הזירה הלשונית: איך אומרים גלעד שליט ברבים?
החייל עצמו אמנם שוחרר, אך הביטוי "גלעד שליט" הפך שגור בפי העם הישראלי והפלשתינאי כאחד. במיוחד בצורת הרבים שלו. וגם: איזה ספר נכתב בסמארטפון עם כפפה?
הריבוי "גלעד שליטים" נפוץ בשיח שלפני השחרור גם בימין הישראלי כהפחדה בפני חטיפות נוספות, וגם מהצד הפלסטיני. הצורה המיודעת "הגלעד שליט" נשמעה בעיקר בימי שביו כביטוי זלזול או כעס. הביטוי "הגלעד שליט של" נשמע עד היום בתקשורת כשמדובר על חטיפה, בריחה והיעלמות, וגם על נושא המטריד את סדר היום. דוגמאות: "ג'קי (אדרי) הוא הגלעד שליט של המאבק החברתי"; " סקובל הוא הגלעד שליט של גוגל פלאס. אי-אפשר לברוח ממנו"; "הנאנסת של האתמול היא הגלעד שליט של המחר".
הציטוט מדברי עבאס תורגם בכתוביות ובעיתונות, אבל מי שהאזין למקור שמע את עבאס אומר "שוואליט". זהו ריבוי שבור ערבי של השם "שליט", וגם הוא מראה איך הפך שליט מושג ומונח לשוני בשני הצדדים. הריבוי השבור מוכר לישראלים בביטויי סלנג כמו "דאווין", שהוא קיצור של "דוואווין", ריבוי שבור של "דיוואן"; ו"מנאייק", ריבוי שבור של "מניאק", המוכר מתפילות השחרור של החייל המצוי, "עוד חודשיים למנאייק".
מור דיעי שייך לקבוצה קטנה אך עקשנית של חובבי ספרים מושבעים, הנוהגים לאסוף ספרים לבתיהם מכל הבא ליד. הוא גם מקיים ברשת פודקאסט העוסק בנושאי רוח ותרבות. לכבוד שבוע הספר אנו מביאים את מילון אוספי הספרים של מור וחבריו, לתפארת הספר העברי.
אוי, זה חדש מדי. סירוב לקריאה בספר מכיוון שהתרגום חדש מדי, בזמן שניתן למצוא תרגום ארכאי וישן
אחרי שאסיים את מלחמה ושלום. כאשר מוצע למי מאיתנו ספר שהוא לא רוצה לקרוא הוא אומר: "אחרי שאסיים את מלחמה ושלום", כלומר, אף פעם.
בין ספרים למיטיבי לכת לספרים למיטיבי לסת. כינוי למדפים ההולכים ומתמעטים בחנויות ספרים בהם ניתן למצוא פרוזה טובה, בין ספרי הבישול לספרי התיירות.
בעל אימפריה. כינוי לבעל ספריה עשירה. הביטוי "אימפריה" מגיע מאלברטו מנגל, הטוען בספרו "תולדות הקריאה" כי אדם בעל ספרייה רחבת ידיים דומה לבעל אימפריה רחבת ידיים. הוא לא חייב להיות נוכח כל הזמן בכל פינות האימפריה כדי לדעת שהיא שלו. מספיק לדעת שהיא קיימת.
גריפֶּר. כינוי לתופסן שבו משתמשים אספנים לשליית ספרים מתוך פחי מיחזור, העומדים מחוץ לחנות "סיפור חוזר" ברמת גן.
הוקלד בסמארטפון עם כפפות. כינוי לספרי שירה מודרנית, המכילים שירים בעלי שורות קצרות, לא מחורזים, לרוב בהוצאות עצמאיות.
הסֵייל של אריאלה. כינוי למכירת עודפים מבית אריאלה בשלושה שקלים. הסייל מתקיים בכל יום שלישי הראשון של ספטמבר, דצמבר, מרץ ויוני.
כאן קבור ביאליק. כינוי לפינות הנידחות בחנויות ספרים בהם ניתן עוד למצוא עוד כתבים של ביאליק, אלתרמן או עגנון.
הרצל וגרטל. כינוי לספרי ילדים משנות החמישים, בהם מודגש האתוס הציוני. כולם מניפים דגלים, לבושים בחאקי וחובשים כובע טמבל.
השכָּלָציה. תיאור מצב בו אדם קורא ספרי עיון רבים, עד לרמה של קריאת חומר מקצועי ושימוש בביטויים מאותו התחום. הלחם של אֶסקלָציה (הסלמה) לבין השכלה.
טסוונדוֹקוּ. קניית ספרים מבלי לקרוא בהם, השארתם על מדפים או שידות. מיפנית.
יש לי סֶריָה! קריאת שמחה כאשר מישהו מסיים לאסוף את כל הספרים שכתב אותו מחבר.
מחבר מתאבד. כינוי לספר אפל ומדכא, ממנו ניתן להסיק בוודאות כי המחבר היה שרוי במצב רוח דכאוני כאשר כתב אותו, והוא מעוניין לאמלל גם את קוראיו.
מישהו קשקש עליו בעמוד הראשון. ספר חתום בידי המחבר, שווה הרבה כסף.
מריץ שורות. קורא ברפרוף. הביטוי לקוח מתחום הסמים.
נְטורי כַּרְטא. כינוי לאנשים השומרים אטלסים ישנים ולא מעודכנים.
סופת פרקים. מצב שבו קורא מסתער על ספר בקריאה רציפה.
עכשיו נשאר לערוך עותק מהודר של "כל כתבי ג'ינג'י". תגובה שגורה כאשר מתגלה שמפרסמים בכרך אחד את "שר הטבעות", או את כל ספרי "נרניה".
פוסט מירסקי. כינוי לעידן החדש של תרגומי ספרים מרוסית, על שם המתרגמת נילי מירסקי. לפניה רוב התרגומים היו ארכאיים ובעלי שפה מסורבלת.
גיליון מספר 9 של "הו!" בעריכת דורי מנור יצא לאור. הוא עשיר ומרגש, ומעיד שיש לשפה העברית וליצירה בעברית גם המשך וגם עתיד. פותח את הגיליון עומר ולדמן, משורר בן 19, שהצמית אותי לכיסא, ועוד נשמע עליו.
בין היתר מופיעים ב"הו!" כמה מקבצים של מה שקוראים העורכים "שירי-שיחה דוקומנטריים". שיר דוקומנטרי מתעד שיחות חולין במרחב הציבורי או הפרטי. הרצף והארגון השירי של השיחה מחלץ ממנה אמירה חדשה, וחושף בו זמנית את הבנאליות שלה. לצד שירים דוקומנטריים מתורגמים משפות שונות, כתבה סיון בסקין, אחד הקולות המבטיחים ומקיימים של השירה החדשה ומעורכי "הו!", מחרוזת דוקומנטרית משלה, ואפילו מחורזת. ולהלן טעימה. שני בעלי חנויות משוחחים על ספורטאים מפורסמים, אחד מהם מצביע על טלוויזיה:
"הנה תראה", "מי?", "פֶדֶרֶר מול בֶּדְריך/ אפילו הם יודעים שאין מרשם// נגד הזמן. שעוד שנתיים, ארבע/ יתחילו להפסיד, להיעלם./ אתה יודע איך אמר לי אבא:/ צעיר חירש, והזקן אילם."// "אני לא מת על טֵניס. תן לי קולה/ אחי, אני צמא, נהיה פה חם."/ "תשמע, עשה בשכל גוורדיולה./ צעיר, צעיר, אבל בחור חכם".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם