לא שיר אהבה פשוט: איה כורם בדרך אל החופש
עם תרעומת על חוסר השוויון בין האמנים לחברות התקליטים וגם על ייצוג הנשים הדל במצעדים, איה כורם מנסה לקדם חוק שיזמה, משתתפת בועידת נשים וקריירה ולא שומרת דברים בבטן, גם אם מפחיד להתמודד איתם. ויש גם אלבום חדש שממתין לרגע הנכון
עוד כותרות ב-nrg:
תעודה? 9 חודשים ובייבי בום במבחן המציאות
מופרע עם כבוד: אלקנה מרציאנו פותח את הלב
הזירה הלשונית: לכל מי שמאס בכדורגל הישראלי
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"מבחינת התחושה שלי, 'הקלה' זו מילה שלא מתחילה אפילו לתאר את זה", היא משיבה כשאני מציינת זאת בפניה. "אם אני אגיד לך", היא מהססת לרגע ותרה אחר המילים המתאימות, "שאני מרגישה שהוסר מעל הכתפיים שלי משא מאוד כבד, זה יהיה יותר מדויק".
לפני כחודש וחצי כתבת באתר שלך: 'אני כמעט לגמרי לבד במלחמה הזו. אבל זה טבעי, אני מניחה. אף אחד לא ממש יכול להבין'. לא הייתה לך תמיכה מהחברים, מהקולגות?
"צריך להפריד בין איזשהו מעגל אישי של אנשים שאני אוהבת ושאוהבים אותי חזרה, שהתמיכה שלהם היא מובנת מאליה, לשמחתי, ובין קולגות שיכולים לבחור אם לעשות את הצעד הזה ולהעמיד את עצמם בסיטואציה הזאת שבה הם במאבק, במלחמה. אני לא יכולה להאשים אף אחד שמפחד לעשות את זה – אתה עומד מול האנשים הכי חזקים בתעשייה הזאת, זה פאקינג מפחיד!
"אני מתארת לעצמי גם שאף אחד לא ישכח לי את זה. זה לא שהסיפור הזה הולך להיגמר וכולם יעמדו עכשיו בתור להחתים אותי. את יודעת, עכשיו אני זאת שעושה בעיות. כל המאבק הזה, זה לשלם מחיר וזה להשקיע הרבה מאוד אנרגיה במלחמה שלא בטוח שננצח בה. אז אני לא יכולה להאשים אף אמן אם לא תמך בי בעניין, למרות שיש הרבה אנשים שנמצאים במצב הזה בדיוק כמוני – לא מזמן פגשתי בחורה שסיפרה לי שהחתימו אותה ל-25 שנה בחוזה שבו היא מקבלת 25 אחוז מהרווחים".
זה משהו שקורה לך לעיתים קרובות? אמנים מתחילים רואים בך דמות שיכולה לשמש כאוזן קשבת, אולי כיועצת, ופונים אלייך בבקשת עזרה?
"כן, זה קורה, אנשים מבקשים את עצתי ועזרתי, אבל הבעיה היא שלרוב היוצרים בישראל אין את היכולת והכסף ללכת כל כך רחוק עם המאבקים שלהם. אמנם אני יודעת היום הרבה מאוד על מערכת המשפט ועל איך שהיא מתנהלת, ויכולה לספר ולתאר, אבל העניין של ללכת, לקחת עורך דין ולהילחם על החופש שלך, עם כמה שזה נראה נורא מתבקש, זה דבר שעולה המון כסף, ולכן להרבה אמנים, ובעיקר מתחילים, אין אפשרות כזאת".
לאותם אמנים מתחילים את מנסה לסייע באמצעות הצעת חוק שיזמת, ומטרתה להסדיר את אופי החוזים הנחתמים בין חברות התקליטים לאמנים ולהגדיר את תקופת התחייבות מצומצמת יותר.
"הצעת החוק הזו היא דבר שיזמתי כדי לוודא, או בעצם לנסות לוודא, כי זה עוד רחוק מקו הסיום, שזה לא יקרה לאנשים אחרים", כורם משיבה. "היא לא רטרואקטיבית, ולכן היא לא תשפיע בשום צורה עליי או על אנשים אחרים שכבר חתומים, אלא על אמנים שטרם חתמו עם חברות תקליטים.
"אבל, אני לוקחת בחשבון שיש סיכוי גבוה שלא תהיה פסיקה תקדימית בעניין הזה במדינת ישראל, כי לרוב האמנים אין את היכולת הכלכלית, כמו שאמרתי, להגיע לבית משפט ולהילחם על החופש שלהם, וגם בגלל שהנטייה של בתי משפט בישראל היא שהצדדים יפתרו את הדברים בינם ובין עצמם, כי יש עומס מאוד גדול על המערכת. כך שכל עוד אין פסיקה תקדימית, אנשים ימשיכו להחתים אנשים אחרים באופן הזה".
מה גרם לך בתחילת דרכך לחתום על חוזה ל-18 שנה בתנאים שעליהם חתמת? תמימות מסוימת? הרעב להצלחה?
