 |
|
|
|
|
גם למתים מגיע לחיות |
|
|
 |
|
חיים ש. פינקלמן חושב שהסדרה ''מירוץ לאתמול'' הופכת את המוות לדבר נמרץ ואופטימי, כמעט החיים עצמם
|
|
|
|
|
|
 |
|
|
22/4/2004 14:17
|
חיים ש. פינקלמן
|
|
|
|
|
|
|
 |
מוות, איך לומר, הוא לא בדיוק הצד החזק של התרבות החילונית המערבית. אולי זו העובדה שאנחנו לא מאמינים שאחריו ננפוש בגן עדן עם 99 בתולות, או לחלופין נצלה בתופת. אולי זה הידע המדעי אשר מתאר לנו בפרטי פרטים את התכלותו של הגוף ולא את עלייתה של הנפש לשמיים. כך או כך, הערצת הגוף הצעיר, תעשיית הניתוחים הפלסטיים ודחיקתה של האוכלוסייה הבוגרת לשולי החברה הם רק חלק מהעדויות לכך שהאירוע המצער והבלתי נמנע שיקרה לכולנו לא מתקבל במערב כהתרחשות יותר מדי הגיוניות או כאירוע הרמוני עם החיים שקדמו לו.
''מירוץ לאתמול'' (''Tru Calling''), דרמת המתח החדשה של רשת פוקס, עושה, אם כך, את הקשה מכל בעבור סדרת פריים טיים אמריקנית: היא מעמידה במרכזה את המוות. הטיפול בסוגייה הטראגית איננו בלעדי רק לה, ואולי מדובר כאן במגמה חדשה בסדרות עכשוויות, שהנציגה הבולטת שלה זו כמובן ''עמוק באדמה''. ואכן, הדמיון בין הסדרות הוא רב: ב''עמוק באדמה'' נרטיב העל מספר על מותו הפתאומי של אב, וב''מירוץ לאתמול'' זוהי אם שמתה בטרם עת. ''עמוק באדמה'' מספרת על משפחה של קברנים, ואילו ''מירוץ לאתמול'' מגולל את סיפורה של בוגרת קולג' נחושה וחטובה בשם טרו דיוויס (אלייזה דושנקו, אשר גילמה את דמותה של פיית' מ''באפי ציידת הערפדים''), אשר עובדת במשמרות לילה בחדר מתים. כמו ''עמוק באדמה'', גם הפעם במרכזו של כל פרק עומד מוות פתאומי וסתום. יחד עם זאת, שתי הסדרות נבדלות בדבר עקרוני אחד: אם ב''עמוק באדמה'' נמצא ניסיון להתמודד עם המוות באופן ריאליסטי ונוקב, הרי שטרו דיוויס נדרשת אל המוות באופן בלתי יאומן, בעצם: היא פשוט מבטלת אותו.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |  |
|
מרוץ לאתמול
|
|
כחלק מגל אחר של סדרות אמריקניות, אשר עוסקות באופן על- טבעי בשיוט בזמן (''מילניום'', ''פרופיילר'', מהדורת חדשות מוקדמת), גם לגיבורת ''מירוץ לאתמול'' ניתנה תכונה ייחודית: היא שומעת את קריאתם של המתים לעזרה, ומיד לאחר מכן היא מתעוררת שוב, פעם שנייה, אל בוקרו של אותו יום. המומה מן הפלא, ידידתנו טרו איננה מאבדת את עשתונותיה, ומיד היא מקדישה את עצמה למטרה שבשלה התרחש הנס –
להציל את המת שהגיע אל חדר המתים מן המוות המיועד לו. כך, אם הגיע קורבן של שריפה בבניין, טרו תחשוף שמדובר בהצתה מכוונת, ובדקה התשעים היא תספיק להציל מבעוד מועד את המתים העתידיים. אם הגיע הרוג ממירי אקדח טרו תגלה את הרוצח, ובהבזק אשר יזכיר את דמותה היצרית והפרועה מ''באפי'', היא תשמוט מידיו את האקדח בעזרת בעיטת קרטה המקודמת בריצת ספרינט. כך, הודות לטרו, תעלומת המוות תתבטל כי לא יהיה מוות. המת, אשר בראשית הפרק המצלמה התעכבה לצלמו בחדר המתים באופן פסבדו- ריאליסטי ונוקב, יזכה בחייו מחדש.
מהו מוות? מהם חיים? אם ''עמוק באדמה'' מנסה להישיר מבט אל החור השחור, שהוא המוות בחברה המערבית העכשווית, הרי ש''מירוץ לאתמול'' אוטמת אותו בנמרצות האופטימית של טרו. יחד עם זאת, היופי היחסי של הסדרה מצוי במקומות שבהם מסומן המודחק של האטימה הזו. כך, למשל, מקורה של האמביציה להציל חיים הוא במוות הקדום של האם, המשמש, כאמור, כנרטיב- על, שטרו, מן הסתם, מתישהו בהמשך תידרש אליו. או הפעלתנות עצמה: טרו ממהרת ורצה, אבל תמיד היא לומדת שעל מנת להציל את המת המיועד צריך עוד חוץ מאשר להגיע בזמן. כך, למשל, בפרק הראשון של הסדרה טרו מגלה שהבחורה שהיא חשבה שנרצחה – למעשה התאבדה, ולאחר שהיא נלחמת במי שהיא חשבה שהם הרוצחים, טרו נקראת להסביר לבחורה הדכאונית שהחיים הם דבר ראוי לחיותם. לעיתים, כפי שיקרה בפרקים הבאים, טרו תגלה שהיא לא מצליחה להציל את כל המתים, אבל אלו שימותו בכל זאת יהיו כאלו שמתו על מנת להציל אחרים, כלומר, כאלו שהצליחו לתת למוות שלהם משמעות.
גם הדמויות המלוות של טרו, כמו אחיה המהמר או אחותה שמכורה לקוק, מזכירות תמיד את אמרתו המפורסמת של אביב גפן: ''זו לא חובה לחיות, זו זכות להיות חיים''. ''טרו קולינג'', כלומר, האמת שקוראת, קוראת למעשה להציל את המוות מסתמיותו ואת החיים מהבלותם. טרו רוצה משהו אמיתי. חבל רק שהתסריט הנאיבי והמשחק הבינוני לא מצליחים אפילו להגחיך את האמביציה הזו באופן מצחיק או שובה לב.
''מרוץ לאתמול'' משודרת הערב בערוץ 3 בכבלים בשעה 21:15
| | | | |
|
;)
פירסום ב - nrg מעריב