הזירה הלשונית: מילים חדשות בסלנג העברי
מה זה צ'חלה וסוואג? מתי אומרים נודר ומי ישמע? איך לקרוא ללקוחות הזנות ומיהו גבר עם ביצים? הזירה הלשונית חוגגת יומולדת למאיר אריאל, הופכת לקוח מין לאינטלקטואלי עלה-כיפאק
מילים וביטויי סלנג דומים לצמחי בר. הם עשויים לצוץ פה ושם, לא לעורר תשומת לב מיוחדת ואף להיעלם מן הנוף, אך יש ביניהם כאלה הזוכים להתפשט ולהכות שורש. זה לוקח זמן. ולהלן ארבעה ביטויי סלנג חדשים יחסית, מן השנים האחרונות, תוחלת חייהם עדיין לא ברורה.מי ישמע. ביטוי ביטול וזלזול בדברים שנאמרו. מי שמקשיב לפרסומת היוגורט לאחרונה יכול היה לשמוע את הגבר הצעיר והדכאוני משהו העובד במטבחו של השף השמן: "מי ישמע, להקפיץ קישואים בתנור", זלזול בטענה שמדובר בעבודה קשה במיוחד. דוגמה מהרשת מימים אלה ממש: "נבגדת? היא אמרה נבגדת? כאילו מי ישמע, היו זוג שנתיים". לפי אחת הפרשנויות זהו קיצור של משפט ארוך יותר: "מי שישמע יחשוב שמדובר בעניין גדול... אבל הוא ממש לא".
נודר. מילת אישור, התרגשות, העצמה ועוד. גם: נודר נדר. יש מתייגים אותה בז'רגון הערסי. דוגמאות מהמילון האורבאני בגירסה הישראלית: "נודר באימא שלי שלא אני עשיתי את זה, נודר"; "נודר נדר שיש לי אוגר בשם ג'רי!" ויש גם דף פייסבוק ערסי בשם "נודר נדר".
סוואג. אלכס שפי כותב: "בזמן האחרון אני נתקל יותר ויותר במושג "סוואג" swag (ובנגזרת- סוואגר) בשיח של צעירים ברשתות החברתיות. מה משמעות המושג הזה? תודה אלכס, למרבה המזל נחתו בביתי שלושה אמריקנים צעירים, המכירים היטב את הביטוי האמריקני סוואגר, והגדרתם האינטואיטיבית: קוּל, אחד שהוא ממש לעניין. על פי המילון האורבאני 'סוואג' וכן 'סוואגר' הוא "הרושם הקבוע או האופייני המתקבל מהתנהגותו של אדם", או ביתר פשטות: דרך התנהגות מוחצנת, הילוך או דיבור המזוהה עם אדם מסוים. לאדם הלובש בגדים המסגירים את אישותו או זהותו המינית יש 'סוואג', וכך משתלב הביטוי במציאות המגדרית המורכבת של ימינו. דוגמאות מהמילון האורבאני: "לדנזל ווישנגטון יש סוואגר בכל תפקידיו בקולנוע". מקור המילה בתרבות ההיפ-הופ. במשמעות זו עם פיתוחים שונים היא נקלטה גם בדיבור הישראלי, במסגרת התפשטות מונחים מתרבות אמריקה בארצנו.
צ'חלה. צ'חלה היא מילת סלנג חדשה יחסית, והמכורים ל"אח הגדול" יכלו להיחשף אליה בהתכתשות בין שתי דיירות הבית שני ואורנה, כאשר האחת ראתה בצ'חלה כינוי גזעני, והבית החל לבעור. מקורה של צ'חלה ביהודית-העיראקית והיא במקורה שם פרטי עיראקי שהפך למילת גנאי כללית לנשים, כמו ינטה ויכנע ביידיש ופרחה במרוקאית. הוא מופיע גם בשם ספרו של אלמוג בהר "צ'חלה וחזקל". צ'חלה על פי השימושים השונים יכולה להיות נבזית, טיפשה, מלוכלכת ועוד. היא מזכירה בצלילה את צ'חצ'ח שנחשב לפחות בעבר ככינוי גנאי למזרחיים, וכן את סְחְלֶה – טינופת. היא משתלבת באוצר המילים הסקסיסטיות שהסלנג הישראלי המאצ'ואי משופע בהן, אך אין לראות בה בהכרח מילה גזענית בהקשר האתני.
חברת הכנסת עליזה לביא מקדמת הצעת חוק שיפליל גם גברים ההולכים לזונות. גברים אלה קרויים בתקשורת ובמשפט 'לקוחות', בעוד למילה 'זונה' סטיגמה שלילית חמורה, 'לקוחות' היא מילה מכובסת המעניקה לצריכת הזנות גליטימציה. החלופה המסתובבת בחוגים שווים מזה זמן והוצעה על ידי לביא בפנייה לאקדמיה ללשון היא 'זנאי'. בכך תועבר הסטיגמה השלילית גם אל הגבר ותהווה (אולי) הרתעה מהליכה לזונות.
בלי להיכנס לסוגיית החוק המוצע, בהיבט הלשוני אכן קיים פער משווע בין הזונות והגברים ההולכים לזונות. לשפה יש שתי דרכים לשינוי המצב. כיוון אחד הוא הכיוון שמציעה לביא. אכן, השרש זנ"ה, כבר בשורשיו העמוקים במקרא, עמוס בסטיגמה חמורה של חטאים מהסוג החמור ביותר. לצד זונה מופיעות מילים כמו זנונים, תזנונים, והפועל לזנות, המתייחס גם לגברים ההולכים אל הזונות. המילה 'זנאי' פירושה בתלמוד נואף, או סרסור זונות. בסלנג הישראלי זנאי הוא בדרך כלל אדם שטוף זימה הרודף אחרי נשים ושוכב אתם בכל מחיר ובכל מצב, וכן זונה ממין זכר. הצעתה של לביא נועדה לדמות את הגבר ההולך לזונות לחוטאים גמורים. זהו מהלך לשוני דרמטי וספק אם יתקבל. הסיכוי שהאקדמיה ללשון, שאליה פנתה לביא בעניין, תאמץ אותו נמוך, בלשון המעטה.
אפשרות שנייה היא הפוכה. כל עוד הזנות, המקצוע המוגדר "העתיק ביותר בעולם" נפוצה ורווחת למרות כל החוקים האפשריים, ניתן להקל על הסטיגמה המוטלת על הנשים, רובן קורבנות של גורלן ושל החברה שבה גדלו, באמצעות השפה. מונח מתקן, ויש אומרים מכבס, הוא "נערות ליווי" המתייחס לזונות המעמדות הגבוהים. המונח התלמודי 'יצאנית', המדגיש את העובדה שהזונה פועלת ברחוב, סופח סטיגמה פחותה מ'זונה', וכמוהו המונח הנדיר בשימוש 'נפקנית'. חברות הפועלות דווקא למיסוד הזנות במקום להילחם בה מעודדות את השימוש במונח 'שירותי מין'. מי משתי האפשרות הלשוניות עדיפה, ריאלית יותר ומתקנת יותר, אני משאיר למחשבותיו של כל איש ואיש, וכל אשה ואשה.
החודש מלאו שבעים וחמש למאיר אריאל, מגיבורי השפה של אתר הזירה הלשונית וגיבור תרבות ישראלי שהלך מאתנו לפני 17 שנה. ליום הולדתו מוגש לקוראי הזירה שיר לא מולחן שכתב, מעין מהתלה לשונית שאמירה חבויה בה. השיר פורסם ב"כתבים" בהוצאת משפחת אריאל והוא קרוי "שיר בעברית מדוברת".
"אחלה קוקטייל פארטי, ווחאד ביזנס
אוואנטה קומוניקטיבית, דאווין אסרטיבי
חליק ז'נטיליות, היפר אקטיבית, חפיף סוּפֶּר
סלבריטאות חנטרישית, סמול טוק עלק, בולשיט יעני
אינטלקטואלי עלא כיפק, סבבה און-ליין, אכבר ריבאונדר
איניות סחבקיסטית, אאוטיות בארֶדית, חארטה פוסטמודרנית
מבסוטיות הווירצ'ואל, שרמוטיות הויז'ואל
אהלן – היי
יאללה – ביי".
ועוד בענייני אריאל והשפה העברית, כותב איתן קפלן: "למיטב ידיעתי, ההנחה הרווחת היא שאת המילה ״ערגונות״ חידש מאיר אריאל בשירו ״זרעי קיץ": "זרעי קיץ/ נישאים ברוח/ מעירים זכרונות/ מעוררים ערגונות". עם זאת, מצאתי אזכור מוקדם יותר של מילה זו, משנת 1960, בספר ״עד סלע״ מאת רחל סבוראי (הוצאת הקיבוץ המאוחד). מסופר שם שזה הכינוי שהוצמד בפי החבר׳ה לנחל ערוגות. ציטוט: ״היום השני הוקדש לנחל ערוגות (אנו קראנוהו בשם הולם יותר - נחל הערגונות). גם הוא נועד לבעלי-דמיון ולאוהבי יופי״ (עמ׳ 19).
לא לחלוטין ברור מההקשר למה הכוונה ב״ערגונות״, ומדוע הם החליטו לכנות את הנחל כך, אבל נראה שהכינוי נבחר בגלל שהוא מתכתב עם ״ערגה״, ולכן בערך באותו שימוש שאליו התכוון מאיר אריאל. לא מן הנמנע שמאיר קרא את הספר, או שנחשף לכינוי הזה באופן בלתי אמצעי".
בעקבות סדרת האוקסימורונים של אלכס שפי שלח לנו אהרן מוריאלי, גם הוא מיקירי הזירה הלשונית, סדרת אוקסימורונים המורכבת מכותרות של ספרים וסרטים.
אין לי כוח להיות עייפה. ספר מאת גאולה כהן (2008).
אש ידידותית. ספר מאת א.ב. יהושע (2007).
בוא'נה, עוף מכאן. כותרת למאמר של עידו רוזנבלום בישראל היום (7.5.10) על העובדים הזרים בישראל.
בודדים ביחד. Alone Together, ספרה של ילנה בונר, אשתו של אנדרה סחרוב (1986) על חיי הגלות עם בעלה.
בחזרה לעתיד. Back to the Future, טרילוגיה של מדע בדיוני בהפקה של סטיבן שפילברג (1985).
בטוח, אולי. definitly may be, סרט בריטי משנת 2008.
ההמון הבודד. The Lonely Crowd, ספר של דייויד ריזמן (1950).
הקאובוי העירוני. סרטו של ג'ון טרבולטה (1980).
הקרב על השלום. ספר של עזר וייצמן (1981).
זה קרה מחר. It Happened Tomorrow, סרטו של רנה קלייר (1944).
טנגו של איש אחד. One Man Tango, ספרו האוטוביוגרפי של אנתוני קווין (1997). השחקן אורסון ולס כינה כך את אנתוני קווין.
כאב השמחה. אלבום של שירי משוררים.
כשהאמת משקרת. סרט בבימוי אטום אגויאן (2005).
לא נכון הוא נכון. Wrong is Right, סרטו של שון קונרי (1982).
ליל המתים החיים. Night of the Living Dead, סרט מדע בדיוני (1968).
עיניים עצומות לרווחה. Eyes Wide Shut, סרטו של סטנלי קובריק, בכיכובם של טום קרוז וניקול קידמן (1999).
צעקה שקטה. ספר מאת רוביק רוזנטל (1987).
שפתיים חתומות לרווחה. מאמר של תמר גוטמן על היחס לעיתונאים ערבים.
שקרים אמיתיים. True Lies, סרטו של ארנולד שוורצנגר (1994).
ד'ר דני גבור שואל: האם "גבר עם ביצים" הוא ביטוי? אם כך, מה מקורו?
'גבר עם ביצים הוא צירוף לשון לכל דבר, שכן 'ביצים' כאן הוא ביטוי מטפורי לאומץ לב ותעוזה. המקור הוא ביידיש: אַ יונג מיט ביצים (בחור עם ביצים), אך יש לו שורשים גם באנגלית: have balls, בצרפתית: avoir des couilles ועוד. ד"ר אלישע פרוינד מציע מקור קדום השופך אור על הביטוי, והוא לא פחות מאשר ספר הכוזרי, מאמר רביעי כ"ה (תרגום ד"ר צפרוני 1911): "כִּי אֲנַחְנוּ רוֹאִים כְּמוֹ זֶה בַּבֵּיצִים, שֶׁאֲנַחְנוּ רוֹאִים הַסָּרִיסִים יוֹתֵר חֲלוּשֵׁי הַשֵּׂכֶל מֵהַנָּשִׁים, וּמִפְּנֵי שֶׁנֶּעְדְּרוּ הַבֵּיצִים חָסְרוּ הַזָּקָן וְהָעֵצָה הַנְּכוֹנָה...".
אקו"ם