום האם", שוב בתפקיד הגבר המרוט. אבל רגע, מה זה בעצם אומר "גבר"?
זיעה מתחילה לבצבץ מעצם המחשבה על ארגז הכלים שמצטנף חנוק מאבק בפינת המחסן, אבל אתה מחליט בכל זאת לנסות לקחת את העניינים לידיים. כשזה משתבש, אתה מתחיל להרעיש, לקרקש בכלים, לקלל. בשלב התירוצים - אם רק היה לי את הדיבל המתאים, המברג הזה חלוד לגמרי, כנראה יש דפקט בייצור - היא יודעת שהגיע הזמן לקרוא לשכן, ואתה מיואש מכדי להיאבק.
או אז הוא נכנס בצעדים בוטחים עם קולקציה שהיא המילה האחרונה בתחום ה"קנה ובנה", משמיש את מה שצריך בשלוש פעולות פשוטות, ומשאיר אותך לטאטא את כל הבלגן, יחד עם שאריות הגבריות הרמוסה שלך. לא נעים.
כמו במופע היחיד, כך גם ב"יום האם", הסדרה החדשה והמוצלחת שיצרה דניאלה לונדון דקל (שתעלה ב-20 בחודש בערוץ 2, קשת), קרן מחליק בקלות לנישת הגבר המרוט. הוא מגלם את מושו, בעלה של אלה (קרן מור), שגבריותו מאותגרת בכמה וכמה חזיתות. בפרק אחד הוא חווה סירוס סימבולי לאחר שמתגלה אצלו בעיה באזור הרגיש; בפרק אחר ילדיו טועים לחשוב שהוא הומו בגלל שרשרת חסרת מזל של אי הבנות.
אני שואל את קרן איפה זה פוגש אותו, מתי בפעם האחרונה חש שהוא לא מיישם את סט התכונות המצופה מגבר? "שאענה בקלישאות? חוש טכני לא משהו. נתקעת עם האוטו? אל תתקשר אליי. להתקין ארון בבית? בזבוז זמן וזיעה מבחינתי. החיים יקרים וקצרים מכדי להעביר אותם בהתקנת מדפים. קח 300 שקל, סדר את זה ותוריד את הקרטונים לזבל כשאתה יוצא, תודה".
מאוד מרגיע לשמוע את זה. הכי הגבר החדש.
"לא טיפה נדוש כבר כל ההגדרות האלה? 'הגבר החדש', 'הישן'. כמו תרופה שממציאים ואחר כך מדביקים לה את המחלה שתתאים לה כדי שהיא תמכור. מה זה 'גבר'? מה או מי מגדיר אותו מעבר לתדמיות והסטריאוטיפים? בוא נפשיט רגע את המירכאות מהמילה הזאת. ברנדו, קלינט, טוני סופרנו, אלה אייקונים של גברים, לא? וזה שהם כולם 'גברים' שלקוחים מהקולנוע והטלוויזיה, זה חלק מהשיח שלנו או לא? אני שואל איפה זה בחיים שלנו? באמיתי, איפה הגבריות הזאת? מתי שלפת פעם אחרונה בסופר? אני לא מעסיק את עצמי לרגע במה מצופה ממני כ'גבר'. אז מי מגדיר את 'הגבר החדש'? אולי ה'אישה החדשה': תהיה יותר ג'נטלמן? תהיה יותר ערס? קח אותי חזק, אבל תהיה עדין איתי? תביא לנו כסף? למה אתה עובד כל כך הרבה? אני לא חשובה לך? תקן ת'תריס. תן לי ספייס. תקדיש לי זמן. תלך. לא עכשיו. עכשיו תחזור. למה אתה לא מרגיש אותי? איזה מין 'גבר' אתה?".
איכשהו פתאום זה שוב נשמע מתסכל.
"זה היה יותר פשוט פעם. או עדיין, בחלקים אחרים של העולם, לא בעולם המערבי. ב-'Human Planet', הסדרה הנהדרת של הבי.בי.סי שאני רואה עכשיו, יוצא גבר קטן ושחום אל הג'ונגל, עם סכין קטנה וחבל מג'ויף. הוא מזהה על צמרת עץ קן ענק של דבורים ומתחיל לטפס, רגל רגל, על הגזע של העץ ובין הענפים, לגובה של עשרות מטרים מעל הקרקע, כדי להביא דבש לאשתו ולילדיו שמביטים בו מלמטה. האישה אומרת, 'איזה גבר יש לי', הילדים אומרים 'איזה אבא יש לנו', והוא, הקטן הזה, כמו מלך, מגיע אל הקן למעלה ובידיים חשופות, בין דבורים מזמזמות שעוקצות אותו, שם בסל קטן חלת דבש נוטפת ומוריד אותה בחבל למשפחתו במרגלות העץ. זה גבר".
אז מה המקבילה של זה בעולם המערבי? אילו "מבחני גבריות" יש היום?
"לא יודע. שאלה מעניינת. אבל מטאפורית, ברור לי שזה התפקיד שלי כגבר, לטפס על כל מיני עצים ולהוריד משם דברים עבור אהובתי, עבור צאצאיי וגם עבורי. יש לך משהו נגד עקיצות?".
קרן, בן 48, מהשחקנים היותר פוריים שיש כאן, בטלוויזיה ("שבתות וחגים", "מילואים", "דאוס", "של מי השורה הזאת? ", "לא הבטחתי לך"), בקולנוע ("לילסדה", "אביבה אהובתי", "חמש שעות מפריז", "פעם הייתי", "כלבת") ובתיאטרון ("אשכבה", "משרתם של שני אדונים", "המפיקים"), גרוש פעמיים (ממאיה חנוך ומשירה רוזנפלד) מהן יש לו ארבעה ילדים. כיום חי בזוגיות חדשה, עליה הוא לא מוכן לדבר, כך שנותר רק לאגף ולשאול, למשל, באופן כללי, מה למד על תחזוק מערכות יחסים ועל סימני גוויעתן וכיצד שומרים על מתח בריא בזוגיות. "אני עדיין מחכה לטלפון ממכון ויצמן בנושא הזה", הוא מתחמק, "אני ממליץ על מכות חשמל. פעם בחודש ככה. 2,000 ואט. זה יוציא לכם את כל השטויות מהראש".
מה בכל זאת?
"בסרט הדוקומנטרי הנפלא של סקורסזה על ג'ורג' הריסון ("חי בעולם חומרני"), הוא שואל את אלמנתו של ג'ורג', 'איך החזקתם 40 שנה? מה הסוד של נישואים ארוכים כאלה?'. היא חייכה חיוך רב-משמעות ואמרה: 'פשוט לא מתגרשים'. שמע , כבן אדם זוגי אתה נע כל הזמן על הציר שלקצה אחד שלו נקרא נשגב, והקצה השני הוא ילדותי, פאתטי. באמצע ישנה כל הקשת. אני כמובן אומר את זה בקיצור ובפשטנות, אבל אם את המהות של הדבר הזה הפנמת, קיבלת בעצמך - זו התחלה. עכשיו אתה צריך לקבל את זה גם בפרטנר שלך".
לפני כשלוש שנים החל לרוץ עם "מצד שני", מופע סטנדאפ מחומרים טבעיים בלבד, ועד היום הוא ממלא אולמות. בהופעה בצוותא שהתקיימה לפני כשבועיים הקהל הורכב בעיקר מזוגות, נתון לא מפתיע בהתחשב בכך שקרן עוסק בכל הספקטרום המתבקש של בינו לבינה (שופינג, סקס אחרי לידה, האם אני שמנה(. יש גם כמה בדיחות עדתיות ומיני תגובות לענייני השעה (אז זה היה החום), אבל נתחים ניכרים מהערב הם המיית געגוע
קרן, למרות שהפגין נוכחות קבועה בהפגנות המחאה החברתית של הקיץ שעבר, לא רואה במופע שלו שופר לזעקת מעמד הביניים. "זה התחיל מרצון לשחרר דברים שמטרידים אותי, אבל אני לא נביא זעם ולא אסא כשר. אני לא מרביץ את משנתי. למופע קוראים 'מצד שני' כי יש תחושה שאנחנו מתעסקים בכל הדברים הגדולים של החיים, אבל מה שקורה בתוך הבית הוא גם כן ביג אישיו. מה קורה אחרי שאתה סוגר אחריך את הדלת. בוא נדבר על מה זה להיות אבא, בוא נדבר על זה רגע. התפקיד הזה מושלך עליך ולך תתמודד".
וכשהתסביכים שלך כאב פוגשים במתבגרים ששקועים כל היום בסמארטפון, זה בטח מקשה את התקשורת.
"המהפך הטכנולוגי שחל בשנות ההתבגרות של הילדים שלי הוא מדהים. שלא תטעה, אתה מדבר עם בן אדם שקנה טאבלט שלשום, אבל לא לגיטימי בעיניי שהמכשירים החליפו לגמרי את התקשורת הבין-אישית. כשאנשים מסיימים מערכות יחסים בוואטסאפ ומחליקים עם האצבע לתמונה של הבחורה הבאה בפייסבוק, אני לא תופס את זה".
וזה אכן יוצר פער בקשר עם הילדים?
"אני עדייו חווה ומעבד את ההבדלים האלה, הם לא מובנים לי מאליהם. כן, כשהם מסמסים לי יותר מדי מול הפנים, אני יכול להגיד להם: 'הלו, אתם יושבים מולי'. השיא היה כשהבן שלי שלח לי בפייסבוק שהוא 'Would like to confirm me as his father'".
איך מגשרים על זה?
"הצעתי לשלוח לו ספח של תעודת הזהות בדואר כדי להוכיח שאני אבא שלו. אבל אני באמת מאמין שתקשורת בין אנשים צריכה להתבסס על מבט בעיניים".
אתה מדבר? אתה לא מיישיר מבט כל השיחה.
"כי אתה מביך אותי".