"כשאתה אמן מתחיל, אתה נמצא בעמדה או של חולשה או של חוסר ניסיון, אתה רוצה לעבוד ולעשות מוסיקה, ויש אמנם המון אפשרויות לאמנים לעשות אלבום לבד, אבל יש הרבה אמנים, ואני אומרת לך את זה בתור מישהי שעשתה שני אלבומים לבד, שלא מסוגלים לקחת את המשימה הזאת על עצמם, יש אנשים שיודעים לעשות מוסיקה – וזהו. לעשות אלבום לבד זו אופרציה משוגעת, שאתה צריך בשבילה הרבה מאוד כסף, ואם אין לך יכולת לגייס את הכסף הזה או לנהל את האופרציה הזאת, אתה פשוט בנאדם מאוד מוכשר, שלא בטוח שהולך להיות הדבר הבא במדינת ישראל.
"אז במצב הזה, כשיש בנאדם שבא אליך ואומר לך שהוא מאמין בך ומוכן לשים עליך כסף, ויש שורה של אמנים מכובדים שחתמו על החוזה הזה בדיוק והצליחו מאוד, אתה שואל את עצמך אם הבנאדם הזה נראה לך הגון או לא, ואם הוא נראה לך הגון באותו רגע, אז אתה הולך על זה, אין לך יותר מדי ברירות. זה לא שיש לך בישראל עשרות חברות תקליטים, ואתה אומר 'טוב, אם זה לא יסכים, אז ההוא כן, אם אני אנהל משא ומתן על התנאים, יסכימו לשנות אותם'. זה לא עובד ככה, אם הייתי אומרת את זה, היו אומרים לי 'לכי קיבינימט! יש אלף אחרים כמוך, אני יכול לזרוק שקל ברחוב ואני אמצא אלף כמוך'. אז התחושה הזו, שמבין כולם לך הציעו ולאחרים לא, היא תחושה ששווה הרבה מאוד כסף".
כש"עננה" פנו אלייך כבר כתבת שירים לחברייך מ'רימון', למשל. עדיין הרגשת שאת צריכה לקחת את ההזדמנות הזו בשתי ידיים?
"נכון, כבר כתבתי שירים, אבל מעט, ובשלב ההוא הניסיון התעסוקתי הקודם שלי היה בכלל מלצרות ומשלוח פרחים. וכמוני רבים אחרים. אז כשזה מגיע, אתה שואל את עצמך 'מה אני מוכן לעשות כדי שזה יצליח?' ובהרבה מאוד מקרים, התשובה היא 'הכל'.
"חשוב לי להגיד שבאותה מידה יכול היה להיות מצב שבו הייתי חותמת על חוזה כזה והייתי מרוצה. זאת אומרת, זה לא שרציתי לצאת מהחוזה הזה כי לא הרווחתי מספיק כסף, או פתאום אמרתי 'למה חתמתי ל- 18 שנה?', אלא שהיו ביני ובין חברת התקליטים חילוקי דעות מהותיים שלא אפשרנו לנו יותר לעבוד ביחד.
"ובסיטואציה כזאת, שיכולה לקרות לכל אחד, גם אם זה חוזה ל-10 שנים, שנשמע יותר סביר, או ל-7 שנים, אתה לא רוצה שיקפיאו אותך, יכניסו אותך למגירה ויגידו לך 'טוב, ביי. בעיה שלך, אתה לא יכול לעשות מוסיקה, כי אתה יכול לעשות את זה רק איתנו'. חוסר האיזון המשווע הזה בין שני הצדדים הוא לא משהו שיכול להתקיים במדינה דמוקרטית, זה פשוט לא הגיוני. מבחוץ זה נראה לאנשים כאילו אמנים הם החזקים במערכת היחסים הזאת. זה נראה כאילו אם אתה אמן, אז היצירה שלך היא זו שמסובבת את כל הגלגל הזה, אבל מערכות היחסים האלה הרבה פעמים כוללות משהו אחר לגמרי, משהו מאוד לא שוויוני, מאוד מפחיד".
מה תייעצי ליוצרים בתחילת דרכם, שעדיין אינם מכירים ומבינים את דרכי ההתנהלות של תעשיית המוסיקה?
"אי אפשר באמת לייעץ לאף אחד שום דבר, כי היכרות עם התעשייה הזאת זה משהו שלוקח הרבה מאוד שנים. לקח לי חמש שנים להבין שאני רוצה לעשות אלבום לבד ועוד ארבע שנים אחר כך כדי להבין איך זה עובד. זאת תעשייה שאי אפשר ללמוד אותה בהחלטה, אלא צריך פשוט לקפוץ למים. וכל המטרה של החוק הזה, היא לאפשר את הקפיצה הזאת. אנשים כן אמורים לחתום עם חברות תקליטים, להיות במערכת יחסים של אמן ומשקיע, ליצור בתמיכה של כל מיני גופים, פשוט לא הגיוני שהם יהיו עבדים. את יודעת מה? בעצם, יש עצה שאני יכולה לתת לאמנים מתחילים - תגיעו לדיון בכנסת ב- 24 בנובמבר, ותתמכו בחוק שאני מנסה ליזום כאן, כי הוא יגן עליכם".
על המחשב של כורם כבר ממתין אלבומה החדש, רביעי במספר, ממנו כבר שחררה שלושה סינגלים, אך היא אינה ממהרת להוציא אותו.
"זה לא אלבום שמח במיוחד", היא אומרת כאשר אני שואלת אותה באיזה אופן השפיעה הסאגה המשפטית על תכני האלבום ועל הסגנון. "אני יכולה להגיד לך שאני מאוד אוהבת אותו, ואני לא יודעת בדיוק מתי ואיך הוא ייצא, אולי פשוט אשחרר אותו לרשת. אני מקווה שהוא יהיה רלוונטי כשייצא".
מבחינת המקום הרגשי שבו תהיי?
"כן, בדיוק. אני לא יודעת אם אני ארגיש, כשכל זה יסתיים, שהאלבום באמת ייצג אותי באותה נקודת זמן. אבל זה יקרה, הוא ישתחרר. אני גם מנסה מאוד להתחיל כבר לעבוד על הפרויקט הבא, ושהוא יהיה מוכן כמה שיותר מהר. את יודעת, אמן חייב את הדבר הזה, הוא לא יכול להחזיק משהו בבטן שלוש, ארבע, חמש שנים בלי להוציא אותו החוצה".
מחר (שני) תינתן לכורם במה שעל גביה תוכל להוציא החוצה את כל מה שהיא אולי שומרת בבטן. כורם תיטול חלק בועידת נשים וקריירה לצד לימור לבנת, איילה חסון ובעלות עמדות בכירות נוספות מתחומי עשייה שונים. הועידה תתמקד בפערי השכר בין נשים וגברים.
פערי שכר בין המינים הם תופעה שקיימת גם בתעשיית המוסיקה?
"לא קיימים פערי שכר, אבל קיימים פערים אחרים שמטרידים אותי מאוד", אומרת כורם, וניכר שהנושא קרוב ללבה. "יש ייצוג מאוד דל של נשים במצעדי הפזמונים, בפסטיבלים
למה את חושבת שזה כך?
"אני ממש מחכה שיבוא האנתרופולוג שיחקור את זה יחד איתי", היא מחייכת. "זה בדיוק כמו שאין הרבה מנהלות בכירות או פוליטיקאיות - העולם הזה הוא עולם שיותר קשה לשרוד בו כשאת אישה, עולם מאוד גברי וכוחני. כשאת אמנית עצמאית, על אחת כמה וכמה".
לצורך הדיון, אבוא עכשיו ואומר לך שבשונה מתחומי עיסוק אחרים, במוסיקה יש עניין של טעם, שנקבע גם על ידי הציבור ולא רק על ידי קובעי הטעם הרשמיים. את חושבת שהציבור עצמו מעדיף מוסיקה שנוצרת ומבוצעת ע"י אמנים גברים?
"אני חושבת שהטעם הישראלי הוא טעם גברי. תחשבי רגע על משהו - הסיכויים שאת תלכי עם בן הזוג שלך להופעה של דודו טסה גדולים יותר מאשר שתלכי איתו להופעה של אתי אנקרי, לא? רוב האמנים המצליחים שלנו הם גברים, ורוב האמנים שיגיעו לרשימות מצעדי הפזמונים הם גברים, וזה לא שחסר אמניות איכותיות ומוכשרות, שזה ככה", היא מוסיפה בתרעומת.
יום לאחר הכנס, תופיע כורם בבית היוצר בנמל ת"א לצד כמה מאותן אמניות מוכשרות - שירי מימון, מיקה קרני, אביגיל רוז ומוסיקאיות נוספות, בהרכב שכולו נשי. "תעלה על הבמה רשימה מאוד ארוכה ומכובדת של אמניות שאני באופן אישי מאוד אוהבת", מספרת כורם בהתלהבות. "כל אחת מאיתנו תבצע כמה שירים ויהיה פשוט מקסים".
במידה והערב לא היה מתוכנן כערב של נשים יוצרות, את חושבת שהרשימה הייתה נראית אחרת ומאופיינת בייצוג נשי מועט?
"זה בהחלט מה שהיה קורה. ואולי אפילו מצב הפוך, בו כל המופיעים הם אמנים גברים", היא אומרת, ובכך מותירה אותנו עם לא מעט חומר למחשבה.
איה כורם תופיע בערב נשים יוצרות ומבצעות שייערך ב- 11.11.14 בשעה 20:30 בבית היוצר, האנגר 22, נמל ת"א. עוד יופיעו: שירי מימון, דיקלה, מיקה קרני, אהובה עוזרי, מאיה אברהם, נסרין קדרי, צרויה להב, מיקה שדה, אביגיל רוז, מאיה בלזיצמן, תלמה אליגון-רוז, מורין נהדר ודנה ליקוורניק.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם