אהבה בת 60: "תקווה בהופ ספרינגס" דידקטי וסתמי
"תקווה בהופ ספרינגס" נראה כמו העתק דהוי של פרק מ"בטיפול", רק שהפעם סטיב קארל נכנס לנעליו של אסי דיין. ואין מחילה לסצינה בה מריל סטריפ מבצעת זממה בבננה
''תקווה בהופ ספרינגס'', במאי: דיוויד פרנקל ארה''ב 2012
הנה סיבה טובה לכנס יחד שני תותחי-על דוגמת מריל סטריפ וטומי לי ג'ונס, על מנת להעניק קול ממשי לשכבת הגיל המוכחשת הזאת. "תקווה בהופ ספרינגס" נזעק לעשות זאת בחדווה מיסיונרית כמעט, כמו מוצא שלל רב בעצם הרעיון המדליק שיש בעולם (האמריקאי) בעלי חיים - קוראים להם בני אדם - שנושמים ומרגישים, למרות שזה לא מכבר סגרו את העשור השישי לחייהם.
סטריפ עובדת בבוטיק בגדים, ואילו ג'ונס בעלה הוא רואה חשבון. השניים נשואים 31 שנה, וצאצאיהם, בן ובת, כבר מחוץ לבית. ג'ונס מתקמצן על כל דולר, וסטריפ חמוצה. הוא לא שם לב אליה, לא מקשיב לה, ובוודאי אינו מעמיס עליה מתנות וחיבובים. ולמה ללכת סחור סחור? השניים לנים בחדרי שינה נפרדים, והוא לא נגע בה כבר חמש שנים, וכלל אינו מבין מה כאן לא תקין. במגמה לטלטל את חיי הנישואין הדועכים יוזמת סטריפ מהלך מהפכני; בתמורה ל-4,000 דולר שהיא מושכת מחסכונותיה הפרטיים (מתנות בת מצווה?), רושמת האישה את עצמה ואת בן זוגה לסדנה מרוכזת בת שבוע שאמורה להציל את הספינה הדולפת.
וכך קורה שבני הזוג המאוד-לא-מיוחד נעים מנברסקה הפרובינציאלית שבה הם חיים אל מיין המרוחקת כדי להתמסר לטיפולו של סטיב קארל. כן, דווקא כוכב הקומדיות ההוליוודית שעוסקות במשברי גיל ה-40 מגלם פה סוג של ראובן דגן, כלומר אסי דיין, כלומר גבריאל בירן, במה שנראה כהעתק דהוי לאחד מפרקי הסדרה "בטיפול". ונסה טיילור (האחראית בין השאר ל"משחקי הכס") הכינה עבור "תקווה בהופ ספרינגס" תסריט ישיר ונטול התחכמויות בנרטיב, שבסיסו העלילתי מעוגן במפגשים קלאסיים עם הפסיכולוג. ג'ונס וסטריפ על הספה, קארל בכורסה שממול, שואל שאלות קאצ'קעס שנתלשו בחופזה מאיזה ספר הדרכה פופולרי, והכל מקווים לטוב.
האופק של הטוב מכל מתמצה בפעילות מינית מחודשת, שקארל משתדל לכפות על סטריפ וג'ונס. בעצם, רק על ג'ונס הסרבן, החומק ממטלה זכרית זו בתירוצים קלושים, שהמוכר שבהם מתמקד בעובדה שאשתו סטריפ (גם היא) אינה כרוכה אחר מין אוראלי. אבל סטריפ היא תלמידה שקדנית, ולכן נאלצים הצופים לסבול סצנה בלתי נסלחת שבמהלכה השחקנית המעוטרת בעולם מתאמנת על בננה חפה מפשע בדרכה אל הרע מכל.
הקצב תיאטרלי, התפניות המפתיעות צפויות ביותר, והמשחק הוא על גבול הדידקטי. דיוויד פרנקל, שבעבר ביים כמה עונות שידור של "סקס בעיר הגדולה" וגם סרטים מצליחים כמו "השטן לובשת פראדה" ו"מארלי ואני", אינו מוסיף דבר על הסיטואציה הבסיסית שנלקחה מ"בטיפול". שותפו הוותיק, הצלם הגרמני-אמריקאי פלוריאן בלהאוס, דווקא מצליח להשחיל כמה רגעים של השראה פילמאית, כשהוא משכיל לגייס את הקדרות הטבעית של מדינת מיין הצפונית לטובת עיצוב סביבה האמורה לשקף את המנטליות של בני הזוג הנבוך, שאינם אלא חיות המעבדה של האלוהים סטיב קארל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם