בעירום מלא: 11 הרגעים המביכים בתולדות האוסקר

ריצה בעירום, מסרים פוליטיים חריפים וכפיפות מרפקים בגיל 73: הרגע המביך בו הוכרז הסרט הלא נכון כזוכה בטקס האוסקר האחרון רחוק מלהיות היחיד בתולדות האירוע הנוצץ. קבלו את רשימת הפדיחות הגדולות של האוסקר

דני לרנר | 27/2/2017 7:58
תגיות: קולנוע,אוסקר,רוברטו בניני,אלפרד היצ'קוק,לה לה לנד,דמיאן שאזל,מרלון ברנדו
העולם כולו פער את פיו לנוכח הרגע המביך בו התברר שלא "לה לה לנד" של דמיאן שאזל קטף את פרס הסרט הטוב של השנה, אלא "אור ירח" הוא למעשה הזוכה הגדול בפרס הנחשק. הפדיחה העצומה הזכירה לנו רגעים מביכים נוספים בטקס, משנות השלושים ועד ימינו.
 
צילום: Getty Images
רוברטו בניני משגע את העולם בטקס האוסקר 1999 צילום: Getty Images

1. סוף טוב
אחת הפדיחות הגדולות ביותר בתולדות האוסקר התרחשה בטקס של שנת 1934. הבמאי פרנק קפרה היה מועמד לפרס הבמאי הטוב ביותר עבור סרטו "גברת ליום אחד" וכמו כולם, הוא מאוד רצה לזכות. היה מתח רב באוויר בעוד השחקן ויל רוג'רס פתח את המעטפה והציץ בשם הזוכה, רק כדי לצייץ למיקרופון "בוא וקח את הפרס שלך, פרנק". ובעוד פרנק קפרה המאושר באדם קם וניגש לבמה, רגע לפני שהוא עלה לקבל את הפסלון הוא לפתע קלט שהכוונה הייתה בעצם למועמד אחר לחלוטין – לבמאי פרנק לוייד שהיה מועמד לפרס על בימוי הסרט "קבלקדה". קפרה ציין בביוגרפיה שלו שהדרך חזרה למושב שלו הייתה ההליכה הארוכה והעצובה ביותר של חייו. אבל סוף טוב, הכל טוב - במסורת הסופים ההוליוודים, שנה מאוחר יותר המעטפה נפתחה שוב וקפרה זכה בפרס הבימוי על סרטו "זה קרה לילה אחד".

2. שבע דקות בגיהינום
אחד הדברים שמארגני הטקס תמיד מאוד מקפידים עליו זה אורך נאומי התודה. כיום, ברגע שנאום נמשך יתר על המידה, מיד מתחילה המוזיקה המסמנת לזוכיה לסיים את הנאום, אך לא תמיד זה היה כך. נאום התודה הארוך ביותר שתועד עד כה היה בשנת 1943 בזמן שגריר גארסון זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר עבור משחקה בסרט "גברת מיניבר" ונאמה במשך שבע דקות מתישות. למרות שהייתה מועמדת לפרס ארבע פעמים נוספות, היא לא זכתה בו שוב.

מנגד, נאום התודה הקצר ביותר שייך לאלפרד היצ'קוק. לאחר שזכה בפרס מפעל חיים ע"ש אירווינג תולברג בשנת 1968 הוא אמר למיקרופון את צמד המילים "תודה רבה" בלבד לפני שעזב את הבמה. זו הייתה תגובתו הצוננת לעובדה שהאקדמיה התעלמה ממנו ולא נתנו לו את פרס הבימוי מעולם, למרות שהיה מועמד לו חמש פעמים.
 
צילום: EPA
תודה רבה לכם, באמת. אלפרד היצ'קוק צילום: EPA

3. חצי אוסקר
לזכות בפרס ופתאום לגלות שאתה צריך לחלוק את התואר עם המתחרה שלך זה קצת מבאס. למרות שזה מצב די נדיר, שוויון בזכייה בפרס האוסקר אכן קרה מספר פעמים. הפעם הראשונה הייתה בשנת 1932 בקטגוריית השחקן הטוב ביותר. השחקן פרדריק מארץ' זכה באוסקר עבור משחקו בסרט "ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד". בספירת הקולות הסופית היה למארץ' קול אחד יותר מאשר למתחרהו, השחקן וואלאס בירי, אשר היה מועמד על משחקו בסרט "האלוף". מאחר והתוצאה הייתה כל כך צמודה, האקדמיה החליטה לתת לשניהם את הפרס.

הפעם השנייה שזה קרה הייתה בשנת 1968 בקטגוריית 'השחקנית הטובה ביותר'. ברברה סטרייסנד הייתה מועמדת לפרס עבור משחקה ב"מצחיקונת" ואילו קתרין הפבורן הייתה מועמדת על "אריה בחורף". למרות ששתיהן זכו, סטרייסנד גנבה את ההצגה כאשר עלתה לבמה, חטפה את האוסקר ואמרה לו "שלום, יפיוף", השורה המפורסמת מתוך הסרט שלה. הפבורן משום מה לא הגיעה לטקס לאסוף את הפרס.
צילום: גטי אימג'ס
חצי יפיוף. ברברה סטרייסנד צילום: גטי אימג'ס

4. אין כמו עסקי השעשועים
כידוע, טקסי אוסקר הם בדרך כלל מאוד ארוכים ומתישים. באופן לא שגרתי ודי הזוי, טקס האוסקר של שנת 1969 נע בקצב מסחרר וסטה מלוח הזמנים הרגיל שלו, כך שהפך להיות מאוד קצר, לשם שינוי. כדי למלא את זמן השידור שפתאום התפנה, מנחה הטקס ג'רי לואיס היה צריך לאלתר בשידור חי מעברונים ארוכים בין הפרסים. בין היתר לואיס אלתר שיחות סרק עם אנשי התזמורת של האוסקר, ביקש מהקהל לשיר במקהלה את השיר הידוע "אין כמו עסקי השעשועים" ואפילו העלה כוכבים נבוכים לבמה כדי לערוך ביניהם תחרות ריקודים מאולתרת.

5. פה פוליטיקה
מרלון ברנדו היה מועמד בשנת 1973 לפרס האוסקר עבור משחקו המהפנט בסרט "הסנדק". אחד הרגעים המוזרים, משעשעים והפוליטיים ביותר בהיסטוריה של פרסי האוסקר היה לאחר שהוכרז כי הוא זכה בפרס. ברנדו, אשר החרים את הטקס האוסקר, שלח את סשין ליטלפדר, אינדיאנית-אמריקאית בלבוש מסורתי, על מנת שלא (!) תקבל את הפרס. כאשר שמו הוכרז כזוכה, היא עלתה לבמה במקומו והסבירה לקהל המופתע שמרלון ברנדו מצטער שהוא לא יכול לקבל את הפרס וזאת בשל היחס של תעשיית הקולנוע לאינדיאנים-אמריקאים.
 

קטעים נוספים

6. עירום מלא
אין כמו שידור חי כדאי לספק לצופים רגעים מפתיעים. אחד הרגעים הבלתי נשכחים של טקס האוסקר התרחש בטקס של שנת 1974 כאשר הצלם ופעיל זכויות הגאים רוברט אופל רץ לאורך הבמה בעירום מלא ובשידור חי לעיני העולם כולו. זה קרה בדיוק כאשר השחקן הוותיק דיוויד ניבן הזמין אל הבמה את הכוכבת אליזבט טיילור ולא הבין מדוע הקהל שמולו החל לפתע צורח מולו בהתרגשות. כשהבין מה קרה הוא אמר שזה מדהים לחשוב שהצחוק היחיד שאותו בחור יקבל בחייו יהיה רק כאשר הוא יוריד את בגדיו ויחשוף את מבושיו. אגב, מיד לאחר התעלול הרץ בעירום, אופל, נעמד בלבוש מלא ברחבת הזוכים והתראיין לתקשורת, הוזמן לתוכניות אירוח והפך לסלב אינסטנט.

 

קטעים נוספים

7. החיים יפים
זה תמיד מרגש לראות את הזוכים בטקס אבל הזוכה הנלהב ביותר בהיסטוריה של האוסקר היה ונותר השחקן האיטלקי רוברטו בניני. בשנת 1999 הוא היה מועמד לאוסקר עבור סרטו "החיים יפים". כאשר הוכרז עליו כזוכה הוא היה כה מאושר שבמקום לצעוד לבמה כנהוג, הוא קפץ על כיסאו מרוב התרגשות והחל להלך מכיסא לכיסא מעל ראשי הקהל (הבמאי סטיבן ספילברג נאלץ לתמוך בו על מנת שלא ייפול), עד שהגיע בבטחה לבמה שם קיבל את פרס "הסרט הזר הטוב ביותר".

 

קטעים נוספים

8. העיקר זה האופטימיות
ההליכה לבמה לקבל את הפרס היא כמובן אחת ההליכות המשמחות ביותר בחייו של כל זוכה. בטקס האוסקר של שנת 2013, הכוכבת ג'ניפר לורנס אשר זכתה בפרס עבור משחקה בסרט "אופטימיות היא שם המשחק" כל כך התרגשה, שכאשר היא עלתה על המדרגות בדרך לבמה לקבל את הפסלון היא מעדה על שמלת ה'כריסטיאן דיור' האלגנטית שלה. אך האירוע הסתיים בשלום. לורנס עלתה לבמה לקול מחיאות הכפיים כאשר כל הקהל נעמד על רגליו. בנאום התודה שלה היא אמרה שכולם כעת עומדים רק בגלל שהיא נפלה וזה כבר ממש מביך.

 

קטעים נוספים

9. רק נשיקה
אחד הרגעים המפתיעים ביותר של טקס האוסקר התרחש בשנת 2003, כאשר השחקן אדריאן ברודי היה מועמד לפרס השחקן הטוב ביותר עבור משחקו המצוין בדרמת השואה "הפסנתרן". כאשר הוכרז שמו כזוכה אדריאן הסתער על הבמה, אך נאום התודה הנרגש שלו אינו הדבר שבגינו אנו נזכרים ברגע. מה שהפך את זכייתו לבלתי נשכחת הוא האופן שבו ברודי קיבל את הפסלון מידיה של הכוכבת האלי ברי, זוכת השנה הקודמת, ולקח ממנה לא רק פסלון אלא גם נשיקה. הוא תפס בברי, כופף אותה באלגנטיות והדביק לה נשיקה עסיסית שהפתיעה לא רק אותה אלא את הקהל כולו.

 

קטעים נוספים

10. זה לא הגיל
אולי הרגע המצחיק והמדהים ביותר של טקסי האוסקר, שנכנס לפנתיאון הרגעים הגדולים ביותר של הטקס אי פעם, קרה בשנת 1992 כאשר השחקן הוותיק ג'ק פלנס היה מועמד על משחקו בקומדיה "תעצרו את העיר, אני רוצה לרדת". פלנס בן ה-73 עלה לבמה לקבל את הפרס וכחלק מנאום התודה שלו רצה להראות לקהל עד כמה הוא בכושר בגילו המופלג. הוא ירד אל רצפת הבמה והחל לבצע כפיפות ידיים... כולל כפיפות עם יד אחת כאשר השנייה מאחורי גבו.

 

קטעים נוספים

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

המומלצים

פייסבוק