3 מיליון יפנים עושים מדי יום אהבה לפי שעה
חדרים מעוצבים בסטייל לא שגרתי, מיטות מסתובבות, מכונות לרכישת אלכוהול וקונדומים ואפילו רום סרוויס עם תחתונים סקסיים: 37 אלף מלונות האהבה הפזורים ביפן מאפשרים לאזרחי האומה השמרנית להגשים פנטזיות מיניות ולברוח מהשגרה
עוד כותרות ב-nrg:
המצעד האלטרנטיבי של 2014
אלבומי השנה 2014
הסדרות שעשו לנו את השנה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בכל אחד מהחדרים האלו תוכלו למצוא מכונות שדרכם תרכשו אלכוהול או קונדומים, ואם תהיו זקוקים לתחתונים סקסיים אז שירות ה"רום סרוויס" ישמח להקפיץ לכם אותם בדיסקרטיות אל תוך החדר. מה שנשמע כמו התחלה של סרט פורנו, הוא למעשה אוסף סיפורים קטנים ואנושיים על בני אדם שנואשים להרגיש חופשיים.
''מלון האהבה''
באדיבות יס
"מלון האהבה", סרט דוקומנטרי ששודר אמש בערוץ yes דוקו ועוקב אחר תופעה הולכת ונעלמת ביפן, מתמקד במלון אהבה אליו מגיעים עשרות זוגות מדי יום בכדי לברוח מהעולם האמיתי. ברחבי יפן מפוזרים כ-37,000 מלונות שכאלה, ומדי יום מבקרים בהם כ-2.8 מיליון יפנים. זהו שער לעולם מקביל של חופש מיני, והמחיר לפי שעה. הסרט עוקב אחר חלק מאורחי המלון שהסכימו להיחשף: איש עסקים שנהנה ממשחקי סאדו-מאזו, שני גברים שבורחים מהאיסורים שחלים עליהם בציבור, ואפילו זוג גמלאים שזקוקים לשבירת שגרה בחיי הנישואים.
"מלון האהבה" הוא אכן סרט מציצני מאוד, אך היופי בו הוא כי הוא אינו משפיל את גיבוריו או מנצל את הכנות שלהם ולכן מאוד קל להזדהות ולהתרגש מהדמויות המתחלפות.
הסרט כולו נע על הגבול שבין חופש לסטייה, בין משחקי תפקידים לאורגיות ולחליפות עור וקשירות, אבל מה שנראה כמו נווה מדבר של מיניות חסרת רסן הוא למעשה מקלט בטוח מפני המתרחש בחוץ. לכל אורכו של הסרט, "משטרת הבידור" מטעם הממשלה נוקטת בסנקציות כנגד המלונות, מאלצת את בעלי המלון להוציא אלמנטים מיניים מהחדרים השונים, אוסרת על מסיבות ריקודים אחרי השעה חצות. התרבות היפנית השמרנית מובילה את האנשים הקטנים לחפש בקדחתנות אחר המקלט היחידי שבו אין חוקים, אין הגבלות וכל אחד יכול להיות מי שהוא בוחר להיות. האיסורים החוזרים ונשנים הופכים את הסטייה, כביכול, לקריאת מרד מעוררת השראה, כנגד כל המוסכמות.
אף אחד לא נורמלי. ''מלון האהבה''
באדיבות יס
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם