הזירה הלשונית: לאיזה כינויים זכו הנשים בכל השפות?

לא רק "וויבערס" כונו הנשים במהלך השנים, אלא גם "צ'פצ'ולות" ו"ביצ'יות". מאיפה זה נובע? וגם: אריק בנאדו מתגלה כהפתעת העונה ויש גם מילון סלנגים חדש

רוביק רוזנטל | 20/12/2012 12:37 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
הוויבערס נגד הז'לוב

הדי ה"וויבערס" של ליברמן עוד לא שככו, למרות שלליברמן כבר מחכות צרות חדשות. בעניין זה שואל אלכס שפי, האם היידיש מתייחסת לנשים ולבחורות בדרך כלל מנקודת מבט שוביניסטית?

אז ככה. הסלנג בכללו הוא שוביניסטי, וכינויי עלבון לנשים בסלנג הישראלי זורמים מכיוונים שונים: מערבית (שרמוטה, כונפה וחברותיהן), מלדינו (פוסטמה וצ'פצ'ולה), מאנגלית (ביצ'ית), ממרוקאית יהודית (פרֵחה) ועוד.

עם זאת ליידיש יש כאן תרומה נכבדה, וכמו ביידיש זה נשמע קצת פחות מעליב. האשה היידישאית היא אחת מהשתיים: בחורה צעירה, חסרת ניסיון ופוחזת. "מיידלה" היא ביידיש ילדונת,

והמילה הפכה סמלו הלשוני של עזר וייצמן, כשנאמרה בזלזול לאליס מילר שרצתה להיות טייסת (מיידלה, ראית פעם גברים סורגים גרביים?); וצצקה, ביידיש, מפולנית: צעצוע.

הקבוצה השנייה היא נשים מבוגרות חסרות חן, רשלניות ורכלניות, וכאן הרשימה ארוכה: באלבוסטע (בעלת בית), קלפטע, אשה מרשעת בעקבות כלבתא, כלבה בארמית התלמודית; קצ'קה היא אשה פטפטנית, וביידיש: אווזה, ומכאן הביטוי הכה ישראלי קצ'קיאדה. יַכנֶה ויֶנְטֶה הם שמות פרטיים, ינטה התגלגלה מן השם האצילי ג'נטילה. וַייבֶּרְס פירושו פשוט "נשים", ובילדותי שמעתי גם את הגירסה "נושים", נשים במלעיל.

צילום: רויטרס
וויבערס? נשים בהפגנה צילום: רויטרס
ג'דע, רמבו וסופרמן

בועז שפירא, הכתב הפוליטי של הערוץ הראשון, השמיע בעניין זה חידוד: אם שלי, זהבה וציפי הן ווייבערס, אז אפשר לומר שליברמן הוא ז'לוב.

ז'לוב פירושו ביידיש וברוסית בריון קשה תפיסה, את החלק השני של ההגדרה קשה לומר על ליברמן. לצידו התפתחה גם גירסה ישראלית: ז'לובאת, שהיא סיומת הרבים הערבית –אָת לז'לוב. בענייני בריונות גברית הסלנג בדרך כלל סלחן יותר, ולז'לוב חלופות שיש להן דווקא קונוטציה חיובית.

בערבית (ג'דע, אבדאי), באנגלית קולנועית (רמבו, פופאי וסופרמן), בספרדית (מאצ'ו), וגם ביידיש, בביטוי שהתיישנו מעט: שלֵייגר, ושאקל (בידיש תַן, ככתוב בשיר: "שם שאקאלים יש"). ומה קרה לגבר-גבר מופז? מגרד את אחוז החסימה.

נוהל בנאדו, גרסת המאמן

אריק בנאדו הופך להיות הפתעת העונה בכדורגל הישראלי. בלי היסטוריה של אימון לאורך שנים או קופת הישגים כמו של עטר ובן שמעון, הוא מוביל את מכבי חיפה בסדרת נצחונות. זה הזמן לחזור ולהזכיר שבנאדו כבר טבע את חותמו לא רק בכדורגל המקומי אלא גם בעברית הצה"לית, בביטוי "נוהל בנאדו".

נוהל בנאדו היא הוראה במסדר שבה המפקד פוקד על חייליו לעמוד עם גב זקוף, ראש כלפי מעלה, ידיים מאחוריי הגב ורגליים פשוקות היטב, ככתוב באתר תפוז: "יעני שהמפקד רוצה לראות שכולם נמצאים הוא צועק בנאדו ואז כולם מרימים תסנטר".

למה בנאדו? כי ככה הוא משחק, גב זקוף והראש תמיד למעלה, והעמידה הזו הפכה לסמל המסחרי שלו. במסיבת העיתונאים עם הפרישה מהמשחק אמר אפילו: "אני עוזב בראש מורם". עכשיו הוא עומד על הקווים, עם גב זקוף מגאווה, ועם הראש למעלה, לצמרת ליגת העל.

צילום: דני מרון
הפתעת העונה. אריק בנאדו צילום: דני מרון
הנרות הללו

איציק אלקיים, שהוא, כהגדרתו, "צנחן ותיק, נובמבר 1978", מתייחס ל"שיר הצנחנים" שפורסם כאן לפני שבוע. השיר, כותב איציק, נכתב לפני הרבה שנים וכנראה מה שהתפרסם הוא גירסה עדכנית שלו. המקור הוא:
"נר לי נר לי נר לי דקיק
המצנח שלי נראה כמו נקניק.
והרזרבי לא נפתח,
על הקרקע אני אֶמָרח".

איציק מוסיף: "נר בשפת הצנחנים: המצנח יצא מהתיק, אך לא נפתח ונגרר אחרי הצנחן באוויר בצורת נקניק. בקורס הצניחה לומדים להתמודד עם תקלה כזו על ידי פתיחה מהירה של המצנח הרזרבי".

הכל זריז

שרי שביט פרסמה השנה ספר בהוצאת אחוזת בית. הספר יצא כבר במרץ, אבל בעצת הסופרת דורית רביניאן חוזר המדור לעיין בספר ומוצא בו שפה מיוחדת: המילון של הגיבורה, מלי מועלם, המבוסס על שפתה של אסתר, אותה הכירה שרי שביט במסעותיה בהודו. הביטויים של מלי-אסתר אינם סלנג מקובל, והם מהווים מה שקוראים הבלשנים אידיולקט, שפה אישית. להלן דגימות ממילון מועלם:
בוורידים. חוויה עזה: "זכרתי את השיחה הזאת מדלהי טוב-טוב. בוורידים נשמרה לי. כמו קעקוע שיושב לך תמיד על העור".

ברח לו הטווס. איבד את הצפון, אינו מבחין בין עיקר ומה תפל. מזכיר את "עף לו הסכך" של ליטל מ"היפה והחנון".
בשלן. סוחר סמים: "מלודי ואני ירדנו מהאוטובוס מפושקאר לדלהי לפגוש את הבשלן המצוין שלה"
הוציא את הביסקוויט מהקרמבו. הוציא את הרוח מהמפרשים, הרס את הכיף שבדבר.
חצי כוח. ביטוי המרמז על סיטואציה חלשה ומאכזבת: "גם כן הודו. חצי כוח. בקושי נשאר להם ואט למנורה".
יצאתי על מישהו. דיברתי בעצבים, בצעקות ובביקורת: "יצאתי על סבתא".
להביא אותי. לחזר אחרי: "הוא ביישן, לא יודע להביא אותי, זה".
מלא נמשים מבפנים. שמח: "אפילו הקעקועים שלו מלאים בנמשים מבפנים".
מקולקל. רע, אכזרי: "היא סובבה אלי את הראש וחייכה חיוך מקולקל".
נדנדה. תנועת ראש הודית מפורסמת המבטאת חוסר החלטה.
פיגולים. מילת חיזוק והעצמה: "חם פה פיגולים".
צ'וט-צ'וט. מעט: "הוא חייך חיוך קטן והעביר משהו נוזלי מבקבוק אחד עם פקק מרובע אל תוך מבחנה עגולה ריקה. 'מי רוצה לנסות, צ'וֹט-צ'וֹט?'".

צילום: רובי קסטרו
הורסים את הכיף? קרמבו צילום: רובי קסטרו
משפט השבוע

"האושר והחרדה של ההוֹרוּת דומים ללב שיצא מן הגוף, והוא סובב סביבנו כל שעות היממה" (ברק אובמה בנאומו לאחר הטבח בקונטיקט).

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

הזירה הלשונית

רוביק רוזנטל מביא מילות סלנג חדשות, מזכיר ביטויים נשכחים, מספר מה מתרחש בעולם הלשוני בישראל ובתפוצות, מציץ בספרים חדשים ובפרשת השבוע, מציג הברקות לשוניות של ילדים ומשחקי מילים, ועונה לשאלות

לכל הכתבות של הזירה הלשונית
קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

עוד ב''הזירה הלשונית''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים