הזירה הלשונית: ציפי, מיקי והזועביס
החוט המקשר בין הסימפסונס, כדורגל, אומללות, מספרי טלפון והמצאת ההמנון
ל-53 חברי כנסת שמות משפחה עבריים. 35 נושאים שם משפחה אשכנזי, 12 שם מזרחי, 12 שם ערבי ו-10 מפזורות ומקורות שונים, כגון חוטובלי הגרוזינית, קלדרון הספניולית (בלדינו: דוּד או קלחת), ותמנו-שטה האתיופית.
12 חברי כנסת מוכרים בכינוי שדבק בהם, כשהכינויים המובילים הם ציפי: לבני וחוטובלי, ומיקי: רוזנטל ולוי. השלישייה ביבי-בוגי-בוז'י כבר רצה מכנסת לכנסת, וכמוהם רובי (ריבלין) ומירי (רגב). חדש בשטח: מוטי (מרדכי) יוגב.
השמות הפרטיים המובילים הם יצחק ומשה (5 כל אחד), ואחריהם ישראל (4), יעקב, בנימין, דוד ואורי (3). בין הח"כיות מובילות שתי הציפי-ציפורה, וכן שתי ח"כיות חדשות הנושאות את השם מיכל: רוזין ובירן.
שם המשפחה המוביל הוא, איך לא, כהן (4) ואחריו בשתי הופעות לוי, מיכאלי וכץ, עם גרשיים ובלי. במקרה אחד נושא חבר כנסת בשם משפחתו (דב חנין) את שמה הפרטי של ח"כית (חנין זועבי). בשירותו האדיב של יאיר ("אני מניח שכן") לפיד, הפך השם הזה למושג במילון הישראלי: הזועביס. הסימפסונס והסופרנוס המומים.
פרס ראש הממשלה לשפה ניתן ביום שלישי לסופר חיים באר, במסגרת הכינוס "לשון ראשון". בנימוקי ועדת הפרס הודגש הקשר בין כתיבתו של חיים באר למקורות היהדות, ובעיקר שפת המשנה ולשון חכמים. מבקר אמריקני חשוב אף ראה בו ממשיך של עגנון.
בדברי התודה ציטט חיים באר מדרש מילקוט שמעוני, שבו עוסקים החכמים בפסוק "דברי חכמים כדרבונות". הדרבונות (ולא דורבנות, טעות נפוצה, דורבן הוא בעל חיים) נועדו להאיץ בבהמה להתקדם באמצעות דקירות בצלעותיה. רבי ברכיה שיחק עם המילה דורבנות ואמר שמדובר בעצם ב"כדור בנות, ככדור מניקתא שהם מלקטים או מקלעין בה מיד ליד, כך משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה".
חלקו השני של המדרש הוא כידוע הפסוק הראשון במסכת אבות. המשל המדרשי מתאים דווקא לכדורסל נשים, אבל הוא מזכיר את הטיקי-טקה בכדורגל, משחק המסירות של ברצלונה. באר בחר לקשור את המשל הכדורגל, והוסיף שגם הוא ובני דורו הסופרים מרגישים שהם מקבלים את כדור העברית מרגליהם של ביאליק ועגנון, וימשיכו להעביר אותו מרגל לרגל.
בטקס הפרס הופיעה חוה אלברשטיין במופע מפעים, שהוכיח שוב שהיא היום הזמרת הישראלית הגדולה מכולן. בין היתר סיפרה על העברית בבית הוריה. אביה היה נאמן לעברית שאותה הכיר מלימודיו כילד יהודי בפולין. אמה לא ידעה עברית כרובן של הנשים היהודיות, ועל כן הלכה לאולפן עם עלייתם ארצה.
השפה נראתה לה קשה ולא נעימה להגייה, והיא הלכה כל יום ללימודים בתקווה לפגוש מילה נעימה שתשנה את דעתה על הצליל העברי. יום אחד חזרה מלאת שמחה הביתה ואמרה: מצאתי את המילה הכי נעימה ונחמדה בעברית. זקפו בני המשפחה אוזניים, והאֵם אמרה: המילה היא "אומללה".
אירוע אחר בכנס השפה הוקדש לשפת המשנה והעברית החדשה, תחת הכותרת "יין ישן בקנקן חדש", שגם מקורה במסכת אבות. את האירוע הנחה קובי אריאלי, ובין היתר סיפר סיפור על הקשר בין מספרי טלפון לאלוהים.
ידידו של אריאלי, פרופסור מוטי פרידמן שהוא גם יושב ראש הארכיון הציוני, מסר לקובי את מספר הטלפון שלו, ונתן בו סימנים כדי שקובי יזכור את המספר, כך: 052, זו הפתיחה. אחר כך: 613, שהם תרי"ג מצוות. ואחר כך יבואו פסוקים הנהוגים ברחוב הדתי, בעיקר ביידיש: אלוהים הוא אחד והאדם הוא כלום, האדם הוא כלום ואלוהים הוא אפס, או ביידיש: גוט איז איינר, א מענטש איז גורנישט, ולהיפך.
תרגום לשפת המספרים: אחת אפס, אפס אחת, 1001, ממש שפת מתכנתים. אריאלי סיפר שהמספר גרם לו לטלטלה תיאולוגית. כאשר ניסה לשחזר אותו, התחבט שלושה ימים בשאלה מה קדם למה: אחדות האלוהים או אפסות האדם.
דני כותב: אתמול שיחקתי עם החברים שלי במשחק שבו היינו צריכים למצוא כמה שיותר מילים שנגמרות באותיות "ון", אך לא בתור סיומת הקטנה. למשל, טרומבון, סלון וכו'. כשהגענו למילה "הימנון" תהיתי, האם המילה מגיעה מהמילה האנגלית hymn?
הימנון היא מילה מלשון חכמים המאוחרת, ומופיעים במדרשי האגדה. בספר שמות רבה נכתב: "ראה כבוד שחלק הקב"ה למשה שהניח את העליונים ובא אצל משה, והיו מלאכי השרת באין לומר הימנון לפניו". מקור המילה הוא יווני, שם הימנוס הוא שיר הלל לאלים. מן המילה היוונית התגלגלה המילה ללטינית, ומשם בין היתר לאנגלית: hymn. ככל הנראה מקור המילה היוונית משמו של אל הנישואין, הימֶן, ובמקור היה הימנוס שיר נישואין. זהו כנראה גם מקור המילה הינומה, צעיף הנישואין.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם