הזירה הלשונית: מי הם הפוליטיקאים שכותבים שירה?
הארבה שפקד את מחוזותינו השבוע הוא הרבה יותר מסתם חגב; הפוליטיקאים שלנו עוסקים בשירה בזמנם החופשי ומהי המשמעות של "עשה לי סנפלינג על הריסים"?
מכת הארבה שירדה על מצרים לא שמעה על גדר ההפרדה, והנחילים פשטו גם על הנגב. נראה שבעולם הישן הארבה היה שחקן מרכזי במאזן הביולוגי, ומספר השמות של הארבה בתנ"ך מזכיר את מילות השלג אצל האסקימוסים.
הבלבול המקובל הוא בין החגב והארבה. בתנ"ך מדובר אמנם במילה נרדפת, אבל היום החגב (grasshopper) הוא שם כללי לקבוצה גדולה של חרקים, דומים למדי זה לזה, שהארבה (locust) הוא אחד מהם. הבלבול גדל כשמתברר שבלטינית לוקוסט פירושו חגב. הארבה הוא החגב החום בעל התיאבון הבריא, חובב המזון הירוק, המעופף בנחילים של מאות מיליונים. גם גמל שלמה הוא חגב, וגם החרגול הוא סוג של חגב, אם כי בתנ"ך החרגול מופיע כשם נרדף לארבה. הפועל חרג'לא, בערבית, פירושו לקַפץ מצד לצד.
לארבה עצמו יש שלבים בהתפתחות: בהתחלה הוא יֶלֶק, אחר כך חסיל, ואחר כך גזם. מהיכן הגיעו המילים האלה? לפי קליין הם מספרים ככל הנראה את סיפורו של הארבה: הוא מלקק (ילק), מחסל (חסיל), וקוצץ וחותך (גזם). ומהיכן המילה ארבה עצמה? היא קשורה אולי ב"הרבה", והכוונה לנחילי הענק, אבל יש השערה שהיא קשורה דווקא ברובה. כך שהארבה לא רק מחסל וחותך, הוא גם יורה.
באתי ראיתי אכלתי
יש לארבה עוד שמות. גב או גוב מזכיר את השם הערבי של הארבה, ג'אבי. סַלְעָם היא מילה שמקורה לא ברור, אבל השם המרתק מכולם הוא 'חֲנָמָל' או 'בַּחֲנָמָל'. בספר תהילים עח כתוב: "יַהֲרֹג בַּבָּרָד גַּפְנָם וְשִׁקְמוֹתָם בַּחֲנָמַל". הפרשנים שברו את הראש. הדעה המקובלת היא על פי התקבולת, שחנמל פירושו ברד. אבן עזרא סבור שחנמל הן אבנים גדולות מן השמים שהשמידו את יבול השקמים. רש"י סבור דווקא שמדובר בסוג של ארבה "שהיה ממולל את ירק העץ העשב ואוכלו". את דעתו הוא מבסס על המדרש, שם פירשו את המילה המוזרה כחיבור של שלוש קצרות: בא, חן, מל: הגיע, חנה וחתך. אחרים רואים בכך הוכחה שמדובר בברד. הקישור המפתיע שעשו חובבי לשון הוא דווקא עם משפט מפורסם בלטינית מםיו של יוליוס קיסר: ויני, וידי, ויצ'י, באתי, ראיתי, ניצחתי. באתי. חנתי. מלתי.
הפוליטיקאים אומרים שירה
רוח שירה קפצה על המערכת הפוליטית השבוע. אהוד ברק וג'והן קרי נשארו בבית, בענייני איראן: אצל ברק "כל האופציות על השולחן", וקרי מסביר ש"חלון ההזדמנויות אינו בלתי מוגבל".
נתניהו יצא אל הכביש: "הבית הלאומי ויש עתיד מסנדלות אותי".
אורי אריאל בונה בתים: "נתניהו אמר לנו לפני ארבע שנים: אתם בטון בממשלה. מסתבר שזה היה פלקל".
יצחק וקנין מש"ס צופה בציפורים במרום ומתפייט על קואליציית בנט ולפיד: "יש פתגם שאומר, הלך הזרזיר אצל העורב. זה לא יחזיק מעמד".
ונפתלי בנט משוטט בשבילי ארצנו: "תם החורף והגיע האביב, רק שלא נקבל פריחה".
בובו וחונטזה פוגשים את טר"ש בטיטו
כמובטח מן השבוע שעבר, נגיעות ממילון הקוראים העולמי, מילות סלנג שנשלחו לנתיבה בן יהודה ודן בן אמוץ ולא נכנסו למילוני הסלנג שלהם, ומספרות על הווי הסבנטיז. הערכים מופיעים במקבץ מיוחד בספר "מחברות נתיבה". במקבץ כולו 520 ערכים.
אֶגֶה מֶגֶה מיצ'ינָיוּ. כינוי לגלוג ליוצאי הונגריה.
אוסקָר. כינוי לאדם גאה ללא כיסוי: "עוד לא קיבל פרס אוסקר וכבר הוא הולך כמו אוסקר".
אידישֶע טאטֶע. אבא דאגן ודביק, על תקן אידישע מאמע, מקובל בשיח הדתי.
איזֵן בועה. הלך לישון: "אני עייף, אני הולך לאזן בועה". הניב מתייחס כנראה לבועה במכשיר הפלס של עובדי הבניין, המתאזנת במצב מאונך.
אין לו פָּזָם אפילו לאַפְטֶר. כינוי לטירון. פז"ם: פסק זמן מינימלי. אַפֶטר: חופשת אחר צהריים.
אל תהיה סְטִיב. אל תרחף, חזור אל קרקע המציאות. בעקבות סטיב אוסטין, דמות בָיונית בסדרת טלוויזיה אמריקנית משנות השבעים של המאה הקודמת, שהיתה מסוגלת בין היתר לרחף באוויר.
בּוֹבּוֹ וחוּנטֶזָה. זוג נאהבים פרֶחִי, הביטוי היה נהוג במצפה רמון.
בַּלְדָק. חוסר סדר קיצוני. הלחם של "בלגן מבורדק". היה בשימוש במטה חזית הדרום.
בְּרומְבְּרוֹזָלֶה. ארי נמל. כדי לצוד אותו צריך להגיד: "ברומברוזלה בוא תפוס נמָלֶה, הנמלה תברח".
בַּרְתָמָן. אדם רחב גוף וגשמי. בעקבות מילה בערבית שפירושה צנצנת גדולה, מעוגלת וגסה.
בִּשְׁטְרִילְמָה? שאלת תמיהה, בעקבות "בשביל מה?"בשלוף! תגובה מיידית, אלתור.
חַפָּשׁ רָסָכּ. חייל חסר יוזמה באופו קיצוני, ראש קטן מאוד, ראשי תיבות: "חייל פשוט ראש סיכה".
השולח מוסיף תיאור: "תשים לו על הראש פקק של טמפו, ייראה כמו סומבררו".
חתיכה ג'ינג'ית. האור האדום ברמזור: "למה לי למהר, ממילא מחכה לי ברמזור חתיכה ג'ינג'ית".
טָרָש בָּטִיטוֹ. חייל חנון, חייל לא אהוב. בעקבות דמות במערכון של דודו טופז.
יחזקאל. כינוי לנער ספרדי, ההיפך מיורם.
יש לו חורים בקיבוץ והורים במכנסיים. משפט לגלוג על יוצאי גרמניה והמבטא המיוחד להם.
לא אוכל מסמרים ולא שותה נפט. כינוי לאדם הגון אך ממוצע, למלם (לא מריח לא מסריח).
לא צריך לנסוע ללבנון. כינוי גנאי הנאמר על מישהו, כלומר, הוא יותר גרוע מהשיעים הסונים והסורים יחד.
לוֹלִיק. אשמאי זקן. ח'תיאר ששם עינו בעיקר בלוליטות. בעקבות 'לוליטה', נערה מפתה בספרו של ולדימיר נבוקוב.
פרצוף צנע בלי אנטנה מיליונֶרית. בחורה שעירה, אחת שיש לה מיליון שערות ברגליים: "היא מיליונרית אבל אבא שלה מליאן".
מַרֵנַע. רובה ששימש באימוני הגדנ"ע. ראשי תיבות: מקל רועים נגד עיזים.
משנת תרל"ח. מימים קדומים. בהשפעת שירו של יורם טהרלב "הבלדה על משה יואל סלומון".
נוּריאל. כינוי לאדם רזה ובעל רגליים דקיקות. בעקבות חברת הגפרורים המובילה "נור".
נעלי טרקטור. נעליים בעלות סוליית גומי עבה וגסה, המשאירה עקבות עמוקים מקווקווים, בדומה לסימנים שמשאירות שרשראות הטרקטור.
עַכְּלָיָית. שוקיים יפים, בשפת השכונה הבוכרית בירושלים.
עַרְפָּיָת. עורף גברי שחור ומלא שערות, משפת השכונה הבוכרית הירושלמית.
עשה לי סנֶפְּלינג על הריסים. תגובה למי שנכנס יותר מדי לפרטיות, ושואל שאלות אינטימיות.
פֶּצֶק. פתקה, אישור, מקובל בשיח הדתי.
פרצוף צנע בלי אנטנה. אדם חסר אישיות, אחד שלא שווה כלום.
קומקומיסְט. טיפש, יש לו קומקום במקום ראש.
שעה טובה עם מֶנִי פאר. תשובה לגלגנית לשאלה 'מה השעה?', בעקבות תוכנית טלוויזיה משנות השמונים של המאה הקודמת.
שָׂפָם. תוספת המציינת שבח, דבר שעשוי טוב ואפשר להשתבח בו: "הצעיר הזה עושה קפה שפם".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם