הבוגר בן 80: מדרג כל הסרטים של דסטין הופמן
אחד השחקנים שהכי כיף לאהוב חוגג השבוע יום הולדת 80. לכבוד המאורע, דירגנו את כל הסרטים בהם שיחק, מהגרוע לטוב ביותר. על הדרך גילינו שלדסטין הופמן אין הרבה סרטים גרועים באמת
דסטין הופמן הוא לא רק אחד השחקנים האהודים בהוליווד, משנות השישים של המאה הקודמת ועד היום, הוא גם אחד המוערכים שבהם, עם אינספור מועמדויות לפרסים וזכיה בשני פרסי אוסקר ושישה פרסי גלובוס הזהב. לכבוד יום הולדתו ה-80 שחל השבוע, אספנו את כל הסרטים בהם שיחק ודירגנו אותם, מהגרוע לטוב ביותר. חי מהר התברר שאמנם יש סרט אחד שבולט מעל כל השאר מרוב שהוא נורא, אבל הופמן, שמתחילת הקריירה שלו התעקש לבחור בעצמו את הסרטים בהם הוא ישחק על אף חוזים מפתים שהוצעו לו, ידע טוב מאד מה הוא עושה.
1. הבוגר 1967
פסקול מאלף של סיימון וגרפונקל, תסריט מבריק עם שורות בלתי נשכחות ("גברת רובינסון, את מנסה לפתות אותי..."), בימוי סוחף ומעורר השראה והופעה כובשת של דסטין הופמן בתפקידו הראשי הראשון הפכו את "הבוגר" לאחד הסרטים הטובים ביותר שיצאו מהוליווד של סוף שנות ה-60. הסרט עוקב אחר הרפתקאותיו הרומנטיות והמשעשעות של בוגר קולג' טרי הנקרע בין שתי נשים – בין החברה שלו לבין האמא המפתה שלה. "הבוגר" הפך את הופמן לכוכב בין לילה ואף זיכה אותו במועמדות לפרס האוסקר. האגדה מספרת שהופמן ניגש לאודישן והיה בטוח שנכשל בו, אך הבמאי מייק ניקולס התרשם מאוד מן המוזרויות הקטנות שהפגין הופמן תחת לחץ האודישן והחליט ללהק אותו, למרות אלמוניותו, לתפקיד הראשי. הופמן אפילו ויתר על חוזה בן שישה סרטים שהוצע לו בטענה שהוא לא מעונין שיכתיבו לו באיזה סרטים לשחק כי הוא רוצה להחליט עליהם בעצמו. עבור התפקיד בסרט הוא השתכר סכום של 17 אלף דולר שנגמרו די מהר, מה שהוביל לתמונה המפורסמת שלו בתום צילומי הסרט, עומד בתור לביטוח הלאומי לקבל דמי אבטלה...
2. איש הגשם 1988
האגדה מספרת כי בזמן הצילומים של "איש הגשם" דסטין הופמן היה בטוח שהוא עושה את התפקיד הגרוע ביותר של חייו ושהסרט עתיד להיכשל בגדול. הוא היה כל כך בטוח בכך וחשב שאף אחד לא ירצה לראות את הסרט הזה עד כי הוא התחנן בפני הבמאי, ברי לווינסון, שיחליף אותו בשחקן אחר. אך ההיפך הוא הנכון והסרט שבו הוא וטום קרוז שיחקו זוג אחים אשר מעולם לא הכירו, הפך עם יציאתו לשובר הקופות הגדול ביותר של 1988 ואשר גבר בדרך לראש טבלת ההכנסות על להיטים כמו "מת לחיות", "ביג" ו"מי הפליל את רוג'ר ראביט". הסרט סיפר על צ'רלי (קרוז) אשר מגלה לאחר מות אביו שיש לו אח אוטיסט בשם ריימונד אותו מעולם לא הכיר. במהרה הוא מבריח אותו מהמוסד בו הוא מטופל על מנת לזכות בכספי הירושה, מה שמוביל למסע היכרות מרגש בין השניים. על משחקו המרשים והבלתי נשכח בסרט כאוטיסט ריימונד באביט זכה דסטין הופמן בפרס האוסקר השני שלו.
3. טוטסי 1982
את הרעיון לסרט "טוטסי" הגה דסטין הופמן בעצמו כאשר שיחק את האב החד הורי בדרמה "קרמר נגד קרמר", שם נאלץ להיות גם האמא וגם האבא לבנו שבסרט. במהרה הרעיון הזה הבשיל והפך לקומדיה שבה שיחק הופמן שחקן מובטל המתחזה לאישה והופך כך לשחקנית מבוקשת ומצליחה. האגדה מספרת שעל מנת לבדוק אם הוא עובר היטב בתור אישה עד כי לא ניתן יהיה לזהות אותו הוא בדק בבית הספר של הבת שלו אליו הגיע למפגש יום ההורים מחופש לאישה שהציגה עצמו כדודה דורותי. אף אחד מן המורים לא זיהה את דסטין ואף משחקו בסרט הוכתר כמוצלח ביותר וזיכה אותו במועמדות נוספת לפרס האוסקר.
4. קאובוי של חצות 1969
אחד מתפקידיו הטובים ביותר של הופמן היה בתור איש הרחוב ההומלס 'רטסו ריזו' בסרט "קאובוי של חצות". הסרט זכה בשלושה פרסי אוסקר – התסריט, הבימוי והסרט הטוב ביותר, ועקב אחר סיפור החברות הנרקמת בין שני גברים אבודים משולי החברה בניו יורק של סוף שנות השישים. האגדה מספרת שהופמן כל כך חשש שלא יקבל את התפקיד בשל הדמוי הנקי והמצוחצח שלו מ"הבוגר", שהוא ביקש להבחן לסרט לא במשרד אלא בפינת רחוב. המפיק שנעתר לבקשה הגיע לרחוב בו קבעו להיפגש אך לא זיהה את הופמן שהיה לבוש בסחבות וקיבץ נדבות עד שהופמן גילה לו את זהותו האמיתית, מה שהוביל לזכייתו בתפקיד. משחקו הלא פחות משכנע בסרט זיכה אותו במועמדות נוספת לפרס האוסקר.
5. קרמר נגד קרמר 1979
אחת הדרמות המרתקות ביותר שיצרה הוליווד בשנות השבעים הייתה "קרמר נגד קרמר", אשר עסקה בזוג הורים גרושים הנלחמים על חזקת בנם. הסרט, בו כיכבו דסטין הופמן ומריל סטריפ, זכה בחמישה פרסי אוסקר, בהם פרס הסרט הטוב ביותר, פרס השחקן הטוב ביותר ופרס השחקנית הטובה ביותר. זו הייתה זכייתו הראשונה של הופמן באוסקר. האגדה מספרת שמשחקו המשכנע והמאד ריאליסטי של הופמן הושפע רבות מן העובדה שכמו דמותו בסרט, הופמן עצמו היה בתהליכי גירושין בזמן הצילומים, ותרם לתסריט מחוויותיו האישיות. תרומתו לתסריט הייתה כה רבה עד שהבמאי-תסריטאי רוברט בנטון רצה לשתף את הופמן בקרידט על התסריט, אך הופמן סרב.
6. כלבי הקש 1971
אחד מסרטי המתח האלימים והשערורייתיים ביותר של שנות השבעים היה "כלבי הקש" של הבמאי סם פקינפה ("חבורת הפראים"). הופמן כיכב בסרט בתפקיד מדען אמריקאי העובר לגור בכפר פסטורלי באנגליה יחד עם אשתו הבריטית היפה, אך קבלת הפנים הצוננת לה הם זוכים מצד המקומיים גולשת במהרה לאלימות קשה. חלקים רבים מתוך הסרט צונזרו לפני הפצתו באנגליה והוא אף לא הותר שם להפצה בווידאו עד 2002. הופמן, שלא נחשב לחובב סרטים אלימים, הודה שהסכים לשחק בסרט רק בשל השכר שהוצע לו. אך למרות כל השערוריות הנלוות לסרט, מדובר באחד מסרטיו הטובים והמרתקים ביותר של הופמן, אשר משחקו המאופק תרם רבות לריאליזם של הסרט.
7. איש המרתון 1976
במותחן "איש המרתון" הופמן שיחק יהודי אמריקאי צעיר וחובב ריצה למרחקים ארוכים אשר אחיו הוא לוכד נאצים. כשאחיו מחוסל ע"י פושע מלחמה נאצי מבוקש, הוא יוצא בעצמו ללכוד אותו ולסגור עמו חשבון. הופמן, שנחשב לאחד השחקנים הכי רציניים בהוליווד, עשה לעצמו שם של אחד שעושה שיעורי בית ומתכונן היטב לכל אחד מתפקידיו, כמו גם כזה אשר ניסה תמיד במשחקו להיות ריאליסטי ואמין ככל שניתן. לצורך ההכנות לקראת הופעתו בסרט "איש המרתון" הוא נהג לרוץ כ7 קילומטרים מידי יום על מנת להיכנס לדמות. באחת הסצנות בה דמותו הייתה מחוסרת שינה הוא התכונן בכך שלא ישן לילה שלם. שותפו לסרט, השחקן הבריטי האגדי סיר לורנס אוליבייה שאל את הופמן מדוע הוא נראה כל כך עייף והופמן סיפר לו. בתגובה ייעץ לו אוליבייה "בפעם הבאה פשוט 'תשחק', זה הרבה יותר קל".
8. איש קטן גדול 1970
המערבון היחיד בו שיחק דסטין הופמן היה "איש קטן גדול" של הבימאי ארתור פן ("בוני וקלייד"). מדובר היה בסרט לא קונוונציונלי אשר זיכה את הופמן לשם שינוי לא במועמדות לאוסקר אלא לציון בספר השיאים של גיניס. הופמן בעצם שבר בסרט שיא כאשר שיחק דמות בתקופות שונות של חייה החל מגיל 17 ועד 121 (!) הסרט עקב אחר סיפור חייו של בחור בשם ג'ק קראב אשר נלכד בידי אינדיאנים והפך להיות אחד מהם ובהמשך אף פגש בגנרל קסטר והיה נוכח בקרב המפורסם בליטל ביג הורן. האגדה מספרת שכדי להשיג את הגוון המחוספס של קולו של אדם מבוגר בגיל 121, הופמן נהג לשבת בחדר ההלבשה שלו ולצרוח בקולי קולות במשך שעות...
9. כל אנשי הנשיא 1976
בעקבות פרשת ווטרגייט המפורסמת אשר הביאה להתפטרותו של נשיא ארה"ב ריצ'רד ניקסון, הוליווד מיהרה להפיק סרט בנושא אשר תאר את כל השתלשלות האירועים מנקודת מבטם של צמד העיתונאים של הוושינגטון פוסט אשר חשפו את הפרשה. רוברט רדפורד שיחק את תפקיד העיתונאי בוב וודוורד ואף יזם את הפקת הסרט. הוא חיפש כוכב בקנה המידה שלו כדי לאזן בין שתי הדמויות הראשיות. כאשר נתקל בהופמן במשחקNBA הוא ניגש אליו מיד והציע לו את התפקיד. על מנת להתכונן להפקה השניים שהו שבועות ארוכים בחדר המערכת של העיתון לצורך תחקיר. הופמן שגידל שיער ארוך והתלבש צורה פשוטה כל כך לא נראה ככוכב קולנוע לעומת רדפורד, שאחד העיתונאים היה בטוח שהוא אחד מעובדי המערכת ושלח אותו להביא סלילי דיו למכונות הכתיבה.
10. לכשכש בכלב 1997
אחת הקומדיות המצחיקות ביותר של דסטין הופמן הייתה "לכשכש בכלב" בה הוא שיחק מפיק הוליוודי המתגייס להפיק מלחמה מדומה כדי להציל את נשיא ארה"ב המתמודד בבחירות מפרשת מין בה הוא מעורב. האגדה מספרת שבזמן צילומי הסרט התפוצצה פרשת המין של נשיא ארה"ב דאז ביל קלינטון ומוניקה לווינסקי, פרשה שהייתה דומה להפליא לזאת אשר מתוארת בסרט. במהלך הצילומים כוכבי הסרט רוברט דה נירו, דסטין הופמן והבמאי ברי לווינסון פגשו לגמרי במקרה את הנשיא בלובי של בית מלון והוא שאל אותם על מה הסרט... דה נירו, שלא ידע מה לומר, הסתכל אל הבמאי שגם לא רצה לדבר, ואז הביט אל הופמן, אשר במקום לענות פצח בריקוד סטפס. משחקו המצוין והמשעשע של הופמן בסרט זיכה אותו במועמדותו השמינית לפרס האוסקר.
11. הוק 1991
בסרטו של סטיבן ספילברג "הוק" אשר היה מעין סיפור המשך לעלילות "פיטר פן", הופמן גילם את הנבל של העלילה, את קפטן הוק המפורסם והערמומי בעל הזרוע האחת. מאחר ומדובר היה בסרט לכל המשפחה, משהו שהופמן לא הרבה לעשות, הוא ניצל את ההזדמנות על מנת להביא את כל ילדיו לסט הצילומים ואף מצא להם תפקידים קטנים בסרט. בנו הצעיר ביותר, מקס, שיחק את פיטר פן בן החמש. בתו, רבקה, שיחקה את ג'ין בסצנת הפתיחה, ובנו הבכור, ג'ייק, שיחק ילד בנבחרת הבייסבול שבסרט.
12. התפרצות 1995
דסטין הופמן כיכב במותחן הווירוסים המרתק והמצמרר של הבמאי וולפגנג פטרסון ("איר פורס 1") בתפקיד הראשי. על פי האגדה, הופמן לא היה הבחירה הראשון לשחק את המדען הצבאי שבסרט. הבחירה הראשונה הייתה דווקא הריסון פורד אשר ויתר על התפקיד. דבר דומה אך הפוך קרה בזמן הליהוק של "בלייד ראנר", כאשר הבחירה הראשונה של הבמאי רידלי סקוט לתפקיד הראשי הייתה בדסטין הופמן, ולאחר שהוא ויתר על התפקיד, הריסון פורד תפס את מקומו.
13. גיבור מזדמן 1992
בדרמה הקומית "גיבור מזדמן" שיחק הופמן בנאדם לא כל כך סימפטי המוצא עצמו מציל נוסעים ממטוס שהתרסק בעוד מישהו אחר לוקח את הקרדיט עבור מעשיו הטובים. נראה שמשהו מן הדמות הלא מאוד נחמדה ששיחק דבק בהופמן בזמן הצילומים כאשר הוא החל לריב עם הבמאי סטפן פרירס על סט הצילומים. האגדה מספרת שבמהלך הויכוח הוא צעק כך שכל הצוות ישמע "בימאים שמקשיבים לי זוכים באוסקר, בעוד אלה שלא מקשיבים לי מביימים סרטים כמו "הוואנה" (סרטו הכושל של סידני פולק, במאי אשר עמו הופמן גם כן לא הסתדר וביים אותו בקומדיה "טוטסי").
14. שעת מבחן 1978
בסרט "שעת מבחן" שיחק הופמן אסיר המשתחרר מהכלא ומתקשה לחזור למוטב. הסרט היה מבוסס על ספר של שכתב אסיר בכלא. הופמן כל כך התלהב מהספר שהוא הלך לפגוש את האסיר וקנה ממנו את זכויות ההפקה של ספרו. הופמן אף חשב לביים את הסרט בעצמו, אך בתום כמה ימי צילום הוא החליט שהוא מעדיף רק לשחק ושכר את הבמאי אולו גרוסברד להשלים את הצילומים. רשויות האכיפה כל כך התרשמו ממשחקו של הופמן בסרט שהם החליטו לשחרר מוקדם מהצפוי את האסיר אדוארד בנקר, הסופר שמאחורי הסרט.
15. לני 1974
באחד מתפקידיו המאתגרים ביותר שיחק הופמן את תפקיד הסטנדאפיסט השערורייתי ופורץ הדרך לני ברוס – האיש שלחם על זכותו לחופש דיבור, שכלל גם שימוש בשפה גסה במופעיו. הופמן היה מושלם לתפקיד ונכנס היטב לנעליו של ברוס, מה שהוביל אותו למועמדות לפרס האוסקר על משחקו.
אישתר 1987
הסרט שהמציא את המושג "בית סוהר לקולנוענים" (כאשר הכוונה היא ליוצרים שעדיף שלא יביימו יותר) ונחשב לאחד הכישלונות הגדולים ביותר שידעה הוליווד היה "אישתר" בכיכובם של דסטין הופמן ווורן ביטי. הסרט עקב אחר הרפתקאותיהם של צמד זמרים כושלים שמוצאים עצמם מסובכים בפרשיית ריגול במדינה מזרח תיכונית דמיונית. הסרט זכה לביקורות איומות והפסיד מיליונים של דולרים. למרות זאת מדובר בסרט משעשע שבין מעריציו נמנים קוונטין טרנטינו, מרטין סקורסזה ואדגר רייט ("בייבי דרייבר").
הקריירה הענפה של דסטין הופמן כללה גם את הסרטים הבאים:
"מותו של סוכן" 1985, המבוסס על המחזה הנודע בה שיחק בתפקיד הראשי. "אגתה" 1979, בה שיחק עיתונאי אמריקאי היוצא לאתר את הסופרת הנעלמת אגתה כריסטי. "הזדמנות אחרונה לאהבה" 2008, שהיה הסרט הטוב האחרון בו כיכב בתפקיד ראשי. "ג'ון ומרי" 1969, שהפגיש בין הופמן למיה פארו כזוג ביום שלאחר סטוץ. "הפרפר" 1973, בו שיחק אסיר המתכנן בריחה מהכלא יחד עם סטיב מקווין. "עסקי משפחה" 1989, בו כיכבו הופמן, שון קונרי ומתיו ברודריק בתור שלוש דורות של משפחת פשע. "אמריקן באפלו" 1996, בו שיחק עבריין צעצוע. סרט הפנטזיה "חנות הפלאים" 2007, בו שיחק לצד נטלי פורטמן. "ילדי המקהלה" 2014, שם שיחק בתפקיד מנהל המקהלה. הדרמה המפוספסת "מד סיטי" 1997, לצד ג'ון טרבולטה בה שיחק עיתונאי. הקומדיה האיטלקית "אלפרדו, אלפרדו" 1972, הקומדיה ההזויה "מיהו הארי קלרמן ולמה הוא אומר את הדברים הנוראים הללו עלי?" 1971, ומותחן המדע הבדיוני המסורבל "ספרה" 1998, בו שיחק לצד סמואל ג'קסון ושרון סטון.
הקריירה של הופמן הכילה גם מרשימה של תפקידי משנה: בסרטו של לוק בסון "ז'אן דארק" 1999, הוא שיחק את אלוהים ועשה זאת מצוין. בקומדיות "פגוש את הפוקרס" 2004, ו"פגוש את הפוקרס הקטנים" 2010, הוא שיחק את אביו של בן סטילר. בדרמה המרגשת "למצוא את ארץ לעולם לא" 2004, הוא שיחק מפיק תיאטרון המעלה את המחזה "פיטר פן". בקומדיה "אני אוהב הקביז" 2004, הוא הבליט תסרוקת מצחיקה במיוחד. בדרמה "סליפרס" 1996,הוא שיתף פעולה עם רוברט דה נירו ובראד פיט. בדרמה "מייל לאורך הירח" 2002,הוא שיחק לצד ג'ייק ג'ילנהול בתור אב שכול. הופמן שיחק תובע בסרט "משחק המושבעים" 2003.
כמו כן הוא שיחק במותחן הריחני התקופתי "בושם" 2006, בקומדיה ההזויה "מעבר לכל דמיון" 2006, לצד ויל פארל. הוא דיבב את אחת הדמויות הראשיות בלהיט הקומי "קונג פו פנדה" ובשני המשכיו. הוא שיחק בעל מסעדה בקומדיה "שף" 2014, וגם שיחק לצד אדם סנדלר בקומדיה המשעשעת THE COBBLER 2014. לאחרונה הוא השתתף בסרט "התוכנית" 2015, המבוסס על סיפורו של רוכב האופניים לנס ארמסטרונג.
הופמן אף הופיע לא פעם בתפקיד הנבל. בדרמת הפשע "בילי בתגייט" 1991, הוא שיחק את הגנגסטר דאטץ' שולץ, בקומדיית הפשע "אמון" 2003, שיחק איש מאפיה ובסרט הפשע מבוסס הקומיקס "דיק טרייסי" 1990, הוא שיחק את תפקיד 'ממבלס'. בסרט "העיר האבודה" 2005, הוא שיחק את הגנגסטר היהודי המפורסם מאיר לנסקי.
אקו"ם