היה היה פלמ"חניק: כך הובא חיים חפר למנוחות
בכפר האמנים עין הוד, בין שלל אנשי תרבות ובלי אף נציג של הממשלה, הובא אתמול למנוחות חתן פרס ישראל, הפזמונאי חיים חפר. מילות שיריו של הפלמ"חניק ליוו את הסופדים, כמו שימשיכו ללוות עוד דורות רבים
חפר, חתן פרס ישראל, הלך לעולמו שלשום בגיל 87 בבית החולים איכילוב בתל אביב לאחר שנאבק במחלה קשה. ארונו הוצב בשעות הבוקר בתיאטרון הקאמרי, שם גם נערך לו טקס אשכבה, אבל הלוויה הייתה "לא בומבסטית", כפי שהגדיר זאת אחד המשתתפים.

חבר אחר לפלמ"ח אמר כי "זו הלוויה של איש גדול שנבחרי העם לא טרחו להיפרד ממנו". בהלוויה בעין הוד לא נצפה אפילו נציג אחד של הממשלה. את מקומם תפסו אושיות התרבות שהושפעו מחפר, בהם חיים טופול, גילה אלמגור, נעמי פולני, איתן הבר וחיים גורי. גם השר לשעבר רפי איתן וראש אכ"א בצה"ל אורנה ברביבאי הגיעו לחלוק כבוד, לצד גברי בנאי ורבים אחרים מתעשיית התיאטרון והזמר העברי.
לגבעה שליד כפר האמנים עין הוד הגיעו כ-300 איש בלבד, והאירוע התנהל בשקט מופתי. "הוא היה איש בעל דעה, בעל השפעה ובעיקר בעל כריזמה", ספד עליו חיים טופול. "חפר כתב מאות שירים. עשרות מהם היו לנכסי צאן ברזל. כבר בגיל 12 שרתי משיריו, והשיר שהכי נגע בי הוא: 'הוא לא ידע את שמה'. לא יודע למה דווקא השיר הזה מבין שלל השירים הנהדרים שלו".
בדרך לבית העלמין הקטן צריך היה לטפס ברגל כמה מאות מטרים בכביש עפר. לחלק מהנוכחים הטיפוס הזה היה לא פשוט. עבור חלק מחבריו של חפר מימי הפלמ"ח זה היה כמעט בלתי אפשרי, אבל עשרות מאלה שנותרו בחיים הגיעו להלוויה. "בית הקברות
חיים גורי, חברו של חפר מהפלמ"ח ומשורר גדול בזכות עצמו, ספד לו: "הגענו למקום שבו בחרת להיקבר. כל מי שכאן מייצג את הישראליות של חיים. הגעתי לפלמ"ח שנתיים אחריו. בשבת האחרונה, כשנודע לי כמה מצבו חמור, ביקשתי לבקר אותו, אבל הוא כבר היה בתרדמת עמוקה".
ראשון המספידים היה חברו, איש העסקים סטף ורטהיימר: "היה לי מזל להיות חבר שלו. כל יום שישי לשתות איתו קפה ולרכל. התמונה שמתקבלת על חיים היא בשירים שלו".
נשיא המדינה שמעון פרס, שלא נכח בטקס הלוויה, שלח איגרת תנחומים לבני המשפחה ובה נכתב: "שיריו של חיים חפר היו לשירת עם שזכר את מלחמותיו, העריץ את גיבוריו והנציח את נופליו, והם יוסיפו להישמע בפי העם ימים רבים גם לאחר מותו של המשורר".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום ספרים וספרות-
