עושים שכונה
הספר המרתק "שכונה-מדינה" חושף את אופיין האדריכלי והגיאוגרפי של השכונות בערי ישראל. סוג של טייק אוף אקדמי ל"שכונת חיים"
טענה נוספת, שעולה כבר בפתיחת הספר ועוזרת להבין את מהות הדיון שבו היא שסביבות המגורים מושפעות משינויים גיאו-פוליטיים, תרבותיים וכלכליים הקשורים להגברת הניכור העירוני, גידול האוכלוסין, הבעלות על הקרקע ועוד.
עטיפת הספר צילום: יח"צ
שכונה, על פי ההגדרה בספר, היא יחידת עבודה בסיסית בעיצוב המרחבי הבנוי. השכונות בארץ, כפי שמעידים גם פזמונים שנכתבו במהלך השנים, הן אבני יסוד בבניין הערים הישראליות. תל אביב, לדוגמה, העיר העברית הראשונה, החלה כשכונת אחוזת בית. בהמשך הצטרפו אליה שכונות נוספות כמו נחלת בנימין, בעלי מלאכה ואחרות, ויחד הן הפכו לעיר.
מנגד, התפתחותו המהירה של העיור הישראלי יצרה מצב של מצרפי שכונות בעלות ממשקים פיזיים וחברתיים רופפים, כמו בחולון (שכונת ג'סי כהן מול קריית בן גוריון), בנתניה ובערים אחרות.
ד"ר חתוקה מסבירה כי שלב חדש מאפיין את הדינמיקה בסביבות המגורים בערי ישראל, והוא כולל גורמים שמאפיינים קונפליקטים עירוניים עכשוויים כמו מתחים חברתיים ולאומיים, עליית יוקר המחייה ומדיניות תכנון א-סימטרית שמשפיעה על הצמיחה של קהילות ומגזרים. בשדה הגיאוגרפי, התכנוני והאדריכלי השכונה מוגדרת כצורת התארגנות מרחבית שקושרת בין המקום הפיזי לקהילה. השכונות הן יחידות טריטוריאליות שיוצרות מצרף עירוני של חיים חברתיים.
הן מספקות סביבה יומיומית ותחושת ביטחון, מרחב של פנאי ושדה לרשתות חברתיות פיזיות. גורמים אחרים שעשויים להיכלל במשוואה הזאת הם יזמים, לדוגמה, שעבורם השכונה היא מרחב עסקי שבא לידי ביטוי בשוק הנדל"ן, וגם המתכננים וקובעי המדיניות, שעבורם השכונה היא יחידת ארגון גיאוגרפית מרכזית בגיבוש סדר סוציו-מרחבי. הספר "שכונה-מדינה" בוחן סביבות מגורים בישראל ועוקב אחר אורחות היומיום באותם מקומות. הממצאים מרתקים.
עם השכונות שאותן בחן צוות המחקר של המעבדה לעיצוב עירוני נמנות משכנות ויצמן ברמלה, שכונת נווה אילן ביבנה, גרעין העיר באום אל פחם, נווה סביון באור יהודה ורובע א' באשדוד. הצוות יצא לסיורים בשכונות, ראיין תושבים, בחן תשתיות ומארגים חברתיים, ולבסוף סיכם את הרשמים. מעניינת במיוחד היא ההתבוננות בשכונת נווה אשלים שבמערב החדש של ראשון לציון: מתווה השכונה, החדשה יחסית, הוא טבעתי, ובמרכזה פארק מוארך, מוקף בנייני מגורים גבוהים, שבטבורו זורם נחל מלאכותי.
במעטפת השכונה נמצאים בניינים נמוכים יותר שמאופיינים באשכולות נפרדים ובמרכזה, פרט לפארק,
ממוקמים שטחי מסחר ומבני ציבור. מתווה השכונה מתואר בספר בפירוט רב, שנגזר מסיור שערכה קבוצת המחקר במקום - מה שמסייע מאוד להבין את היקף הדינמיות וההשתנות של נושא התכנון השכונתי בישראל.
שכונת נאות אשלים מנותקת מסביבתה הפיזית והתפקודית, ובכך היא דומה לשאר השכונות החדשות במערב החדש, דוגמת קריית גנים, שכונת כרמים, נאות שקמה, קריית ראשון ונווה דקלים. כל השכונות הללו מסוגרות בתוך עצמן ומהוות יחידות כאילו-עצמאיות, שרק הכביש מקשר ביניהן, באופן גשמי למדי. "כפי שמערב העיר נפרד ממזרחה, כך נפרדות השכונות השונות
אלו מאלו", כותבים החוקרים. "הן אינן זולגות אלו לתוך אלו, אלא מופרדות באמצעות כבישים ראשיים".
הניתוק המלאכותי הזה לא בהכרח בריא - הן עבור השכונה והן עבור העיר שאליה היא משתייכת - וגם האדריכל חיים לשם, מנהל יחידת תוכניות האב של עיריית ראשון לציון, מודע לכך. "היום אנחנו מנסים כבר למצוא קונספטים אחרים", הוא חושף.
את הספר כתבו יחד עם ד"ר חתוקה חוקרי המעבדה רוני בר, מיכאל יעקובסון, הילה לוטן, מירב בטט וג'סיקה פיין. "שכונה-מדינה" מציע כיווני מחשבה ייחודיים ומרתקים בכל הנוגע לעיצוב המרחב העירוני, ובעיקר זה השכונתי. בקיצור, ספר מומלץ - ובהחלט לא רק לבעלי המקצועות הרלוונטיים לעניין.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום ספרים וספרות-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם