לוהט במוסקבה: ביקור על סט "אנה קרנינה" עם קירה נייטלי
קירה נייטלי נהנתה לשחק את אנה קרנינה, אבל יש לה כמה מילים לומר לדמות התלותית והמניפולטיבית - בעיקר שתתאפס על עצמה. דיווח מהסט
מכל מקום, מה שהיא לא עושה, נראה שזה פשוט עובד. נייטלי מספקת בימים אלה את הופעתה המרשימה ביותר על המסך עד כה, ואחת מההופעות הקולנועיות הטובות ביותר של השנה, בסרטו המלהיב של ג'ו רייט "אנה קרנינה", המבוסס על העיבוד המבריק של המחזאי טום סטופארד לרומן הנודע של לב טולסטוי (יעלה בארץ בפברואר).
נייטלי מודה שבמהלך הצילומים היו רגעים שהיא רצתה לנער את אנה ולהעמיד אותה על מקומה. "היא דמות נפלאה, אבל מאוד מוזרה ומורכבת", היא אומרת. "היא תלותית ומניפולטיבית, אבל גם פגיעה ותמימה. לפעמים אני חושבת שהתמימות היא שהפילה אותה. היא לא רואה את המציאות, וכאשר היא רואה - זה הורס אותה. גיליתי שהיא דמות מאתגרת", היא אומרת ומוסיפה בצחוק: "בא לי להגיד לה שתתאפס על עצמה.
"הרומן של אנה עם איש הצבא יפה התואר ורונסקי, בגילומו של ארון ג'ונסון, גורם לסקנדל. יש סצנה במהלך נשף שבה ורונסקי ואנה רוקדים בכזו תשוקה, שבא לי לצעוק, 'תשיגו לעצמכם חדר!'", אומרת הכוכבת. "כאשר גבר רוקד ככה, ברור לגמרי למה את מתאהבת בו".
לאחר שהם מקיימים יחסי מין בפעם הראשונה, אנה מכריזה באוזני המאהב שלה שהיא מרגישה כמו קבצן רעב שקיבל פתאום אוכל. "את מבינה לגמרי מדוע היא מתנהגת כפי שהיא מתנהגת, אבל גם בא לך לחנוק אותה, כי היא אף לא רואה את מה שממש מול עיניה", אומרת נייטלי. "אהבה לעולם אינה מספיקה לה".
יחסיה של אנה עם ורונסקי שמים ללעג את בעלה קארנין (ג'וד לו, למרות שבקושי ניתן לזהותו), שכנקמה מנסה למנוע ממנה לראות את בנם הקטן. "היא מתחילה להישבר, הבושה ורגשות האשמה משתלטים עליה והיא מאמינה שהיא רעה", אומרת נייטלי.
נייטלי ניהלה עם ג'ו רייט שיחות ארוכות על אנה, שבמהלכן הבמאי היה צועק "אני שונא אותה, אני שונא אותה!", ונייטלי היתה מנסה לצאת להגנתה. היא מודה שלעתים גם היא נשברה וחשבה לעצמה, "אני באמת שונאת את האישה הזאת".
נייטלי מסכימה עם הקביעה של סטופארד שלפיה ספרו של טולסטוי חוקר את הפנים הרבות של האהבה. "ישנם הכאב, השיגעון, ההרס - והרומן הוא רק חלק קטן מהכל. הוא הצליח לצייר תמונה של כל הדברים הקיצוניים שבאהבה".
מול ההרס ושיברון הלב שאנה מביאה למערכת היחסים שלה מעמיד הסרט את האושר היחסי של לוין וקיטי (דומנאל גליסון ואליסיה ויקנדר). הענקת משקל זהה לסיפור האהבה השני, שבמחקר הספרותי נוטים לעתים קרובות להתעלם ממנו, מעניקה לסרט איזון מסוים. ועדיין, ההופעה הלוהטת של נייטלי היא העוגן של הסרט.
היא נראית מדהים. לתלבושות של ז'קלין דוראן יש ניחוח של שנות השבעים של המאה ה-17 בשילוב נגיעות מדיור של שנות החמישים של המאה ה-20, ונייטלי נראית מושכת במיוחד בשמלת משי אדומה בעלת מחשוף נדיב. דוראן משלבת בכל השמלות הנהדרות פרווה על שלל צורותיה - כובעים, שכמיות ומעילים; לקירה היה ברור שהשימוש בפרווה אמיתית יעורר מחלוקת, אבל לדבריה הפרווה היא סמל חשוב. "היה חשוב שאנה תהיה מוקפת במוות, והפרווה יוצרת תחושה שהיא נחנקת", היא אומרת.
בנוסף לפרווה אנה עונדת אבנים יקרות בשווי מיליוני לירות שטרלינג שהושאלו להפקה על ידי שאנל. גם להם יש תפקיד שהוא יותר מדקורטיבי. "הם מייצגים את המושלמות שאנה מציגה, שהיא מושלמת מדי", מסבירה קירה. "חלק גדול בספר מתמקד ביהירות של אנה, וכאשר הכל מתפורר סביבה, היהירות רק מתגברת". וכך גם היהלומים והפנינים.
רייט, שעבר עם סטופארד, עם המעצבת שרה גרינווד, עם הצלם סימוס מקגרייבי ועם המפיקים פול ובסטר, טים בוואן ואריק פלנר, לא רצה ליצור עוד דרמה קונבנציונלית גדולה. במקום זאת הוא הכניס את העלילה של טולסטוי לתוך תיאטרון והשתמש בבימה כנקודת פתיחה, שממנה זורמת העלילה (למרות שסצנות נטורליסטיות צולמו ברוסיה).
הגישה האקספרסיבית לא מגבילה את הפעולה, משום שבתוך המסגרת הזאת, ההופעות המעולות בסרט הן ריאליסטיות. אני סבור שהסרט יהיה שובר קופות ויככב בעונת הפרסים הקרובה. אפרופו שוברי קופות, נייטלי הכריזה לפני זמן מה שלהיטי פופקורן לא יהיו עיקר עבודתה. אבל כעת היא לא פוסלת זאת על הסף, בעיקר כיום, כאשר הטכנולוגיה כל כך מפותחת. היא תסכים לעשות זאת "כל עוד יש בסרט סיפור נהדר", ואולם, היא מדגישה, "עדיין לא מצאתי סרט כזה". אולי היא פשוט צריכה שסטופארד יכתוב אותו ורייט יביים, כי השניים מוציאים את המיטב מהכוכבת, שממשיכה להיות זוהרת ומפתיעה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום סרטים וקולנוע -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם