"טווין פיקס": כרוניקה של דרמה פורצת דרך
שילוב של אופרת סבון ומותחן על-טבעי, בעיירה מנומנמת שכוחות מפלצתיים רוחשים בה, עם בלש מוזר וגלריית נשים פאם-פאטאליות להפליא. דני לרנר מנתח את סוד הקסם של "טווין פיקס", הסדרה שהוכיחה שתוכן אמנותי מורכב הוא לא נחלת הקולנוע בלבד
כבר עם עלייתו לשידור אי שם ב-1990, פרק הפיילוט של "טווין פיקס" עורר סקרנות רבה, הן בשל מעורבותו של דיוויד לינץ' ביצירה והן בשל הקונספט המקורי שהציעה – שילוב בין אופרת סבון למותחן בלשי פילם-נוארי על-טבעי על רקע עיירה כל אמריקאית מנומנמת ונידחת אשר מתחת לחזות הפסטורלית-תמימה-מזמינה שלה ישנם מזימות, תככים, יצרים אפלים וכוחות מפלצתיים שרוחשים."טווין פיקס" נפתחה עם גילוי גופה עטופה בפלסטיק של צעירה בשם לורה פאלמר, כאשר על פיצוח התעלומה היה ממונה הבלש הטלוויזיוני המוזר והמשעשע ביותר שידע המסך הקטן – סוכן ה-FBI דייל קופר, אותו שיחק בחן רב קייל מקלכלן (כוכב סרטיו המוקדמים של לינץ' "חולית" ו"קטיפה כחולה"). לצד הסוכן קופר, הסדרה הייתה מעוטרת בשלל דמויות מוזרות ומסתוריות, כמו הגמד שהופיע בחלומותיו של קופר, דרך השכנה בעלת הכינוי 'לוג ליידי', כמו גם 'האיש בעל היד האחת', 'בוב' הרצחני וכמובן גלריה של נשים יפהפיות ופאם-פאטאליות להפליא, מ'אודרי' (שרלין פן), דרך 'שלי' (מדשן אמיק), 'דונה' (לארה פלין בויל) ועד 'לורה פאלמר' וכפילתה 'מדלין פרגוסון' (אותן שיחקה שריל לי).
כמעט בכל תחומי עשייתה, מהתסריטים המבריקים, הבימוי מעורר ההשראה, הפסקול הממכר, המשחק המצוין ועד הצילום המהפנט, "טווין פיקס" הייתה סדרה פורצת דרך אשר הוכיחה כי הטלוויזיה יכולה לייצר תכנים אמנותיים, מורכבים ומאתגרים לא פחות מהקולנוע.
הצלחתה של הסדרה נבעה בעיקר מהיופי המכשף שלה, הטון הסהרורי, אוסף התעלומות המסקרנות שהלכו ונערמו, כמו גם החלומות והסיוטים של הדמויות אשר התערבבו עם המציאות של העיירה הציורית, עד שקשה היה להבדיל ביניהם. "טווין פיקס" המשיכה את הקו הרעיוני אשר אפיין את סרטיו של דיוויד לינץ' - העיסוק בתא המשפחתי ובתרבות האמריקאית הפופולרית, תוך ניפוץ הדימויים האידיאליים אשר אפיינו אותם. הסדרה גם שימרה מאוד את הטון הסוריאליסטי של סרטיו, את הדמויות הססגוניות-גרוטסקיות אשר עמדו תמיד במוקד העניין, את סוג ההומור השחור והמקאברי ובעיקר את סגנון הבימוי שאפיין את לינץ' כמעין אלפרד היצ'קוק על LSD.
יותר מכל סרט אחר שלו, "טווין פיקס" הייתה הדבר הקרוב ביותר ל"קטיפה כחולה", סרטו האפל מ-1986 עליו היה מועמד לפרס האוסקר. בנוסף, הסדרה שאבה השראה משורה של מותחנים קלאסיים, קולנועיים וטלוויזיוניים כאחד, להם הצדיעה. למשל, דמותו של 'האיש בעל היד האחת' הושאלה מהסדרה המפורסמת "הנמלט" (אשר עובדה לסרט מצליח בכיכובו של האריסון פורד). דמותה של לורה פלמר הייתה קריצה לדמות הראשית במותחן הנוארי הקלאסי "לורה" (1944) שם התאהב בלש בקורבן הרצח אותו חקר ואילו דמותה של 'מדלין פרגוסון' בסדרה הייתה שילוב שמותיהם של גיבורי המותחן הקלאסי של היצ'קוק "ורטיגו" (1958) בו מתאהב הבלש פרגוסון בכפילתה של אהובתו המתה, מדלין.
בארץ, גם הערוץ הראשון וגם ערוץ הסדרות של הכבלים שידרו בתחילת שנות התשעים את "טווין פיקס". החשיפה הכפולה הגבירה את מעמד הקאלט לה זכתה הסדרה אף אצלנו, מה שהתבטא היטב גם בפרק של "זהו זה" בשם 'גבעת פיכסה'. מכשיר הווידאו שלי דאג להקליט את כל פרקי הסדרה על גבי קלטות ה-VHS דאז, עליהן חרשתי לא פעם. בכלל, אם חושבים על זה, מדובר בסדרה שהייתה הראשונה אשר מתבקש היה לצפות בה במה שכונה לימים 'צפיית הבינג''. הרהוריי הנוסטלגיים מזכירים לי לא פעם את מרתוני הצפייה בפרקי הסדרה יחד עם חבריי שהתמכרו לא פחות, תוך ניתוח/וויכוח על משמעויות הפרקים, החלומות והרמזים אשר הצפיות החוזרות בהם בכל פעם גילו פרטים חדשים ומעניינים.
"טווין פיקס" הייתה לא רק סדרה אשר זכתה למעמד קאלט אצל צופיה מסביב לעולם, אלא גם בקרב יוצרי טלוויזיה רבים אשר הושפעו ממנה לאורך שנות התשעים ועד היום. השפעתה של "טווין פיקס" הורגשה היטב בסדרות אמריקאיות כמו "תיקים באפילה", "אבודים", "ורוניקה מארס", "עקרות בית נואשות", "בייטס מוטל", ו"פארגו", בסדרה הבריטית "ברודצ'רץ'", בסדרה הניו-זילנדית "קצה האגם" ואפילו בסדרה הישראלית "תמרות עשן".
למרות ירידתה מהמסך בטרם עת, הסדרה יצרה לא מעט מרצ'נדייז עבור מעריציה.
שלושה ספרים הקשורים ב"טווין פיקס" יצאו בעקבות העונה השנייה של הסדרה. הראשון היה "יומנה הסודי של לורה פלמר" אשר אפשר להציץ ליומנה האישי עד ליום בו נרצחה. השני היה "האוטוביוגרפיה של סוכן ה-FBI דייל קופר" והספר השלישי היה 'מדריך לעיירה טווין פיקס', אשר סיפק מידע על ההיסטוריה של העיירה הפיקטיבית. בנוסף, קייל מקלכלן, כוכב הסדרה, הקליט קלטת אודיו מיוחדת בשם "דיאן: הקלטות הסודיות של הסוכן קופר", אשר שילבה הקלטות מתוך הסדרה לצד הקלטות חדשות לחלוטין של סוכן ה-FBI.
בשנה שעברה, ולקראת עליית העונה החדשה של הסדרה, הוציא מארק פרוסט, שותפו של דיוויד לינץ' ליצירת הסדרה, ספר חדש בשם "ההיסטוריה הסודית של טווין פיקס".
בדומה ל"סטארטרק" הקלאסית, ששרדה בעת שידורה המקורי מספר עונות בודדות בלבד, גם "טווין פיקס" ניסתה לעשות הסבה למסך הגדול. ב-1992, לאחר שהסדרה ירדה ממסכי הטלוויזיה, לינץ' החליט לשדרג אותה במהירות לקולנוע, בסרט אשר יהווה הקדמה לאירועים אשר תוארו בסדרה. "טווין פיקס: אש הולכת איתי" כלל רבים מהקאסט המקורי של הסדרה לצד מצטרפים חדשים, בהם דיוויד בואי, קיפר סאתרלנד וכריס אייזיק. הסרט לא זכה להצלחה רבה ובפסטיבל קאן בו הוקרן הוא זכה בעיקר לקריאות בוז מצד הקהל. אך למרות התגובות הראשונות הצוננות, מדובר באחד מסרטיו המרתקים והמצמררים ביותר של לינץ'.
כמו כן האגדה מספרת כי סרטו "מולהולנד דרייב" אשר תוכנן במקור כסדרת טלוויזיה, היה אמור במקור לעקוב אחר דמותה של אודרי העוזבת את העיירה "טווין פיקס" על מנת לנסות להפוך לכוכבת בהוליווד. אך הרעיון הזה שוכתב לבסוף ונעמי ווטס כיכבה בתפקיד שיועד בתחילה לשרלין פן.
לאחרונה לא מעט סדרות עשו קמבק טלוויזיוני, אך חזרתה של "טווין פיקס" למסך הקטן עם הקאסט והיוצרים המקוריים היא בהחלט חדשה מרעישה ולחלוטין האירוע הטלוויזיוני המסקרן ביותר של השנה. אולי נזכה לקבל תשובות לשאלות הבלתי פתורות שהציבה "טווין פיקס" כאשר נקטעה בשיאה, למרות שמהיכרותנו את לינץ', אשר יצירותיו הן תמיד חידות מאתגרות לפיצוח, סביר יותר יהיה להניח שב-18 הפרקים החדשים המתוכננים לשידור, במקום תשובות לשאלות העבר להן המתנו בסבלנות יותר משני עשורים נקבל שאלות חדשות ומסקרנות לא פחות אשר יטרידו את מנוחתנו בעתיד הקרוב.
אקו"ם