"ספר שאינו מזוהה עם השמאל לא יזכה בפרס"
הסופר גבריאל בן שמחון, שספרו "המרוקאי האחרון" לא נכנס לרשימה הקצרה לפרס ספיר, מספר מדוע הוא אינו מופתע: "הרי רק סופרים הנמנים עם מחנה השמאל ראויים לזכייה בפרסים ולתרגום. האם אפשר שאלוהים חילק חכמה רק לאנשי השמאל? האם לא חנן את האחרים בכלום?"
במקביל לטענותיו של הסופר ישי שריד כי ספרו "השלישי" לא נכלל ברשימה הקצרה של פרס ספיר לספרות בגלל הביקורת שמובעת בו כלפי השלטון והדת, ושל סופרים נוספים שספריהם עוסקים בנושאים פוליטיים שנויים במחלוקת ועל כן נותרו מאחור במירוץ לפרס היוקרתי, פנינו לסופר גבריאל בן שמחון, שספרו "המרוקאי האחרון" אף הוא נכלל ברשימה הארוכה של הפרס אך לא העפיל לחמישיית המועמדים הסופית, בבקשה לספר על הספר הכי טוב שקרא השנה. הסופר בחר להתייחס אף הוא לעניין הבוער, מתוך קביעה חד משמעית כי פרס ספיר, כמו הרבה פרסים ספרותיים אחרים, מונע משיקולים פוליטיים שמאלניים במובהק.גבריאל בן שמחון: לאחרונה, נשאלתי מהו הספר הטוב ביותר שקראתי השנה. ובכן, הרומן הטוב ביותר שקראתי בשנה החולפת הוא "המרוקאי האחרון", פרי עטי, המספר על יונתן מרציאנו, שעומד להפליג מנמל חיפה לפריז לשם לימודי קולנוע, כשהוא מקבל צו, עוזב את האוניה ויורד לדרום. שם, הוא פוגש בין הלוחמים גם את אהבת נעוריו - נורית סתיו, צברית שאביה אסר עליה לאהוב את "ההוא, העולה חדש ממרוקו". על רקע הקרבות של מלחמת ששת הימים, מתנהל בין מרציאנו ובין ירמי, מפקד החפ"ק, קרב נוסף – הקרב על ליבה של נורית.

ב'זחל' נמצאים חיילים מכל גווני הקשת של החברה הישראלית: פליט שואה, בחור ישיבה, ירמי הקיבוצניק, וכאמור, יונתן המרוקאי ונורית הצברית. "המרוקאי האחרון" בא לפצות את כל אלה שהשתתפו במלחמת ששת הימים ולא זכו לחשיפה בספרות הישראלית, שנוכסה כולה על ידי "שיח לוחמים", שעל פיו רק קיבוצניקים השתתפו במלחמה והצילו את המדינה. זהו ספר ההמשך ל"נערה בחולצה כחולה", שראה אור לפני כשלוש שנים, ובו יונתן מרציאנו עודנו נער המספר על עלייתו לארץ מן הכפר במרוקו היישר אל מלחמת השחרור, ועל קשיי הקליטה.
על אף ש"נערה בחולצה כחולה" זכה לעשרות אלפי קוראים ולשבחי הביקורת, והצית גאווה בעולים, שסוף סוף מצאו רומן שבו יכלו לראות את עצמם במראה נאמנה ואוהבת, הוא לא זכה בשום פרס - לא 'ברנר', לא 'עגנון', ולא 'ספיר', והאמת? זה לא הפתיע אותי. לעומת זאת, 'המרוקאי האחרון', להפתעתי, נבחר להיות בין 12 המועמדים האחרונים לפרס 'ספיר'.

כאשר חברים שאלו אותי אם אני סבור שהספר יזכה, צחקתי ואמרתי: לא. אני לא יודע מי יזכה, אבל אני יודע שלא הספר הזה. למה? מפני שפרס 'ספיר', כמו כל הפרסים והכיבודים בישראל, כולל 'פרס ישראל לספרות', הוא משחק של פוליטיקה. ישראל היא חברה מאוד פוליטית, שבה יזכו רק אלה שמחוברים למפלגה הנכונה, לאידיאולוגיה ולעיתון, שכנים, חברים וחברים של חברים. אבל מה לגבי אנשים שאינם מזוהים פוליטית? תסתכלו רגע על שמות הסופרים והמחזאים הישראלים המוכרים, על מקבלי הפרסים, המלגות והמענקים - מהו המכנה המשותף שלהם? זה לא עניין של אשכנזי או מזרחי, מפני שגם מזרחים זכו בפרסים ובמענקים, אלא עניין של שמאל או לא שמאל.
מיהם הסופרים שזכו להיות מתורגמים לשפות זרות על ידי המכון לספרות עברית? מיהם המחזאים, השחקנים והבמאים שמציגים על בימות התיאטראות הציבוריים, ומיהם מנהלי התיאטראות? האם תמצאו בין המחזות המוצגים בתיאטרון הישראלי דמויות מהפריפריה, מהתנ"ך, מהמשנה ומהתלמוד? ומה לגבי דמויות מתולדות הציונות, ממורשת יהדות המזרח או מעליית צפון אפריקה? האם תראו סיפורים על מה שמתרחש בעיירות הפיתוח, בשדרות ובמצפה רמון? אין סיכוי.
התיאטרון הישראלי, כמו הספרות, מתעסק במה שמעסיק את העיר תל אביב – לא, לא את כל העיר, אלא שלושה רחובות - שינקין, דיזנגוף והרצל, כי לשכונת התקווה אין תקווה, וגם לשוק הכרמל אין. שוב ושוב, מעדיפים את אותם נושאים 'ישראליים' שחוקים ונצחיים שמחובקים על ידי השמאל. לתקשורת לא אכפת, מפני שגם בה שולטים אותם אנשים. כלבי השמירה של הדמוקרטיה שומרים למעשה על עצמם, והעיתונות מסתירה את השחיתות בתרבות.
'המרוקאי האחרון' לא יזכה בפרס ספיר ולא יתורגם לצרפתית או לאנגלית כך שיקראו אותו מרוקאים בצרפת או בקנדה, משום שהוא אינו מצהיר כי הוא שייך למחנה השמאל - והרי רק סופרים הנמנים עם מחנה השמאל ראויים לזכייה בפרסים ולתרגום. האם אפשר שאלוהים חילק חכמה רק לאנשי השמאל? האם לא חנן את האחרים בכלום? מה, גם אלוהים הוא שמאלן? המפלגה שלי היא לא שמאל ולא ימין - המפלגה שלי היא היצירה שלי והאמת שלי, ולכן, 'המרוקאי האחרון', הספר הטוב ביותר שקראתי השנה, לא יזכה בשום פרס.

ממפעל הפיס האחראי על 'פרס ספיר' התקבלה התגובה: "אכזבתם של הסופרים מובנת. כשייחשפו שמות השופטים, יוכח עד כמה הטענות מופרכות ומביכות, ועד כמה האמת והמציאות פשוטים. ועדת שיפוט מקצועית, חופשית ומשוחררת מהשפעה זרה, הרכיבה את רשימת חמשת הספרים המובילים, משיקולים ספרותיים ומקצועיים.
"מצער שאותם סופרים, שרק לפני שבועיים ברכו את הפרס ואת ועדת השיפוט כאשר ספרם נבחר לרשימה המורחבת, בוחרים להטיל בה דופי כאשר ספרם לא נבחר לרשימת חמשת המועמדים לפרס. פרס 'ספיר' נוסד במטרה לקדם את הספרות והסופרים ולבחור את הספר הטוב של השנה עפ"י חבר השופטים. לשאלה 'מהו ספר טוב' תשובות רבות ומגוונות, הנתונות לדיון, וטוב שכך. ככה זה באמנות".