עניין של זמן: החדש של קן לואץ' הוא בעיקר חביב
בגיל 76 הבמאי קן לואץ' פוסע בנתיב הרבה יותר מפויס מבעבר, ויוצר סרט שניתן להגדירו אפילו כ"חמוד"
להגדיר עבודה של קן לואץ' כ"חמודה" - ו"חלקם של מלאכים" הוא אכן סרט חמוד - ייחשב מן הסתם לסוג של בגידה בכל הערכים הפילמאיים שמדריכים כבר 50 שנה את יצירתו של הקולנוען הבריטי הנודע. לואץ' הקפיד לאורך הדורות לוותר על ממד החנופה לקהל לטובת עיצוב תמונת עולם מדכדכת מהבחינה החברתית ומדכאת מהבחינה הפוליטית. אך כנראה הגיל עושה את שלו, וכעת כשהוא כבר בן 76, משתנה גם אצלו נקודת הכובד.
כך קורה שיוצרם של עבודות נוקבות כמו "קס", "מי אשם?", "ליידיבירד, ליידיבירד", "סיפורים מהרכבת" ועוד פוסע עתה בנתיב הרבה יותר מפויס, שמציב אופקים נעימים יותר מול גיבוריו, וכמו מאפשר להם מוצא אישי סימפטי מהמצב החברתי הקשה שאליו הוטלו שלא באשמתם. אם לואץ', שמאלן קיצוני, יוסיף לאחוז בכיוון הזה, הוא עוד עלול להמשיך במדרונות החמלה, ולשלוף פתרונות מפלט דתיים בסרטיו הבאים.
"חלקם של מלאכים" הוא מושג ערטילאי משהו המקובל בין יצרני ויסקי סקוטי. הכוונה היא לאותו חלק בחומר הגלם הנוזלי שכלוא במשך שנים בחביות עישון ושימור ומתנדף עם הזמן. מן הסתם, המלאכים השומרים ממעל על האוצר האלכוהולי, הם שמסתלבטים על הגז הבלתי נראה, אך רווי הניחוחות, שמשתחרר לו לאטו מחביות האחסון.
רובי הוא כלומניק שחי ברחובות האלימים של גלזגו. עבריין קטן ומריר שכבר מכיר את בית הכלא מבפנים. כעת הוא עומד לדין בשל תקיפת אזרח תמים, בעוד שלוני, חברתו לחיים, עומדת ללדת בכל רגע את הצאצא המשותף שלהם. שופטת רחמנית שוקלת באמפתיה את הסיטואציה המיוחדת הזאת, ודנה את רובי לעבודות שירות לטובת הקהילה. רובי, וזוהי ההפתעה של לואץ' ושל התסריטאי הקבוע שלו פול לאוורטי, לוקח ברצינות את גזר דינה של כבוד השופטת, ומחליט לשפר דרכיו.
בניגוד למקובל בעלילות לואץ', רובי אכן מסוגל להסיט את מסלול חייו שכאילו נקבע מראש אל כיוונים חדשים ואופטימיים יותר. כל זאת בשל תכונה מולדת שלו - הוא ניחן בחוש ריח מפותח, המאפשר לו להבחין ולהבדיל בין ניחוחות מגוונים של ויסקי. נכון שהוא עט לנצל תכונה זו על מנת לבצע, יחד עם עוד כמה עבריינים זעירים שכמותו, איזשהו שוד משעשע. אבל מדובר במעשה פלילי שאף אחד לא ממש נפגע ממנו: שוד של חבית ויסקי נדירה שמחירה נאמד במיליונים.
מי שמכיר את עולם הקומדיה העממית האיטלקית יזהה בוודאי קווי עלילה
מובן שמדובר בסוג של פתרון דרמטי המקובל בהוליווד המלוקקת, ועד כה היה זר ללואץ' חמוץ המבע. שהרי מאז שלואץ' המציא את ז'אנר הדוקודרמה ("קאתי שובי הביתה", 1966), המבוססת על מציאות קשה שמתאכזרת לגיבוריה, הוא נטה יותר לקלף את עורם של צרכני סרטיו, ולא לדגדגם בנועם, כפי שהוא עושה כעת.
חינו הרב של הסרט החדש נובע בעיקר מהופעתו המשכנעת של פול ברניגן - סקוטי חסר רקע במשחק, המגלם את דמותו של רובי, שנכתבה על פי קווי המתאר של חייו האמיתיים. לואץ', במצוות מוניצ'לי, קודמו המהולל מאיטליה, מרבה לשלב בסרט גם סיטואציות סאטיריות, הלועגות בחן לנטיות הלאומניות שפיתחו הסקוטים בשנים האחרונות.
"חלקם של מלאכים", בימוי: קן לואץ' בריטניה 2012
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום סרטים וקולנוע -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם