אפקט הפרפר: מה המשמעות האמיתית של הביטוי הכל כך שגור הזה?
בשיח השגור מתאר המושג "אפקט הפרפר" את ההשלכות הנרחבות של אירוע קטן (כמו השפעת ההגיגים של שאול מופז על מחירי הנפט העולמי). אלא שבמקור מתאר המושג דווקא משהו אחר לגמרי
המושג רב הקסם "אפקט הפרפר" נטבע על ידי המטאורולוג אדוארד לורנץ שהלך לעולמו באפריל השנה. הביטוי, שמתאר אירועים קטנים שיכולה להיות להם השפעה משמעותית ונרחבת, יצא מהמעבדה והפך לחלק מהשיח העממי, אבל נטען במשמעויות שלא להן התכוון המשורר.
בתרבות הפופולרית אפקט הפרפר משמש כמטאפורה לרגע חסר חשיבות ששינה את פני ההיסטוריה וחרץ גורלות. אותם רגעים קטנים (לכאורה) יוצרים שרשרת של סיבה ותוצאה וכמו אבן שמושלכת למים, מולידים גלים שהולכים וגדלים, הולכים ומתרחבים ומשפיעים על חיי בני אדם, על הפוליטיקה ועל הכלכלה הגלובלית. להגו של שר התחבורה שאול מופז העלה בתחילת החודש את מחירי הנפט הנוסקים ממילא, וכולנו יודעים אילו השלכות יש לתנודות מחירי הנוזל השחור – ממדד המחירים לצרכן ועד מצבם הרע ממילא של אנשים שסובלים מרעב. גם בוואלה וגם בדה-מארקר כינו את אותו מקרה "אפקט שאול מופז".
בשנת 2004 יצא למסכים הסרט "אפקט הפרפר". (זהירות, ספוילר!) בסרט, רגעים מחוקים מחייו של אוון טרבורן (אשטון קוצ'ר) שבים אליו כפלשבקים. מילדותו אוון כתב יומנים שמתארים את חיי היום יום שלו. הוא מפסיק לכתוב כשנעלמים הפלשבקים. מספר שנים אחרי זה, כשהוא כבר גבר צעיר, אוון קורא את אחד היומנים וחוזר בזמן אל המאורעות שכתובים בו. לרוב הוא חוזר לרגעים נשכחים, ומגלה שכאשר הוא שב אל רגע כלשהו מהעבר יש לו שליטה עליו. הוא מרגיש שיש לו שליטה על חייהם של אנשים הקרובים אליו ומנסה לשנות את ההווה שלהם ושלו באמצעות פעולותיו בעבר. הוא מגלה שלכל ניסיון כזה ישנן השפעות בלתי צפויות ושלמעשה אינו יכול לכוון את המציאות כרצונו.
אולם המשמעויות שקיבל הביטוי "אפקט הפרפר" כפי שמשתמשים בו היום שונות לחלוטין מהמשמעות המקורית. המשמעות המקורית היא לא שניתן לעקוב לאחור ולהגיע לשורשם של אירועים גדולים אלא להפך - הדבר איננו אפשרי.
כאשר לורנץ אמר שמשק כנפיו של פרפר יכול לחולל סערה עזה, הוא התכוון לכך שאין דרך לקבוע בוודאות מה גרם לסערה אם מקורה עשוי להיות אירוע זעיר כמו פרפר שמניד את כנפיו. לורנץ היה מטאורולוג, אבל את המושג שטבע ניתן לקרוא גם מבעד לעיניים פילוסופיות. אם לא רוצים ליגע את הראש בשאלות כמו האם חוק הקארמה פועל והאם הוא פועל תמיד, אפשר לחשוב על המסר הפשוט - אין מנוס מחוסר ודאות, אז למה שלא נלמד לקבל אותה במקום להתמכר למרדף האינסופי אחר ביטחון וודאות?
המסר הזה קשור קשר עז לציפיותינו מהמדע. אנחנו מצפים שמחקרים, מדענים, ניסויים ומדידות יתנו לנו תשובות בהירות, חדות וחד משמעיות על טבעו של העולם ויסירו אחת ולתמיד את הערפל שאופף אי אילו שאלות קיומיות.
המושג "אפקט הפרפר" משמש בתורת הכאוס ומשמעותו פשוטה: מערכות דינמיות לא ליניאריות רגישות לשינויים זעירים שקורים בנקודה התחלתית. לשינויים תהיה השפעה מרחיקת לכת בטווח הארוך, מעין כדור שלג שאין לדעת איפה התחיל ולאן יתגלגל. אולי הוא יתקע על שיח (אם הוא מתגלגל בחרמון) ויימס שם, אולי הוא יצבור תאוצה, יתעצם וימחץ למוות מישהו. אותה תנועה קטנה של כנפי הפרפר יכולה גם למנוע התחוללות של אירוע גדול ממדים.
ב-1961 לורנץ יצר תוכנת מחשב "פרימיטיבית" שהדמתה מזג אוויר. יום אחד הוא שינה מספר בודד מבין עשרות שייצגו תנאים אטמוספריים. המספר 506127 הפך ל-506. אותו שינוי זעיר חולל תמורות גדולות, ובכותרת מאמר שפרסם ב-1972 לורנץ כתב: "אפשרות ניבוי: האם
גם את המסקנה השנייה קל לחבר למציאות הפיזית: כמעט כל מה שקשור לאיכות הסביבה מדגים את אפקט הפרפר. אין לי מושג אם חם לי עכשיו בגלל הדברים שאמר שאול מופז לפני כמה ימים, אבל אם נחשוב על זה לרגע, נגלה שהאפשרות לקשר שמתקיים בין הגיגיו של שר התחבורה לשינויי האקלים היא לא מופרכת. אקולוגיה - ממש כמו קארמה - פועלת כמו בומרנג. כל פעולה שלנו (או זרע קארמתי שאנו זורעים, אם לדבוק בשיח הבודהיסטי) תחזור אלינו מתישהו. העיתוי לא ידוע, הצורה שתלבש לא ידועה, אבל זה יקרה.
נא להמתין לטעינת התגובות
