היה לי יותר טוב: רוני פינקוביץ' נזכר בשנות השבעים
תמונת הילדות של רוני פינקוביץ' עוררה בו כל כך הרבה רגשות, שהוא החליט לתרגם אותם לשיר. מיוחד לסוכות: סופרים ישראליים כותבים על זיכרון ילדות דרך תמונה
תחילת שנות השבעים.
אני על שפת הים בחורף.
אפילו שוברי גלים עוד לא נבנו
וכך נשמרה פיסת הטבע היחידה בתל אביב במלוא יפעתה.
חוף גורדון היה האהוב עלי מכולם.ושם אני מצולם.
אני נוטה לחשוב שאז היה (לי) יותר טוב מאשר עכשיו.
אני עומד שם עם הפוני (בשכונה קראו לי "רינגו"),
עם הסוודר האפור שאמא סרגה לי
ועם כל התום שבעולם.
אבל לפי היד על המותן ומבע פני
בתמונה
עושה שבבוקר ההוא,
בבוקר החורפי ההוא בחוף גורדון
לא היה (לי) כל כך טוב.
אולי הסוודר גירד לי.
אולי בכלל לא רציתי להצטלם. או להיות בים בחורף.
אולי מי שצילם את התמונה העליב אותי.אולי צחק לי על הפוני.
הזיכרון מתעתע. הפרשנות סובייקטיבית.
התמונה אמיתית.
אני נוטה לחשוב שאז היה (לי) יותר טוב מאשר עכשיו.
אבל במחשבה שנייה
אני ממש לא בטוח.
אולי הסוודר גירד לי. פינקוביץ'
מתוך האלבום הפרטי
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם