פרופ' קרסו: החיים של גורו רדיופוני
גם אחרי שהוכרח להיפרד מהתואר פרופסור לרפואה, הגורו הרדיופוני רפי קרסו עדיין לא מבין למה מתנפלים עליו. קרסו, נוירולוג שמתפזר בין היפנוזה, עצות לתזונה בריאה ואסטרולוגיה, מסביר למה אבחון ברדיו עדיף על פגישה אישית עם רופא, איך הפך לחביבו של הבאבא סאלי, ומדוע כל כך קשה לו לעשות דיאטה
הרופא-סלבריטי מתנהל במסדרונות בית החולים פגוע ועגמומי. הוא משוכנע שנעשה לו עוול גדול. ששמו הטוב נפגע. אמנם גם לפני הפרשה הנוכחית היו חיי הזוהר שלו רצופי עוולות קטנות ו"חוצפות של בני אדם", אבל בהן לפחות השכיל, לדבריו, לטפל בסימפטיה וחן.
למשל? "אנשים פנו אליי ברחוב ושאלו שאלות, דפקו לי על דלת הבית, ניגשו אליי באירועים פרטיים ודרשו להצטלם איתי. למרות שאני אדם ביישן, הבנתי אותם. אני מתארח בסלון שלהם בטלוויזיה, בחדר השינה, משוחח איתם במטבח מתוך הרדיו. לכן שיתפתי פעולה ולא התלוננתי. מאוחר יותר התחילו להתקשר אליי בשבתות ובחגים. לפעמים טילפנו גם באמצע הלילה. היו עוצרים אותי בשירותים לשאול שאלה בזמן שאני מטיל את מימיי. לעתים קרובות הטרידו אותי בבעיות מטופשות. מישהו עצר אותי ברחוב והתלונן שיש לו גירוד בין הרגליים בין שש וחצי לשבע ורבע בערב. הבטתי בשעון ואמרתי לו, 'אני מוכן לבדוק אותך עכשיו. תתפשט'.
וכאילו לא די בכל זה, נפלה פצצת התואר על מפתנו של קרסו ואיימה להרוס לו את המוניטין כאחד הרופאים המפורסמים בישראל. ראשיתה של הפרשה לפני חמש שנים. ההסתדרות הרפואית (הר"י) טענה שאין זה ראוי שקרסו יזדהה בתואר פרופסור לפסיכולוגיה שקיבל מאוניברסיטת בר-אילן לצד שמו ותאריו האחרים, שכן חולים עלולים לטעות ולחשוב שמדובר בפרופסור לרפואה. קרסו השיב שהתואר ניתן לו על חקר הנוירולוגיה של המוח ותהליכי הכאב, שהם בדיוק תחומי ההתמחות שלו ברפואה. החודש, לאחר מאבק מתיש ומתוקשר, בסיומו של הליך גישור, התחייב קרסו שבכל מקום שיוזכר לצד שמו התואר "פרופסור", הוא יציין שמדובר ב"פרופסור במחלקה לפסיכולוגיה". השופט בדימוס תיאודור אור חתם, הקולגות חגגו, המעריצים תמהו: האם הרופא המכובד הוליך אותם שולל כל אותן שנים של ייעוץ בתוכניות הרדיו ובטור שלו ב"לאשה"?
"במה עסק התואר האקדמי שלי, במחול? בספרות? נושאי הפרופסורה שלי היו נוירולוגיים. חקרתי את המוח, מערכת העצבים והכאב", אומר קרסו, "נוירולוגיה מלמדים בפקולטה לפסיכולוגיה מאז שהבינו שהמוח שולט גם בהתנהגות וגם במחשבה. היום פסיכולוגים יודעים שהנפש היא יותר ויותר גוף. היום כבר לא מדובר על פסיכולוגיה אלא על פסיכו-ביולוגיה. כל ההתנהגויות שלנו - ההתאהבויות, החרדות, הפחדים-הן פונקציות של פעילות מוחית והורמונלית. את מאוהבת בבעלך? הופרש אצלך טסטוסטרון. האהבה מחזיקה מעמד ב-20 החודשים הראשונים? הופרש אצלך חומר שנקרא דופמין. כשכלב רץ אחרי כלבה, הוא מתלהב מהקוקיות שלה? הוא רץ אחרי הריח של האסטרוגן. אנחנו ביולוגיים בדיוק כמוהו. היום הפסיכולוגיה הנפשית גוססת. הכל מתחיל ונגמר בנוירולוגיה".
עם או בלי התואר, רפי לא מפסיק לתקשר עם הציבור. הוא מופיע באינספור תוכניות רפואה, משפחה ופנאי בטלוויזיה וברדיו. תיבת שאלות המאזינים בתוכנית הרדיו שלו עולה על גדותיה עוד בטרם פתח את השידור. ספרו האלטרנטיבי "המדריך השלם לחולי לב", שחיבר יחד עם הנטורופת אופיר פוגל, הפך ללהיט התורן של שוחרי בריאות.
חוץ מזה הוא זכה לסרט תיעודי
חולים שממתינים לאבחנה לא עלולים למות עד שיגיעו אליך?
"עד שאני פוגש את החולים, יש להם זמן לנסות רופאים אחרים. מי שמגיע אליי עובר את רוב הרופאים במדינה בלי שאף אחד הצליח לעזור לו. הם אניגמה, והדרך שלי לתקוף אותה היא קונבנציונלית ואלטרנטיבית - גם גוף, גם נפש. הם מוכנים להמתין, כי כבר עברו את כולם ועדיין לא קיבלו תשובות. חולים שסובלים מכאבים בחזה הולכים לרופא פנימי, ששולח אותם לקרדיולוג שעושה להם צנתור, לא מוצא כלום ושולח לרופא ריאות ששולח לראומטולוג שקובע שהם פסיכים ושולח אותם לפסיכיאטר. ואז הם מגיעים אליי, מתיישבים מולי ואומרים, "אנחנו כאן כי שמענו עליך".
יכול להיות שסוד הפופולריות שלך נובע מהופעותיך הרבות באמצעי התקשורת יותר מאשר בגלל כישוריך כרופא?
"חולים מחפשים אותי לא בגלל שאני מפורסם, אלא בגלל שאני יודע איך לגעת בחולה. היום רופאים ממעטים לגעת בפציינט. במחלקה שלי יש סטודנטית לרפואה שמתמחה גם ברפלקסולוגיה, וכשהיא עושה טיפול לחולים מבוגרים הם פורצים בבכי. בגלל שהם זקנים, הם בטוחים שהם דוחים ומגעילים. הם אומרים, לא נגעו בנו ככה שנים. מגע הוא חלק לגיטימי מיחסי חולה-רופא. לא אגע בחולה דתייה או ערבייה. לא אגע בצורה פטרונית, חושנית או מתנשאת. לא אבוא לזקנה, אלטף לה את הלחי ואגיד לה סבתל'ה. המגע שלי קצר, חזק, תומך".
והם אוהבים את זה?
"אני שופט חולה לפי מה שהוא ולא לפי מי שהוא. ותמיד יש לי זמן לדבר איתו ועם המשפחה. אם אני לא יכול עכשיו, אז בעוד שעה. אני לא מסוגל לדחות חולים. לפעמים אני משלם על זה מחיר יקר. כי אני מקבל עשרות בקשות לפרוטקציה ביום. אני כבר לא עומד בזה. אשתי אמרה לי פעם, אם לא היית גבר בטח היית זונה. כי אתה לא יודע להגיד לאנשים לא".
אז איך אתה מספיק הכל?
"אני רואה טלוויזיה עשר דקות בשבוע. אני יעיל. אני לא מסתכל על השעון. אני ישן ארבע שעות בלילה. לפעמים אני עושה הפסקה של רבע שעה ביום למדיטציה או להיפנוזה עצמית. כשהייתי סטודנט לרפואה, למדתי חמישה ימים ברציפות, ובכל ארבע שעות הייתי מהפנט את עצמי למנוחה של רבע שעה. זו צורת חיים לא בריאה, אני יודע, אבל איך אומרת פולנייה? אני כבר אנוח בקבר".
מה היתרון שלך על פני רופא נוירולוג שאינו מוכר לציבור?
"החשיפה בכלי התקשורת מרחיבה את הידע כי לפעמים אני נדרש לדבר על נושאים שהם לא בדיוק המומחיות שלי. למדתי להתמקד בראייה כוללת יותר של החולה. אורולוג רואה שלפוחית שתן וסביבה בן אדם. אני רואה בן אדם שיש לו שלפוחית שתן, נפש, פחד, כאב. הפרסום גם עזר לי לרכוש ביטחון עצמי".
וגם קשרים עם רבנים.
"ב-75' טיפלתי בפגוע מוח שלא נותרה תקווה לחייו. אבא שלו הלך להתפלל אצל הבאבא סאלי. זו היתה הפעם הראשונה ששמעתי עליו. בבוקר האב הגיע כולו חיוכים. אמר לי שהבאבא סאלי שאל אותו מי מטפל בילד. וכשהשיב שד"ר קרסו, שאל אם זה קרסו מרחוב בורלא 30. האב השיב שכן, והבאבא סאלי הבטיח שהילד יבריא".
אכן אבחנה רפואית אמינה.
"כמובן שצחקתי מכל העניין. אבל אחרי ארבעה ניתוחי מוח ושבעה חודשי טיפול הבחור הבריא וכולנו נסענו להודות לבאבא סאלי. הרב בירך אותי שייוולד לי בן. ובאמת אחרי שבעה חודשים נולד לי בן. מאוחר יותר שאלתי את המזכיר של הבאבא סאלי מאיפה הרב הכיר אותי, והמזכיר סיפר שאחד המאמינים ראה את הבאבא סאלי בחלום, בגלימה לבנה, מצביע על תמונה של בחור צעיר עם זקן ואומר לו, זה ד"ר קרסו והוא ירפא אותך. האיש התעורר ובא אליי. פחד לספר על החלום שלא אחשוב שהוא משוגע, ואני עזרתי לו להחלים. ומאז", מתגלגל קרסו מצחוק, "הפכתי לחביבם של מאמיני הבאבא סאלי. רופאים אולי לא יאהבו את הסיפור המוזר הזה. אבל גם הרפואה היא לא מדע מדויק".
ספק אם הבאבא סאלי היה טורח להופיע בחלום של מעריצי קרסו לו ידע שלימים יוכל להזדמן אישית אל המרפאה שלו בטכניקות היפנוטיות. קרסו מרבה להשתמש בהיפנוזה במרפאת הכאב שלו. בעבר כיהן כיושב ראש האגודה להיפנוזה קלינית ומחקרית, אבל עוד לפני שהוסמך ברפואה למד "לתכנת את עצמו", כהגדרתו . "הייתי הקוסם המהפנט הכי צעיר בארץ", הוא נזכר בגעגועים. "כבר אז כתבו עליי בעיתונים. עד לא מכבר הייתי מסוגל להסתכל באנשים דרך הטלוויזיה והם היו מגיבים. בשלב מסוים הבנתי שזה מסוכן מדי והפסקתי".
לצד ההיפנוזה, מזוהה קרסו בעיקר עם גל האנטי אייג'ינג, השם הבעייתי שניתן לטכנולוגיה שעוסקת בטיפול ועיכוב מחלות תלויות גיל. "לאנשים יש היום הרבה יותר זמן. הם מודעים לעצמם, אוהבים להיראות טוב ומוכנים לשלם על זה", מפשט קרסו. "יש לי פציינטיות בנות 60 והן חתיכות, מחוטבות, לבושות טוב. יש נשים בנות 50 שפשוט נראות כוסיות. מצחיק שרק לפני 60 שנה, בת 50 היתה אישה זקנה".
קרסו מטיף לאוכל בריא ולאהבה שמחזקת את מערכת החיסון. "בתקופת יוון העתיקה מעמד הפועלים עבד בשדה ואכל כרוב ושעורה. בגיל 28 הגוף שלו התפורר. השיניים, העצמות, השיער, הכל מת. לעומתו, חברי הסנאט, הסוחרים והפילוסופים שאכלו בשר ודגים ומוצרי חלב, דגנים וירקות ופירות חיו 60 ו-70 שנה. לכן אני אומר, קודם כל תזונה. צריך להימנע משומני טראנס. לאכול יותר דגים ופחות בשר. לחשוב חיובי. להתנהג כמו צעיר כדי להיראות צעיר. מי שמבלה, שמרשה לעצמו לחיות, שחושב אופטימי, ששומר על זוגיות טובה, שמאמץ בעל חיים, שמטפח חברים וידידים, שאוהב ונאהב, מעכב את זקנתו ומקרין רעננות ונעורים בכל גיל."
כמרבית הסנדלרים היחפים, קרסו עצמו רחוק מלייצג את הנעורים, את ההרמוניה החמקמקה בין גוף ונפש שהוא מרבה לשווק להמונים. קרסו בריא בשר, מקריח, עובד הרבה, ישן מעט ומתנהל בעולמו הצפוף כאחוז תזזית. "אורח החיים שלי הוא לא דוגמה ומופת לחיי בריאות", הוא מאשר במבוכה. "אני מודע לקונפליקט שקיים אצלי, אבל יש דברים שאין עליהם שליטה. אני קופץ מנושא לנושא ועושה עשרה דברים בבת אחת. אני סובל מהפרעות קשב וריכוז. אולי אני היפראקטיבי".
היפראקטיביות כתירוץ להשמנה?
"אין דיאטה בעולם שלא עשיתי. המלחמה במשקל מלווה אותי מגיל ההתבגרות. היתה תקופה שעשיתי את הדיאטה של אטקינס. אכלתי חלבונים ושומנים ונהייתי מוטרף קצת. הדיאטה שיבשה לי את חילוף החומרים, סף הגירוי שלי הונמך, הייתי צועק ומתנהג בגסות. כל האישיות שלי השתנתה. יום אחד אשתי אמרה,'תשמע, הגוף שלך יפה, אבל ההתנהגות שלך מכוערת. תחזור להיות שמן ובן אדם'. תקעתי חבילת שוקולד והתחלתי לחייך".
הכתבה המלאה מתפרסמת היום ב"סופשבוע"
נא להמתין לטעינת התגובות
