הזירה הלשונית: למה נפתלי בנט כל כך פאתטי?
בתשדיר פרסומת תמים חושף אדיר מילר תת תרבות לשונית שחרטה על דגלה את המלעיל; נפתלי בנט חייב להפסיק עם ה"אחי" וכיצד נולדה המילה "סוציומט"?
בתשדיר הפרסומת של אדיר מילר לקופת חולים מכבי, מנסה אשתו של אדיר לשכנע אותו ש"הוא לא חייב לעשות את זה", כלומר, לצעוד על עקבים בתפקיד נערת הזירה. אדיר מסביר לה שצריך לדאוג ל"נופר" ול"שגיא". את שני השמות הוא מבטא במלעיל, וחושף התפתחות מעניינת בתרבות השמות העבריים. רוב השמות בעברית, כמו בשפה בכלל, הם במקורם במלרע, אבל רובם זכו להגייה במלעיל. אורה ורינה, ראובן ושמעון (ובעצם רוּבֶן ושימוֹן) נהגו במלעיל. הכינויים כנ"ל: אבי ורפי וגבי, ציפי ומוטקה ושלוימה, הכל במלעיל. הכלל הזה לא חל על שמות חדשים מהעשורים האחרונים. שמות נפוצים כמו שרון וענת, לירן וגלית ומאות אחרים נשארו בדרך כלל במלרע. כאשר אדיר מבטא נופר ושגיא, שני שמות מודרניים יחסית, במלעיל, הוא חושף תת תרבות לשונית המתעקשת למלעל גם את השמות האלה.
מה אתה אומר יניב?
מהי תת התרבות הזו? ד"ר ריקי בליבוים חקרה את מה שקרוי "הדיבור הפרֶחי", והציגה את מחקרה בכינוס "עברית שפה חיה", שנערך לפני כמה שבועות באורנים. בליבוים טענה בין היתר שמילעול שמות מודרניים הוא סימן היכר של דיבור פרֶחי. מי שנתנה לכך ביטוי היא הפרֶחה הטלוויזיונית לימור, במלעיל כמובן, שגולמה על ידי אורנה בנאי בסדרות "אקשן" ו"רק בישראל". בליבוים מצאה שהפרֶחה בסרטים ובתוכניות טלוויזיה מתאפיינת במילעול גורף של שמות פרטיים ישראליים חדשים. בסרט "שלאגר", שבו הושר לראשונה "שיר הפרחה" של עפרה חזה, עומדים שני בחורים ומביטים בה, ואחד אומר לשני: "וואלה סתכל גולן". גולן במלעיל, ואנחנו מזהים את השניים כבעלי סגנון פרֶחי. בסרט "אביבה אהובתי" המייצג שפת פריפריה חוזרת התופעה: "מה קרה לך, אופיר?", "אתה עוד צעיר, אלון"; "תעשי לי טובה, אושרת"; אצל לימור-בנאי אפשר לשמוע משפטים כמו "מה עם מורן?", "מה אתה אומר, יניב?" אז אדיר (במלעיל) לא לבד, וגם לא נופר ושגיא.
אחי, אתה פתטי
אלי ישי יצא בפייסבוק שלו בסטטוס לשוני: "די לשימוש הפאתטי במילה אח. זה שמשתדל להכניסה בכל הזדמנות לא יודע כנראה את שטומנת בחובה". בנט, שהפך את "אחי", "אחים שלי" ונטיות נוספות ללב הקמפיין שלו לא הגיב, אבל ישי צודק. השימוש האינפלציוני במילה "אח" עבר את גבולות הטעם הטוב. צריך לומר שבעברית "אח" אינו רק אח ביולוגי אלא גם חבר, וכך הדבר גם בשפות אחרות.
הביטוי "אחַי ורעַי" מופיע בספר תהילים, דוד מקונן על יהונתן במילים "צר לי עליך אחי יהונתן", ומהמילה "אח" נוצרה המילה "אחווה" מספר זכריה, ממש כמו brotherhood האנגלית, Bruderhof הגרמנית ו-fraternite הצרפתית. אפילו הפנייה הישראלית "אחי" מופיעה כבר בתנ"ך, כאשר יואב הפונה לעמשא אומר "השלום אתה אחי". שם זה נגמר רע, מעיו של עמשא נשפכו מחרבו של יואב. אלא ש"אחי" הפכה קלישאה מעצבנת, דבק מילולי המטייח בקושי על שסעים ומחלוקות. אפשר להבין גולנצ'יק א' הפונה לגולנצ'יק אחר ב"אחי" שלוש פעמים באותו משפט. בפוליטיקה זה באמת פאתטי.
מיהו סוציומט
סערת התיוגים בבית הספר רבין בכפר סבא לא שככה. הביטוי הסתום ביותר הוא דווקא "קטע עם בנים", כלומר, הנערה אוהבת להתרועע עם מי שאינן בנות מינה. זה טוב או רע? בכל מקרה, "להיות בקטע" הוא דווקא קוד הומוסקסואלי. ציון גנאי אחר תוצרת המורה העברייה הוא "סוציומט". סוציומט הוא תרומת העברית הישראלית למדרג ההפרעות החברתיות. הוא גירסה של "סוציופת", מונח מתחום הפסיכולוגיה הקלינית, המתייחס לאדם אנטי-סוציאלי ונטול חוש מוסרי. מהיכן הגיעה 'מאט'? היא תרומת הקללות ברוסית שנקלטו בעברית, המסתיימות במאט, שפירושה ברוסית אמא. כאלה הן קיבינימט (האהובה על ארקדי גאיידמק) או יוטפויומט. אלה קללות בוטות במיוחד, המתייחסות לאמא בהקשרים מיניים. 'סוציומט' נועד לעדן מעט את 'סוציופת', מה שיצא לנו הוא קללה רב לשונית.
הכלח והמדוכה איבדו את הצפון
יוש בן מאיר שואל: הביטוי "אבד עליו הכלח", אני מכיר את משמעותו, אבל מהו אותו "כלח"?
המקור באיוב הוא "אבד עליו כלח". המילה כלח היא מילה סתומה, שזכתה לפירושים רבים: כוח, נעורים, זקנה, קציר ועוד.
יוש בן מאיר שואל עוד: מה זו "מדוֹכה" בביטוי "לשבת על המדוכה"?
בתלמוד הבבלי כתוב: "מעיד אני עלי שמים וארץ, שעל מדוכה זו ישב חגי הנביא" (ת"ב יבמות טז א). 'מדוֹכה' היא מילה מקראית שהוראתה מכתש, ומכאן שהדימוי מתייחס למפגש כתישה במכתש, הדורש זמן רב. על פי השערה אחרת פירושה מקום, בעקבות ארמית: דוך, דוכתא. במינוח הצבאי מדוכה היא גליל להכלה או שיגור של חומר נפץ.
יוש בן מאיר שואל עוד: מה מקור המילה "צפון"?
המילה צפון מופיעה בנוסח קרוב גם בארמית ובאוגריתית. רוב החוקרים סבורים שהמקור הוא בשורש צפ"ן, צפון הוא "האזור הנסתר והאפל", אך יש שסבורים שהוא בא מהשורש צוף, וכאן צפון פירושו "ארץ הים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם