תחנות תרבות עם דרור ויידמן
מה גרם לו להפסיק לאכול בשר? למה התאהב בכלי נשיפה? איך הגיע לכתוב לגורי אלפי ואיך זה מתקשר למונטי פייתון? דרור ויידמן ("שממל", "מצב האומה", "קופי המקלדות") פורס חמש תחנות תרבות בדרך להצלחה, מאחורי ולפני הקלעים
כשכוורת התאחדו בשנת 90 כבר הייתי רק בן שמונה. לא באמת ידעתי מה זה כוורת, רק ידעתי שהאחים הגדולים שלי מתלהבים ממשהו, וכשהאחים שלך מתלהבים ממשהו גם אתה מתלהב.
עוד כותרות ב-nrg:
האקרים גנבו את התסריט החדש של בונד
איזו דמות בהארי פוטר רולינג מצטערת שהרגה?
לראשונה מזה שנים: טקס מלכת היופי לא ישודר בטלוויזיה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
היה ערב אחד ספציפי שבו גם התחלתי ממש לאהוב את כוורת. זה היה בערב ראש השנה, חזרנו בדיוק מארוחה משפחתית וגילינו את כלבת הזאב שלנו, ג'ודי, כשהיא תקועה בתוך אדנית גדולה ולא מצליחה לצאת. הסיבה שהיא נכנסה לאדנית הייתה כדי לטרוף שלושה אפרוחים קטנטנים שניסיתי לגדל. אני ישר פרצתי בבכי, האחים שלי לקחו אותי לסלון והשמיעו לי את "גוליית" כדי לעודד אותי. זו הייתה הפעם הראשונה ששמעתי את השיר. את הבכי החליף צחוק, ואת הצחוק החליפה התחושה שאני רוצה להכיר עוד ועוד מהדבר הנפלא הזה. אחרי שנתיים הפסקתי לאכול בשר, אבל לא לשמוע כוורת.
קונסרבטוריון נס ציונה
זה המקום שבו ביליתי את רוב שעות אחר הצהריים של שנות ההתבגרות שלי. שם למדתי מה זו מוסיקה, שם הכרתי את החברה הראשונה שלי, ושם, בעצם, נוסדה
רוב חברי ההרכב (המקורי) הכירו כבר בקונסרבטוריון. הייתה הופעה ספציפית אחת שאלכס פיאלקו, המנהל של הקונסבטוריון, החליט שהוא מארגן סוג של ביגבנד, רית'ם מלא זמרות ונשפנים, הרכב שבו מעולם לא לקחתי חלק כי עד אז התעסקתי בעיקר במוסיקה קלאסית.
ניגנו את Unchain my hart של ג'ו קוקר. אני עשיתי כוראוגרפיה לנשפנים (עם תנועות שגנבתי מהבלוז ברדרז), הכרחתי את כולם לעלות בכובעים ומשקפי שמש (כנ"ל), ופעם ראשונה הרגשתי שנתתי שואו אמיתי (להורים שבאו להופעה, אלא למי). מאותו רגע חיפשתי את הסאונד הספציפי הזה - רית'ם בועט ובראסים חזקים. שזו בעצם שממל.
מונטי פייתון
כמו כוורת, גם מונטי פייתון היו חלק ממני מאז הילדות. אהבתי לראות את הגביע הקדוש לפני שבכלל הבנתי אנגלית, פשטו כי היו בו קרבות ואבירים. כשכבר הבנתי אנגלית זה הפך להיות בשבילי ההומור האולטימטיבי. אני זוכר פרצי צחוק ודמעות בלתי נשלטים כשישבתי עם חברים למרתון מונטי פייתון (ובעיקר בספאם סקאץ'), זו היתה גאונות בלתי נתפסת בשבילי: דמויות יורדות מהאוויר לבית קפה מלא בוויקינגים שמתחילים פתאום לשיר... מה? איך? למה? ואיפה אני נרשם לזה?
ההולכים בחושך
כשהייתי בן 16 נלקחתי לראות את "ההולכים בחושך" של חנוך לוין במסגרת אירוע התרבות החצי שנתי שאמא שלי הייתה יוזמת עבור כל המשפחה (השתתפות חובה). אז לא ידעתי מי זה חנוך לוין, אבל ידעתי שתאטרון זה נחמד. יצאתי מההצגה המום, חשבתי לעצמי תוך כדי - "כזה אני רוצה לעשות". ככה התגלגלתי אחרי כמה שנים ללימודי תיאטרון באוניברסיטה (רציתי להיות מחזאי אבל הבנתי שלא כל איש קירח ופולני הוא בהכרח חנוך לוין), ולמפגש עם ראש החוג דאז נורית יערי. באחת הפגישות במשרדה, כשסיפרתי לה שכל מה שניסיתי לעשות עד היום נכשל, היא אמרה - מצוין, חייבים להיכשל לפני שמצליחים. מאז אני מקפיד להמשיך ולהיכשל.
גורי אלפי
לעבודה עם גורי אלפי הגעתי בעיקר כי שני חברים שלי, מאיה סובול ואיל אפטר, עזבו את "מצב האומה" לתכנית אחרת והשאירו את גורי ללא כותבים לעונה השנייה של התכנית. אני כתבתי באותה התקופה לליאור שליין שהמליץ לגורי לנסות אותי. הגעתי לכתוב לגורי כשאני מאד חסר ביטחון ביכולות שלי, ידעתי שאני יכול להצחיק אבל חששתי שאף אחד לא מבין באמת מה אני רוצה, ושאולי הכתיבה הקומית בטלוויזיה היא לא באמת המקום בשבילי.
העבודה עם גורי הייתה סדנה מאד דחוסה בהומור. אם השנים שעבדתי עם שליין למדו אותי הרבה על איך מנסחים וואן ליינר מושלם, גורי לימד אותי איך זורקים את כל החוקים לפח ופשוט הולכים על צחוק, מקוריות והפתעה. פתאום מצאתי את עצמי כותב מונולוגים ארוכים, נונסנס סטייל מונטי פייטון, מאמרי דעה נוקבים, ובדיחות סטאר טראק שלא חשבתי שיהיה מישהו בעולם שירצה לקבל. זה היה משחרר, זה עדיין מאתגר, וזה מכוון אותך למקום של חיפוש תמידי אחרי החדש והמהנה. זו גם הסיבה שהקמנו (ביוזמת גורי) עם כותבים וחברים נוספים את קופי המקלדות, קבוצה שהמטרה העיקרית שלה היא ליהנות מההומור והעשייה בלי שום מגבלת רייטינג ותוכן. המטרה המשנית שלה, אגב, היא להילחם בפחמימות. ולהפסיד.
האלבום החדש של שממל ראה אור החודש ויושק בהופעה חגיגית בערב נר ראשון של חנוכה, ה-16.12.14 במועדון הבארבי בתל אביב.
הופעות נוספות לרגל יציאת האלבום:
18.12.14 - פסטיבל "צלילים במדבר" בשדה בוקר
19.12.14 - החלוץ 33 בבאר שבע (מופע צהריים)
27.12.14 - הג'אם בעכו
8.1.15 - וונדרבר בחיפה
אהבתם את שיר הערק? קבלו את שיר הישבן
ממי שהביא לכם את ברלין: קבלו את איסטנבול
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם