הזירה הלשונית: מחסן הקלישאות של טראמפ
איך זולגות מילים צבאיות לשפה היומיומית? מה פירוש 'אח על מלא'? מה זו הליכה על הסף ומהיכן הגיעו 'בעזרת השם' ו'ברוך השם'? הזירה הלשונית זה הכי, אחי, מזמינה את נשיא ארה"ב למלחמת אותיות
יום העצמאות הוא בין היתר מפגש מרוכז בין הצבא לבין החברה האזרחית. בזירה הלשונית יש למפגש הזה גילויים רבים. מאות רבות של מילים, מונחים, ביטויים ופעלים זלגו עם השנים מהשפה הצבאית לשפה האזרחית, והם צובעים אל השפה בגוון חקי לוהט. במחקר נרחב שיופיע בעתיד בספר, בחנתי את היקף ההשפעה הזה. כאן מגוון טעימות, לעשר מילים מובילות שנדדו מן הצבא לאזרחות.אחי. זו אמנם לא מילה צבאית מובהקת, אבל אין ספק שלידתה בצבא. כך למשל כותב ד"ר צביקה טריגר בספר "ללא מילים" כי שמע לראשונה את הפנייה כאשר התגייס לטירונות. חייל בחטיבת גולני מספר: "גולנצ'יקים זה אחי זה אחי זה אחי". הוא גם מוסיף: "הבעיה אם האחי הזה אמיתי או שזה סתם אחי, אני לא יודע כבר". ועוד לא הזכרנו את סיסמת הפרסומת "קרבי זה הכי, אחי".
אכלו לי שתו לי. נולד בנוהל הצבאי שיש ללכת במסע לילי במימיות מלאות למניעת רעש. כאשר מימייה ריקה למחצה משקשקת מסביר החייל: "שתו לי", ומכאן הביטוי התפתח לתירוץ גנרי. נחמיה שטרסלר כותב במאמר בהארץ: "תמיד להתלונן, תמיד להאשים אחרים, תמיד לא לקחת אחריות, תמיד לבכות: אכלו לי, שתו לי".
הקפיץ. פועל במשמעויות שונות (הקפיץ כדור, הקפיץ מחירים), שפירושו בצבא להזעיק חיילים לביצוע משימה, ומכאן נדד לאזרחות במשמעות העברה ממקום למקום, בדרך כלל במפתיע: "סבתא הקפיצה אותי להביא לה תרופות", "תקפיץ לי פיצה", "הקפצתי את הילדים לבית הספר".
מבצע. מקור השימוש במילה הוא בקרבות מלחמת השחרור, ומאז ועד הימים האלה הוראתה הצבאית היא מערכה מוגבלת כנגד האויב, שאינה מוגדרת מלחמה. מכאן הפך המונח המוביל למהלך יזום של הנחות מפליגות בתחום המסחר, המכונה באנגלית sale, היינו מכירה. מלחמה ושיווק צועדים יחד גם בצירוף 'מבצע חיסול', ובסיסמאות פרסומת כמו "מלחמת היוגורט" ו"הקרב על המילקי".
מורעל. המטפורה המובילה בצבא לחייל המגלה תשוקה להתאמן ולהילחם, בעקבות 'רעל', שמקורה בראשי התיבות הצהליים רה"ל: "רוח הלחימה". מכאן התגלגל 'מורעל' לציון אדם המשוגע לעניין כלשהו: "סטודנט מורעל", "עכבר קולנוע מורעל", וגם תחרות 'מורעל האתר', באחד האתרים.
סוציומָט. בצבא זהו כינוי לחייל שנוא שאינו משתלב חברתית. זאת בעקבות 'סוציומטרי', מבחן הנעשה לחיילים ביחידות שונות לבדיקת כישוריהם החברתיים, ועם רמז דק ל'סוציופט' ואולי גם ל'קיבינימט'. מכאן נדד לשפה האזרחית ככינוי גנאי לאדם חסר כישורים חברתיים. דוגמה מן העיתון: "הנסיך הארי סוציומט. שעה שלכל חבריו אסור לצאת בסופי שבוע, הארי מנצל את מעמדו ויוצא לחמשוש".
סיירת. יחידת עילית צבאית, שנדדה לאזורים שונים באזרחות. הרחוב החרדי מוציא לרחובות את סיירת הצניעות. בערים רבות קמו סיירת הורים או סיירת תושבים, ובירושלים מוזמנים ילדים לקייטנה הקרויה "סיירת מרחבים".
צ'ופר. המילה נוצרה בצהלית בשנות השישים, וזכתה לתפוצה רחבה בשפה האזרחית ללא שינוי או הרחבת משמעות. השימוש בה היה בתחילה בתחום הציוד והביגוד הצבאי, אך היא משמשת הן בשפה הצבאית והן בשפה האזרחית בהרחבה לכל הטבה שהיא: "חדר שלווה – צ'ופר חדש לתלמידים". מכאן גם הפועל לצ'פר, ושם הפעולה צ'יפור.
תותח. הוותיקה מכולן, לצד 'פצצה'. כלי המשחית, מילה שמקורה בתנ"ך, הפך לדימוי מוביל של הגבר החזק והסמכותי. יש גם 'תותחית', וכן 'תותח על'. המקור הוא במילה היידית קאנון, שהיא גם תותח ככלי, וגם במשמעות המטפורית.
ואם ב'אחי' עסקינן, הפנייה הכל-ישראלית זכתה כידוע לפיתוחים שונים כמו 'אח שלי', 'אח שלו', 'אחוקי', 'אחוקייה' וגם 'אחותי', שלא לדבר על 'האוחצ'ות' שיצרו את מילון אבן שושנה הנפלא.
בשנים האחרונות הצטרף לקבוצה ביטוי נוסף: "אח על מלא", כלומר, לא סתם חבר, אלא חבר ממש ממש טוב. ציטוט מן הרשת: "עידן יא אח על מלא, אין מספיק מילים באבן גבירול בשביל לפרגן לך על הערב שעשית לנו!!! אתה זה פשוט בן אדם הורס!!!!" לכבודו של הביטוי נוצר גם שיר ראפ הבא של אודימן:, ושדרנית מוקומנטרית שסיפחה לעצמה את הכינוי "אחות על מלא".
השבוע עמד בסימן האיום החוזר של מלחמה אטומית, בעקבות הניסויים הכושלים של צפון קוריאה, והאזהרות של טראפ. למהלכיו טראמפ יש שם: הליכה על הסף, ובאנגלית: brinkmanship או brinksmanship. המונח נטבע על ידי המנהיג הדמוקרטי עדליי סטיבנסיון ודווקא כביקורת על הדרך בה פועלים ממשל אייזנהואר ושר החוץ שלו ג'והן פוסטר דאלאס. המונח לא התייחס למאזן האימה הגרעיני אלא למצב מתיחות בכלל, שהיה אופייני למלחמה הקרה.
משמעות המילה brink שבביטוי האנגלי היא שפת התהום, קצה שממנו נשקפת סכנה של נפילה למים הסוערים. פירוש זה מזכיר את הביטוי ששימוש בעבר חלופה ל'הליכה על הסף': 'הליכה על פי התהום'. ביטוי דרמטי עוד יותר מספר ירמיה הוא 'על עֶברי פי פחת': "וִהְיוּ כְיוֹנָה תְּקַנֵּן בְּעֶבְרֵי פִי פָחַת". כך גם הביטוי 'על סף פיצוץ'. הסלנג תורם את חלקו לסיטואציה המאתגרת בסוגיה בביטוי 'מי ימצמץ ראשון', שלו שתי משמעויות סותרות: מי יפעל ראשון, או ימי יסגיר ראשון את כוונותיו, וכאן המקור הוא במשחקי הפוקר, ובאנגלית: see who blinks first.
המילה 'סף', הלקוחה מתחום הבניין, משמשת דימוי פורה בתחומים שונים. זעזוע דרמטי מתואר בכך ש'נעו אמות מות הסיפים', בעקבות ישעיהו: "וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים מִקּוֹל הַקּוֹרֵא". אמות הסיפים הן מזוזות הפתח משני צידי סף הדלת. 'סף דרישות' הם הנתונים הבסיסיים הנדרשים מאדם המבקש להתקבל לעבודה או ללימודים, סף ספיגה, נמוך או גבוה, הוא מידת יכולתם של אדם או ארגון לעמוד בקשיים ובתקלות, וכך הביטוי הקרוב 'סף תגובה'. באנגלית: response threshold. threshold באנגלית – סף הבית. הביטוי נטבע על ידי החוקר קלארק האל בשנת 1935 בהוראת פוטנציאל הדרוש כדי להפיק תגובה. לאלה יש להוסיף כמובן את 'סף תסכול', אנגלית: frustration threshold, שנטבע על ידי החוקר שרמן מרשל בשנת 1947.
העיסוק בלשונו של הנשיא טראמפ מעסיק עוד ועוד את חוקרי השפה והרטוריקה הפוליטית. רשת cnn, שנואת נפשו של טראמפ, פרסמה באתר שלה בדיקה של סדרת נאומים והופעות של טראמפ, והציגה סטטיסטיקה של הקלישאות המובילות. מילות מפתח החוזרות שוב ושוב הן great! Sad, wrong. את הקלישאות מלווה בפרשנות הבלשנית ג'ניפר סקלאפאני.
מקום ראשון: Believe me!, תאמינו לי. מופיע ב-26 נאומים. עבור אוהדיו של טראמפ, אומרת סקלאפאני, זהו חיזוק לכך שהם אכן מאמינים לו. ליריביו הביטוי מסמל אדם החרד שלא יאמינו לו. אפשר לראות בכך גם הפניה של הקהל לדברים הבאים, חיזוק של העומד להיאמר.
מקום שני: We’re going to make…,פתיחה למשפט: 'אנו עומדים לבצע... הוא מופיע ב-12 נאומים. לדעת הבלשנית זהו ביטוי אופייני לאיש עסקים אופטימי העסוק בביצוע. ביטוי נפוץ דומה אצל טראמפ: we’re going to take care of….
מקום שלישי: A lot of money. המון כסף. 9 נאומים. הכללה אופיינית שנועדה לגרום לעניין ואף לתדהמה. ביטוי ספציפי יותר באותו עניין: billions and billions of dollars.
מקום רביעי: He’s a great guy. הוא בחור לעניין. 6 נאומים. טראמפ נוהג להשתמש בסופרלטיבים, בדרך כלל לגנאי אבל גם לשבח, כמו בביטוי הזה. ביטוי נפוץ קרוב: the incredible men and women, הגברים והנשים יוצאי הדופן, הנפלאים הללו.
מקום חמישי: Winning again. הביטוי מופיע בחמישה נאומים, אך הפועל to win, לנצח, ממלא כמעט כל נאום שלו, ומאפיין אותו יותר מכל.
מיתר שואלת: מה מקור הצירופים 'בעזרת השם' ו'ברוך השם'?
הביטויים האלה מייצגים בראש ובראשונה את השליטה של 'השם' ככינוי לאלוהים בתרבות המסורתית. 'השם' הוא ציון שמו של האל בלי לציין את שמו, וזה סוד הצלחתו. 'בעזרת השם' מופיע בכתבי הרמב"ן: "ועוד אבאר בו בעזרת השם", אבל יש לו שורשים בשפות רבות. בגרמנית: mit Gottes Hilfe. ביידיש, בעקבותיה: מיט גאָטס הילף, וכן ברוסית. בערבית: בְּעוּן אַלְלָה. מקור כל אלה בלטינית: deo iuvante. יש גם ביטויים מורחבים: 'בעזרת השם יתברך', גם הוא מספרות ימי הביניים, 'בעזרת האֵל' מאותה תקופה, והגירסה הארמית התלמודית 'בסייעתא דשמייא', העומדת מאחורי ראשי התיבות הנפוצים בס"ד. לכל אלה גם שורשים במקרא, בספר ישעיהו: "וַאדֹנָי ה' יַעֲזָר לִי, עַל כֵּן לֹא נִכְלָמְתִּי".
הכינוי 'ברוך השם' משמש תגובה מקובלת של אדם למי שדרשו בשלומו ובמקרים מסומים גם תגובת הקלה כשמתברר שצרה כלשהי הסתיימה בשלום. מקור הצירוף במקרא, והוא צורה מקוצרת של פסוק מתהלים קיט: "ברוך השם יום יום". גירסאות נוספות: 'ברוך הוא וברוך שמו' המופיע במדרש, 'ברוך המקום' המופיע במשנה. עוד מתהילים הפתיחה הידועה לתפילות רבות: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ". לצד אלה זוכה אלוהים לדברי שבח על מעלותיו: 'ברוך דיין אמת' (משנה), 'ברוך רופא חולים' (בעקבות התלמוד), ו'ברוך מחייה מתים', שהיא ברכה שמברכים אדם אחרי שנעדר זמן רב, או לאדם שנרפא ממחלה קשה.
גיורא שנר כותב בעקבות ההתייחסות למשפםט בשיר השכונה "יש לו דוד בעין חרוד": "חיים חפר אינו הראשון שטבע את המשפט 'בעין חרוד טוב מאוד'. הוא מופיע שנים הרבה קודם לכן בשירו של המשורר זאב בספר "פרחי בר". תודה לגיורא. לשיר יש תפקיד היסטורי. בשנת 1932 התפרסמה החוברת הראשונה של "המוסף לילדים" של עיתון "דבר". את החוברת, שהיתה עתידה אז להופיע פעם בחודש, פתח שירו של זאב : "בעין חרוד/ טוב מאוד/ אין שם כסף כלל/ עוברות עגלות/ אתה רוצה לעלות?/ אמור רק: עמוד!". את החוברת צייר נחום גוטמן. כעבור ארבע שנים, ב-1936, הפך המוסף לחוברת שבועית ושמה דבר לילדים.
ב-15 בחודש זה, ביום שני ב-17:30 תתקיים בבית אריאלה בתל אביב השקה חגיגית לספר הילדים "מלחמת האותיות" מאת רוביק רוזנטל. המחבר יספר על הספר, דורי הן זאב יקרא קטעים והמאייר יניב טורם יספר על עבודתו ויצייר אותיות עם הילדים. הכניסה חופשית.
אקו"ם