לידיעת השרה איילת שקד: זו איננה ציונות
מהיכן הגיעו המתנחלים ומהיכן המתיישבים? מאיפה יורדים ולאן מעפילים? וכמה שימושים יש לכיבושים? הזירה הלשונית מילון הציונות השלם, מוצאת בתנ"ך מונחים בכל עניין
בלי לנקוט עמדה לגופה של סוגיית מבקשי המקלט או למעמדו של בג"ץ, הערה לשונית לשרה איילת שקד, ליתר דיוק, טרוניה על שימוש מסורבל ואפילו מופרך בשפה. מה פירוש "הציונות לא תתכופף (או 'תכוף') בפני זכויות הפרט". "הציונות" איננה אדם, וגם איננה אגודה, מוסד או מפלגה. "הציונות" היא התנועה הלאומית ההיסטורית של העם היהודי. נקודה. תחת המטרייה הזו מסתופפת קשת רחבה של רעיונות, מימושים, פעולות והשקפות. הציונות לא גרה אצל איילת שקד או במשרדי הבית היהודי, וגם לא בבית המשפט העליון. לכן "הציונות" איננה יכולה להתכופף או להזדקף, ואינה יכולה לטעון טענות בשם עצמה, או לעבוד בשירותו של עניין זה או אחר.הטענות הבאות, שגם אותן אפשר לשמוע פה ושם בנוסחים שונים, מופרכות באותה מידה:
"הציונות תומכת ברעיון שתי מדינות לשני עמים".
"הציונות רוצה להתנחל בכל מקום בארץ ישראל".
"הציונות זוכרת את השואה ולכן תיתן מקום למבקשי מקלט".
הציונות לא תומכת, לא זוכרת ולא רוצה דבר. יש לה כתנועה וגם כרעיון תפקיד היסטורי, והוא לא תם עדיין. כל היתר מסור לנו, כבני אדם ריבוניים במדינה ריבונית.
ומהציונות של היום, לתנ"ך. התנועה הציונית, שלידתה בשנות השמונים של המאה ה-19, החלה את דרכה הממוסדת בקונגרס הציוני הראשון, בדיוק לפני 120 שנה, בתאריכים 31-29 לאוגוסט, 1897. הרעיון הציוני נקשר מאז לידתה של התנועה לתנ"ך, וההוגים הציוניים השתמשו במונחים מהתנ"ך כמעט בכל עניין. להלן מדריך מילוני קצר, תנכי-ציוני.
אומה. מייצגת את מיתוס הלאום העברי.
פסוק: "וּמִנִּי שִׂים טְעֵם דִּי כָל־עַם אֻמָּה וְלִשָּׁן [ומכאן יושם חוק לכל עם, אומה ולשון]" (דניאל ג 29).
שימוש ציוני: "שאיפת הגאולה מפלסת לה נתיב בלבב-האומה" (דוד בן-גוריון).
שימוש חדש: חלקת גדולי האומה. גב האומה.
ארץ האבות. מייצגת את הקשר בין ארץ ישראל הנכספת ותקופת התנ"ך.
פסוק: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל יַעֲקֹב: שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ" (לא 3).
שימושים: בעיקר בשיח הדתי, או בנאומים המדגישים את הקשר בין ארץ ישראל לעם היהודי.
ארץ ישראל. היעד הנכסף של הציונות להגשמת רעיון הריבונות.
פסוק: "בְּמַרְאוֹת אֱלֹהִים הֱבִיאַנִי אֶל־אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל" (יחזקאל מ 2).
שימושים חדשים: ארץ ישראל השלמה. ארץ ישראל הישנה והטובה (והיפהפייה והנשכחת, על פי נעמי שמר).
גאולת הארץ. עיקרון ציוני הדוגל ברכישת אדמות והתיישבות בארץ ישראל.
פסוק: "וּבְכֹל אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם גְּאֻלָּה תִּתְּנוּ לָאָרֶץ" (ויקרא כה 24).
שימוש ציוני: בן גוריון ואחרים הקימו את הקרן הקיימת שמטרתה גאולת הארץ, כלומר, רכישת קרקעות. ביאליק יוצא בכתביו ובנאומיו נגד התפיסה המצמצמת הרואה בגאולת הארץ איסוף כספים בלבד.
גלות. הליכה לניכר, הארץ אליה הלכו הגולים וגם לגולים עצמם. אירועי הגליה מלווים את העם היהודי מאז תקופת התנ"ך ולאורך ההיסטוריה: גלות יהויכין, גלות כוש, גלות יהודה, גלות ירושלים בתנ"ך, ואחריהן גלות בבל, גלות ספרד, גלות פורטוגל ועוד.
פסוק: "וַיְהִי בִּשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּעֲשִׂרִי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ לְגָלוּתֵנוּ בָּא־אֵלַי הַפָּלִיט מִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר הֻכְּתָה הָעִֽיר" (יחזקאל לג 21).
העפלה. העלייה ארצה לאחר השואה למרות התנגדות השלטון הבריטי.
פסוק: "וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת אֶל־רֹאשׁ הָהָר" (במדבר יד 44).
שימוש ציוני: "אֶל רֹאשׁ הָהָר! אֶל רֹאשׁ הָהָר!/ הַדֶּרֶךְ מִי יַחְסֹם לִפְדוּיֵי שֶׁבִי?/ מֵעֵבֶר הַר הֵן זֶה מִכְּבָר/ רוֹמֶזֶת לָנוּ אֶרֶץ צֶבִי./ הַעְפִּילוּ! הַעְפִּילוּ!/ אֶל רֹאשׁ הָהָר הַעְפִּילוּ!" (לוין קיפניס, 1914).
התיישבות. בניית מקומות יישוב חקלאיים ברחבי ארץ ישראל.
פסוק: "וְיִשְּׁבוּ טִירֽוֹתֵיהֶם בָּךְ וְנָתְנוּ בָךְ מִשְׁכְּנֵיהֶם" (יחזקאל כה 4).
מקור השראה בתלמוד: "כל ארץ שגזר עליה אדם הראשון ליישוב – נתיישבה" (ברכות לא א).
שימוש ציוני: 'התיישבות' כשמו של מהלך יישוב הארץ הופץ בעיקר על ידי בן גוריון, שראה בה יסוד הכרחי ומכריע במימוש הפרויקט הציוני.
התנחלות. מונח חלופי להתיישבות, התקבל אחרי 67 בהתייחסות להתיישבות ב'שטחים'.
פסוק: "וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת־הָאָרֶץ בְּגוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹֽתֵיכֶם" (במדבר לג 54).
שימוש חדש: אנשי הקבוצה שהתיישבה בחברון בפסח 1968 בהנהגת משה לוינגר קראו לעצמם "מתנחלי חברון", ואף הציגו את הביטוי החדש בסיסמאות וכרזות.
חלוצים. הפועלים והחקלאים הראשונים שהגשימו את חזון ההתיישבות הציוני.
פסוק: "ה' אֱלֹהֵיכֶם נָתַן לָכֶם אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ, חֲלוּצִים תַּֽעַבְרוּ לִפְנֵי אֲחֵיכֶם בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל כָּל־בְּנֵי־חָֽיִל" (דברים ג 18).
שימוש ציוני: "פתע באו החלוצים/ מבני הגולה שמה,/ ובהשכל ידי חרוצים/ לברכה הפכו השממה" (נ"ה אימבר, "בכוס").
ירידה. הגירה מארץ ישראל לגלות.
פסוק: "וְיַעֲקֹב וּבָנָיו יָרְדוּ מִצְרָיִם" (יהושע כד 4).
חלופות חדשות: "נפולת של נמושות" (רבין). רילוקיישן (שנת ייצור 2017).
כיבוש. מימוש בפועל של הרעיון הציוני על ידי העולים לארץ ישראל.
פסוק: "אֲשֶׁר הִקְדִּישׁ מִכָּל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר כִּבֵּֽשׁ" (שמואל ב ח 11).
שימוש ציוני: "שונים הם הדרכים של כיבוש ארץ. אפשר לתפוס ארץ בכוח-הנשק, אפשר לרכוש ארץ בתחבולות מדיניות ואמנות דיפלומטיות, אפשר גם לקנות ארץ בעזרת הממון. כל הכיבושים הללו יש להם מטרה אחת: שלטון לשם שעבוד וניצול. ... לא בכסף ולא בזכויות – בעבודתנו נכבוש לנו מולדת" (דוד בן גוריון).
שימוש חדש: 'הכיבוש', השליטה בשטחים שנכבשו אחרי מלחמת ששת הימים.
לאום. המושג המאחד של השייכות האתנית הריבונית.
פסוק: "וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ, וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ" (בראשית כה 23).
פיתוחים: ממשלת אחדות לאומית. גיבור לאומי. נכס לאומי.
מולדת. הארץ הנכספת. קיצור של 'ארץ מולדת'.
פסוק: "קוּם צֵא מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת, וְשׁוּב אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתֶּךָ" (בראשית לא 13).
שימוש ציוני: "נבנה ארצנו, ארץ מולדת/ כי לנו לנו ארץ זאת" (אברהם לוינסון).
הערה כללית: מולדת היא הארץ בה אדם נולד. הוגים רבים כבר עמדו על כך שארץ ישראל לא היתה הארץ בה נולד העם היהודי, וגם לא הארץ בה נולד אברהם, וברוב שימושי 'מולדת' היא אינה ארץ ישראל. בשימוש בה בציונות יש ערבוב בין הארץ הנכספת לארץ קונקרטית.
שימושים חדשים: מולדת, מפלגתו של רחבעם זאבי שהטיפה לטרנספר של הערבים. 'חבלי מולדת'.
מכוֹרה. מילה נרדפת ל'מולדת'. בתנ"ך היא תמיד מולדת עם זר או אויב.
פסוק: "שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים, כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶֽם" (בראשית מט 5).
שימוש ציוני: "מה עוד תבקשי מאתנו, מכורה, ואין, ואין עדיין?" (פנחס לנדר).
עובדים ופועלים. שגרירי 'כיבוש העבודה' שנועדו לממש אותה בגופם.
פסוק: "עֹבֵד אַדְמָתוֹ יִֽשְׂבַּֽע־לָחֶם" (משלי יב 11).
שימוש ציוני: "אירגוני הפועלים הראשונים קמו מתוך מרד הפועל, אשר ראה את עצמו עשוק ומשועבד" (דוד בן גוריון, 1928). תנועת העבודה. מושב עובדים. דת העבודה.
שימוש חדש: עובדים/פועלים זרים.
עלייה. הגירה או שיבה לארץ ישראל.
פסוק: "לְמִיּוֹם עֲלוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (שופטים יט 30).
שימוש ציוני: "בראשית בואם אל הארץ לא ידעו העולים הראשונים לפעמים כל גבול למעשיהם,... אפס עד מהרה עלתה בידי העולים לשנות את משפט אלה על אודותם ולהביא בלבם יראת הכבוד מפני תנופת ידם" (אברהם שמואל הרשברג, 1901).
פרעות. התנכלות אנטישמית ליהודים שהמריצה את הקמת התנועה הציונית. חלופה עברית ל'פוגרום'.
פסוק: "בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, בְּהִתְנַדֵּב עָם בָּרֲכוּ ה'" (שופטים ה 2).
אירועים היסטוריים: 'פרעות ת"ח ות"ט', 'פרעות קישינב', 'פרעות חברון' ועוד.
ציונות. התנועה הלאומית היהודית.
פסוקים: "לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה, וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט" (ישעיהו סב 1). "עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל, שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן" (תהלים קלז 1).
מקור: בעקבות 'ציון' שהיא בתנ"ך המצודה שכבש דוד, ירושלים כולה, ובהשלכה נוספת לכל ארץ ישראל. האינטלקטואל היהודי־וינאי נתן בירנבוים הציע ב–1890 את המונח הגרמני Zionismus. עם כינוס הקונגרסים הראשונים תורגם השם לעברית ל'ציונות'.
שימושים חדשים: ציונות עם ובלי מרכאות. פוסט-ציונות.
קיבוץ גלויות. שיבה המונית ומאורגנת של היהודים ארץ ישראל.
פסוק: "נְאֻם אֲדֹנָי ה' מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל, עוֹד אֲקַבֵּץ עָלָיו לְנִקְבָּצָֽיו" (ישעיהו נו 8).
מקור הביטוי בתלמוד: "גדול קיבוץ גלויות כיום שנבראו בו שמים וארץ" (פסחים פח א).
שיבה. החזרה מהגלות. גם 'שבות'.
פסוק: "בְּשׁוּב ה' אֶת־שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִֽים" (קכו 1). "וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל, וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ" (ט 14).
שימושים חדשים: חוק השבות (יהודי-ישראלי). זכות השיבה (פלסטיני).
תפוצות. הארצות שבהן מפוזרים היהודים.
פסוק: "וּתְפוֹצוֹתִיכֶם וּנְפַלְתֶּם כִּכְלִי חֶמְדָּֽה" (ירמיה8 כה 34).
שימושים חדשים: יהדות התפוצות. בית התפוצות.
תקומה. רעיון שיבת העם לארצו.
פסוק: "וְכָשְׁלוּ אִישׁ־בְּאָחִיו כְּמִפְּנֵי־חֶרֶב וְרֹדֵף אָיִן, וְלֹא־תִֽהְיֶה לָכֶם תְּקוּמָה לִפְנֵי אֹֽיְבֵיכֶֽם" (ויקרא כו 37).
שימוש ציוני: "בתוך הצער והכאב מתבשלת ההכרה הלאומית – ורעיון התקומה בא"י כובש לבבות ומקָרבם". (דוד בן גוריון, "מתן ארץ", 1915).
שימושים חדשים: משואה לתקומה.
אקו"ם