ובכן , לא קשה להביך את קרן. הגירושין? "אישי מדי", איך הגיבו הילדים הבוגרים להתרחבות המשפחה? "קיבלתי החלטה עקרונית לא לדבר על זה", מה דעתך על הנטייה שלהם לקריירה מוזיקלית? "אתה ממש מתעקש על הילדים, הא?", איך ההרגשה להיות תכף בן 50? "אין לי דבר וחצי דבר עם המספר הזה", זוכר שפעם בכל ראיון היו שואלים אותך איך זה להיות סמל סקס? "לדעתי זה מישהי אחת שהפיצה את זה, אותה אחת כל השנים. חיפאית בטח".
מה נשאר? קריירה, ברור שקריירה. אז חוץ מהסדרה החדשה, הסטנדאפ וההצגות בקאמרי, קרן עובד עכשיו על פרויקט מוזיקלי-תיאטרלי עם זמרת הסופרן והמנצחת יעל צ'רניאבסקי. הרעיון הוא לתת פרשנות חדשה ליצירות קאנוניות מעולמות הג'אז (ג'ורג' גרשווין), התיאטרון (ליאונרד ברנשטיין) והמוזיקה הקלאסית (גוסטב מאהלר). וכן, זה אליטיסטי בדיוק כמו שזה נשמע.
"זה עדיין מתהווה, אבל כבר יש היענות מאוד מפתיעה, בטח לנוכח מלחמת התרבות שמתחוללת כאן. בעיניי זה לנצח בשטח. כשאומרים לך שאיזה ריאליטי הביא 40 אחוז רייטינג, נראה כאילו כל המדינה צופה בזה. אבל זה לא כל המדינה, כי מה עם ה-60 אחוז הנותרים? אני רואה במפגשים האלה זכות גדולה וכניסה לעולם חדש ונהדר מבחינתי".
אבל במקביל אתה עכשיו חלק מהמכונה. פריים טיים ערוץ 2. לא מן הנמנע שבזכות מקפצת רייטינג של ריאליטי שמביא 40 אחוז, יותר אנשים יצפו בסדרה החדשה שלך.
"אני בוחר לקחת חלק בפרויקט כלשהו לגופו של עניין, אם הוא מסקרן, מאתגר, ויש בו פוטנציאל התפתחות. הממד האנושי חשוב לא פחות מהמקצועי. האנשים שאני זוכה לעבוד איתם בסדרה החדשה הם מתנה לכל בן אדם, והתוצאה של הדינמיקה הזאת מגיעה למסך בסוף. אם הייתי משתתף ב'האח הגדול VIP' או ב'הישרדות VIP', הייתי יכול להבין את המקום שממנו מגיעה השאלה שלך, על להיות 'חלק מהמכונה'". אני בחשבון עם עצמי תמידית על בזבוז זמן וזה מקצין ככל שהגיל עולה. אולי כי החלומות לא יחכו לעד"
אתה מסוג האנשים שצריכים להצדיק את קיומם בעולם בעיני עצמם? שמסכמים את ההספק ואת מידת הפרודוקטיביות שלהם מדי יום?
"אאוץ'. נגעת בצנטרום של הפיילה. כן. התשובה היא כן. אני בא חשבון עם עצמי תמידית על בזבוז זמן וזה מקצין ככל שהגיל עולה. אולי כי החלומות לא יחכו לעד. אני מעורב עכשיו בכמה דברים שמצריכים מחשבה וכתיבה תוך ישיבה על התחת ועקביות. כמה אפשר לתרץ את אוזלת היד ב'כן, אבל יש לי הפרעת קשב'?".
קרן טוען שהמונח גילטי פלז'ר, בטלוויזיה או בכלל, זר לו ("עברתי את הגיל, אני משתעמם מדברים כאלה בקלות"). כעת הוא שקוע ב"קיצור תולדות האנושות", רב-המכר של יובל נח הררי. "יש בי רעב לבדוק מה קורה בחוץ, לראות איך אנשים מתמודדים עם דברים משמעותיים, לצאת קצת מהחור של עצמנו, להסתכל על צורות חיים אחרות. אני כנראה צריך לעשות איזה זום אאוט".
תסביר.
"בסופו של דבר, אם ננסח שאלה אחת מרכזית שעליה אנחנו מבקשים תשובה כל הזמן, היא תהיה: 'איך לחיות?'. דרך הספר אני מחפש את אחיי ואחיותיי מכל ההיסטוריה, המוקדמת והמאוחרת, כדי שיאירו את חיי היום. מחפש רמזים. בכל זאת, החבר'ה האלה היו פה קודם. יש מצב שהם הפנימו משהו שאני עוד לא קלטתי. בשבטים באפריקה עוד עושים את זה. לא שואלים 'מה מידת הפרודוקטיביות שלי?', 'איך משמרים זוגיות?' או 'מה זה גבר'? אז נכון, עוד אין תשובות מוחלטות. אבל אני ממשיך לטפס. הרי צריך להגיע לדבש, לא?".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם