הזירה הלשונית: כהן זה סמית' באנגלית

השם היהודי-ישראלי הגנרי, שם המשפחה מימי הביניים והשם שעושה בטנות למעילים: הזירה הלשונית עושה סדר בשמות הנפוצים בישראל משנות השישים ועד היום וסובלת מכאבים בדרכון בתפוצת נאט"ו

שמות המשפחה הנפוצים בישראל

ואלו 10 השמות, עם הערות בצידם.

1. כהן. השם היהודי-ישראלי הגנרי, כמו Smith באנגלית. המקור העתיק לשם הוא מעמד הכוהנים המקראי, המשמשים בקודש, והוא משמש ללא הבחנה בין ספרדים ואשכנזים. עם הזמן התפקיד היוקרתי של הכוהנים היטשטש וכמעט נעלם, ומצד שני נגזר על נושא השם שלא לשאת אשה גרושה. המחקר טוען שבהגירה הגדולה של יהודים ממזראח אירופה מערבה במאה ה-19 בחרו יהודים רבים להחליף שם סלאבי מסובך בשם יהודי קליט, ומספר הכוהנים עלה פלאים. אחרים העדיפו לשנות מעט את השם, וכך נולדו כגן, כוגן, כהנמן, כגנוביץ ועוד רבים. השם כ"ץ, מספר 11 ברשימה היהודית, מוסבר כראשי תיבות של 'כהן צדק', אם כי יש לו הסברים נוספים, והוא שם אשכרנזי למהדרין.

2. לוי. שני ביוקרתו לכהן, וגם הוא ספרדי-אשכנזי. גם כאן תפקידי הלוויים, שבט שלא זכה לנחלה משלו כדי לשרת בקודש, כמעט נעלמו, פרט לכמה יתרונות בבתי הכנסת. גם כאן נוצרו שמות נגזרים רבים, ביניהם לוין, הלוי, לוינסון ולוינסקי, וכן השם סג"ל שעליו נדרשו דרשות רבות. יש רואים בו ראשי תיבות של "סגן לוייה", אבל לתפקיד הזה אין זכר במקורות.

3. מזרחי. מקור השם בימי הביניים, והוא מצוי גם בשם רבנים אשכנזים, אך עם הזמן רוב נושאי השם היו ספרדים. עם זאת הוא היה שם נדיר יחסית בגולה. הנפוצות של השם צמחה כנראה בהגירה הגדולה של שנות החמישים, שבה כונו יוצאי אסיה רבים "מזרחי". השם הלעומתי, אשכנזי, נמצא בעשרים השמות המובילים. הוא דבק בעיקר באשכנזים, אבל גם בספרדים שהגיעו לטורקיה מארצות אשכנז.

4. פרץ. פרץ הוא דמות מקראית, בנו של יהודה מאשתו תמר, אחיו של זרח. יהודים רבים בכל הגלויות נקראו פרץ, ומכאן גם שם המשפחה. השם רווח גם בין האשכנזים וגם בין הספרדים, אבל מסיבות שונות הוא ממותג היום כשם מזרחי, ומעט אשכנזים נושאים אותו. יש טוענים שדילול השם הוא תולדה של השואה. הסבר נוסף הוא הביזור הרב של שמות אשכנזים, לעומת הריכוז הבולט בשמות ספרדים. בין עולי מרוקו פרץ היה השם השלישי בתפוצתו, אחרי כהן וביטון.

5. ביטון. כאמור, השם המרוקאי השני הנפוץ ביותר, והראשון שאינו שם עברי. לשם הזה שלל הסברים, ראיה לכך שחקר שמות המשפחה איננו מדע מדויק. להלן ארבעה: ביטון הוא שם עיר בתוניס; ביטון הוא שיבוש השם ויטאס (חיים); ביטון הוא חייט שעושה בטנות למעילים; ביטון הוא חלילן. מעניין שביטון, כמו גם מזרחי, הם בין השמות המובילים שנושאיהם , כנראה בדור שני, בחרו לשנות לשם עברי, כדוגמת מיודענו דוד ביטן, ראש הקואליציה האנרגטי של ביבי.

שמות המשפחה הנפוצים ביותר בישראל

6. דהן. השם הרביעי הנפוץ ביותר בין עולי מרוקו. פירושו צבעי, סייד או צייר, מרמז על מקצוע פופולרי בין יהודי מרוקו.

7. אברהם. אבי האומה, השם היהודי הנכבד ביותר, המקיף ספרדים ואשכנזים ללא הבדל. אם נוסיף לו שמות משפחה נגזרים הוא יעלה מעלה מעלה בסולם: אברהמוביץ, אברמסקי, אברמוב, בן אברהם, אברהמי, אברהמזדה ועוד ועוד.

8. פרידמן. השם האשכנזי המוביל, וזאת לאורך שנים רבות. הסיבה לכך שיש מעט שמות אשכנזים ברשימה הפותחת פשוטה: פיזור השמות בקרב האשכנזים רב מאוד, בעוד בין המזרחיים, בעיקר יוצאי צפון אפריקה, הריכוז גדול. 30% מעולי מרוקו נשאו עשרה שמות בלבד.  פרידמן פירושו איש שלום, ואולי על שם אם קדומה בשם פרידה. בעברית הישראלית הוא הפך שם נרדף  לאשכנזי סטיגמטי, בעקבות "הפרידמנים והבובלילים" מהאח הגדול. הפרידמנים כאן הם גלגול של תושבי אפרידר, ממייסדי אשקלון. קורנפלד הפרידמנית, כזכור, ניצחה את הבובליל.

9. אזולאי. השם העשירי בסולם השמות המרוקאים בעבר, שומר על מעמדו. גם לו כמה הסברים: מן המילה הברברית איזיל שפירושה טוב; שם מקום במרוקו: בוזולאי או טזולאי, אזול שהוא כחול עיניים בברברית, וכן מדרש ראשי תיבות מאוחר: "אשה זונה וחללה לא יקח", מתוך פסוק בספר ויקרא העוסק באיסורי הכוהנים, ראיה לכך שכל האזולאים הם כוהנים. אז אם אתה אזולאי ובא לך על גרושה, היזהר. הכל רשום ברבנות.

10. מלכה. גם הוא שם מרוקאי מוביל, גם בגירסת מלכא, גלגול של המילה מלך, והגירסאות המתקדמות כגון מולכו ואחרות. במשטרת ישראל ספג השם שתי מכות. אפרים מלכה, שהתאבד, וערן מלכה, שסרח.

האשכנזי המוביל. טל פרידמן צילום: אמיר מאירי

בשבוע שעבר הובא רשימת מילים שחידשו הגולשים של אתר פידבק. השבוע, בהמשך – מטבעות לשון, שהדגש בהם הוא על משחקי מילים, ולהלן רשימה נבחרת.

בר השגה. פיק אפ בר.

בר שַלָּטים. מתקן שמניחים בו מכשירי שלט-רחוק.

דגל אדום. המחזור החודשי, נידה. קריצה למושג הדגל האדום המהווה סימן אזהרה בחוף הים.

הכל בסדק. הכל בסדר, אלק.

הקהל הרחב. קהיליית בעלי המידות הגדולות.

התנועה לסחרור העיסה. מיקסר.

זה תמר. קריאת שמחה בקביעת פגישת היכרות. תרגום גוגלי מאנגלית: its a date.

חתיך יסוד עולם. גברבר נאה במיוחד. על משקל 'צדיק יסוד עולם'.

יגאל אלון. פעיל איכות הסביבה, מחבק העצים בגירסה האנגלית.

יראת שמים. פחד מטיסות.

כואב לו בדרכון. מזמן לא טס לחו"ל.

להרים את הכפכף. חלופה ישראלית הולמת לביטוי 'להרים את הכפפה'.

מגש הכסף. המגש הקטן שבו מוגש החשבון, ומצופה להניח טיפ.

מילה נרדפת. מילה המעוררת תגובות רגשיות כה עזות, כך שיש להיזהר מאד בשימוש בה ובהקשר של השימוש. "אל תגיד שואה, זו מילה נרדפת!".

מערכת העיקול. ההוצאה לפועל.

משקפי ריימש. משקפי שמש יוקרתיים תוצרת רייבאן.

סיבולת לב כורסא. כושר גופני יוצא דופן, בהפוכה.

סימן קריאה. 'אוזן חמור', קיפול בפינה של דף לציין את מקום בספר כשאין סימניה.

עובד ושב. אדם שהעתיק את מקום מגוריו לחו"ל בשל עבודה, שליחות וכו' ובסיומה שב ארצה.

עשה זאת בעצמך. אוננות. "- רוצה שנעלה אלי לקפה? - עזוב אותי, עשה זאת בעצמך".

פירות ים. פירות שלוקחים לחוף הים – אבטיח, ענבים, שזיפים וכו’. התופעה נפוצה בעיקר בין ירושלמים, אשר עבורם נסיעה לחוף הים היא טיול של ממש.

קיבוץ האון. קונדום.

פרי ים. ענבים צילום: AFP

קרטוז משמים. זוג שהכיר בלימודי מתמטיקה באוניברסיטה, בעקבות המונח 'מכפלה קרטזית' שמשמעותה זוג סדור.

קשה חורף. אדם המגביל את פעולותיו בגלל מזג האוויר החורפי. משחק מילים על 'קשה עורף'.   

שם עבר. תרגום עברי למונח Has been.

תאונת צרכים. חלופה נקייה לביטוי "ברח לי פיפי".

תפוח עם זמש. אפרסק.

תרום חובה. תרומה כפויה, בגלל לחץ חברתי או פחד מתוצאות הסירוב.

מערכת העיקול. הוצאה לפועל צילום: אמיר מאירי

ולקינוח, פעלים חדשים בעברית.

להזדַרְפֵּק.  כשהזרת הקטנה בכף הרגל נדפקת בקיר".

להתגזג. להתנהג בצורה מוזרה. מקובל מאוד בנשר גם 'יא גזוג'.

להתחיידק. לחלות במחלה נגיפית: "דוקטור הילד שלי ממש מחויידק".

לכַבְּלֵק. לכבות ולהדליק מכשיר חשמלי, יעיל במיוחד בהוראות נציגי שירות כשהטלוויזיה לא עובדת.

לכמץ. לקמט ולכווץ פיסות נייר מיותרות.

לסרגן. בעקבות 'לסירוגין', כאשר שני אנשים נמצאים באינטראקצייה של תקשורת וחולקים באותה החוויה, וכול אחד מדבר בתורו.

לקסקס. לרכל. שילוב של לדסקס ולקשקש.

לשרקד. לשיר ולרקוד בו זמנית.

לתשלם. לחלק לתשלומים.

הריני שמח לבשר לקהל גולשי האתר שספרי "מלחמת האותיות" יצא לאור בהוצאת כתר ממש בימים אלה. כותרת משנה: "היום בו התהפכה שין על גבה". הספר מיועד לילדים בגילאי 6-10, ובעצם לכל ילד המכיר את האלף בית. הוא נשען על מדרש תלמודי המסביר מדוע לשקר אין רגליים, ובו יוצאת האות שין למלחמת חורמה בשלטון המשפט והצדק של אותיות אמ"ת בממלכת האותיות. כל אותיות האלף-בית לוקחות חלק בסיפור. שני ילדים, אסף ולילך, מחזירים את הסדר על כנו. הספר בחנויות, וניתן לרכישה ישירה באתר הזירה הלשונית.

נאט"ו על הכוונת של פוטין ממזרח וטראמפ ממערב, ובעניין זה ראוי להיזכר בביטוי "תפוצת נאט"ו", תפוצה רחבה במיוחד של מסמך או דוח. על מקור הביטוי נכתבו, גם באתר, השערות שונות. העדות הבאה, הנשמעת האמינה בהחלט, מביאה את הסיפור האמיתי.

וכך כותב דוד בן-צור: "בעבר הרחוק, בשנת 1974, כששירתי בצבא, ערכתי מחקר מודיעיני שהיה בו עניין לא רק עבור צה"ל. המחקר היה בזמנו להיט, ונמכר לגופי מודיעים רבים במדינות נאט"ו השונות. התחלתי אז להשתמש בביטוי "תפוצת נאט"ו", על מנת לתאר, פשוטו כלשונו, את עוצמת התפוצה לה זכה המחקר, והביטוי החל להתגלגל לסלנג המודיעיני, ולבסוף הישראלי הכללי במובן של תפוצה רחבה מאוד. למותר לציין שלביטוי אין משמעות באנגלית או למי שאינו ישראלי". תודה דוד. החכמנו.